צבא השמים: הכוכבים האלוהיים

23/07/2016
Maxfield Parrish Ecstasy 1929

Maxfield Parrish Ecstasy 1929

מיהו צבא השמים אשר מוזכר מספר פעמים בתנ”ך ושיהוה אסר על בני ישראל?  מסע בעקבות כוכבים ואלוהים. 

היהדות המודרנית מתכחשת לעבר הפוליתאיסטי והרליגיו-פלורליסטי של בני ישראל, ומתנגדת נחרצות לכל צורה של פולחן לאלוהות נוספת על יהוה. במיוחד בזה היהדות לעובדי כוכבים ומזלות, או בקיצור עכו”ם.

את האיסור על עבודת כוכבים ומזלות ניתן למצוא כבר בספר דברים (אשר ככל הנראה נכתב בתקופת המלך יאשיהו), שם אוסר הכתוב בספק דברים על עבודת השמש, הירח, הכוכבים וכל צבא השמים.

דברים ד יט: “וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם”.

דברים פרק יז ב-ג: “כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ. וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִי”.

הכתוב המקורי אינו מזלזל בצבא השמים או מכחיש את האלוהיות שלהם. הוא פשוט אוסר על פולחן שלהם, כיוון שבני ישראל אמורים להיות קדושים ליהוה, ולעבוד אותו בצורה בלעדית ובלבדית.

למרות זאת, בני ישראל התקשו ואף סירבו במשך מאות שנים לקיים את הציווי המונותיאיסטי, ולאורך כל תקופת המלכים מציינים ככתובים כי עם ישראל עסק בפולחן לאלוהים נוספים על יהוה, וכמו כן “השחווה לכל צבא השמים”. למשל:

מלכים ב יז טז: וַיַּעַזְבוּ אֶת כָּל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה שנים עֲגָלִים וַיַּעֲשׂוּ אֲשֵׁירָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבָּעַל”.

נשאלת השאלה, מיהו אותו “צבא שמים”, אשר אסר יהוה על בני ישראל? התנ”ך לא מספק תשובות, אך נוכל למצוא אותן במיתולוגיות של העיר הכנענית אוגרית, וכן במיתולוגיה המסופוטמית, אזור שממנו הגיע אברהם אבינו, האב הקדמון של עם ישראל.

צבא השמים המסופוטמי

בכל אחת מן התרבויות הללו שהשפיעו משמעותית על עם ישראל, ושאפילו נחשב לחלק אינטגרלי מהן בתקופות מסוימות – היה מספר רב של אלוהויות, ישויות, רוחות ושדים. אך בכל אחת מהן בלטה במיוחד קבוצת אלים ספציפית, שהיוותה מעין “משפחה אלוהית”. כל אלוהות מאותה משפחה ייצגה תופעת טבע עצומה אחת, וכולן ביחד ניסו לפרש את העולם הטבעי מבחינה רוחנית.

המשפחה האלוהית היוותה מעין מועצה עליונה שניהלה את היקום בכלל ואת ענייני בני האדם בפרט. בתוכה היו מספר אלים ואלות, שקשורים ביניהם בקרבת משפחה, שאלוהיותם התגלמה בצורת תופעות טבע שמימיות: השמש, הירח, כוכבים ספציפיים בשמים (בדרך כלל כוכב הלכת ונוס ,אך גם כוכבים בולטים נוספים בשמי הלילה), סערות וברקים, גשם טל ושלג שיורדים מהשמים, ערפל שמופיע בשמים וכך הלאה.

צבא השמים המסופוטמי

בתרבויות שומר ואכד, ולאחר מכן בבבל ובאשור, הודגשו מאוד אלוהויות שמים, שהיו ברוב המקרים אלוהויות מרכזיות של ערים חשובות, ונחשבו לפטרוניות ומגינות של אותם עממים.

למרות הבדלים רבים בין תקופות ובין עממים וממלכות, ניתן לסכם את נושא צבא השמים באיזור מסופוטמיה בצורה זו:

תיהמת, מפלצת מי התהום הקדמוניים, חברה לאפסו, מפלצת המים המתוקים. יחד הם הולידו את לחמו ולחאמו, האלים הראשונים, שהולידו את אנשר וכישר, השמים והארץ הקדמוניים. מהם נולד אנו אל השמים, שהוליד את אנליל הרוח, שהוליד את סין אל הירח, שהוליד את אוטו אל השמש ואת אישתר אלוהי הכוב ואת אישקור או הדד אל הסערות והגשמים.

הפנתיאון המסופוטמי כמובן מורכב הרבה יותר מכך, ולאלוהויות המוזכרות לעיל יש עוד אחים ואחיות, היסטוריה מסועפת וגניאולוגיה מרתקת – אך אלו בתמצית הינם האלים המרכיבים את אותו “צבא שמים” שאסור לעם ישראל להשתחוות לו. אלו האלים של אבות אבותיו של אברהם אבינו מאור-כשדים, וכפועל יוצא מכך, גם של אבות-אבותינו ואמות-אמותינו.

צבא השמים באוגריתצבא השמים של אוגרית

בכנען גופא היה צבא שמים שונה לחלוטין ומעט פשוט יותר. אל-עליון אבי האלים והאדם, ואשתו אשרת-ים הולידו את שפש אלוהות השמש, את יריח אלוהות הירח, את התאומים עשתר ועשתרת אלוהי כוכב ונוס, תאומים נוספים שחר ושלם אלוהי הזריחה והשקיעה, ואת בעל אלוהות הסערות והגשמים.

לאל-עליון ולאשרה היו כמובן ילדים נוספים (כמו ענת אלת המלחמה, ים אלוהי הים, ומות אלוהי המוות) – אך אותם ילדים נוספים לא היו חלק מצבא השמים, כיוון שתחום השפעתם לא היה קשור לתופעות טבע שמימיות.

אלוהויות נוספות שכן היו קשורות לצבא השמים היו שלוש בנותיו הזוהרות של בעל אל הסערה: טלי בת רב (כלומר “טל בת הגשם”), פדרי בת אור (“ערפל בת האור”) וארצי בת יעבדר (“ארץ בת העפר”).

צבא השמים: אלוהים חשובים ופטרוני הערים

האלים המרכיבים את צבאות השמים, הן בכנען והן בממלכות מסופוטמיה היו פופולריים מאוד.

באור-כשדים, למשל, מולדת אברהם אבינו, האלוהות הרשמית של העיר היתה ננה (סין) אל הירח. בעיר היה זיגוראת, קומפלקס מונומטלי בצורה פירמידלית שמרכזו היה מקדש לאל הירח, וכלל גם מבנים אדמיניסטרטיביים של ניהול העיר. מלך העיר היה גם כהן גדול לננה/סין ואחת מבנות משפחתו (בדרך כלל אחות המלך, לפעמים בתו) היתה כוהנת גדולה לאל.

דוגמא נוספת ניתן לראות בעיר אורוכ (ארך), שהיתה העיר הגדולה בעולם בתקופת ממלכת שומר. באורוכ הוקמו עשרות מקדשים בקומפלקסים ענקיים לכבודה של איננה, אלוהות כוכב ונוס. שרידי רובם עומדים על תילם עד היום.

ניתן למצוא דוגמאות נוספות לחשיבותם של האלים והאלות מצבא השמיים בכל רחבי המזרח התיכון העתיק. חשיבותם, ויותר מכך, הפופולריות שלהם בקרב האנשים, הן ככל הנראה הסיבה לכך שהתנ”ך מדגיש ספציפית שבני ישראל צריכים להימנע מפולחנם. יהוה, כידוע, דורש בלעדיות מעם ישראל. באותה תקופה, צבא השמים היווה בעיה מהותית אל מול הדרישה הזאת, כיוון שהיה מתחרה אמיתי על לבותיהם של בני-ישראל.

קריאה נוספת:

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

הרשומה סגורה לתגובות.

פרסומים