זכרונות מהזיגוראת: אלוהי הירח סין

24/07/2016
Donato Creti, Astronomical Observations: The Moon, 1711

Donato Creti, Astronomical Observations: The Moon, 1711

יהשוע בן-נון היה אחד המצביאים הגדולים בתולדות עם ישראל, ונאמן מאוד ליהוה אלוהי העם. לפני מותו, היה יהשוע סקפטי מאוד לגבי מסוגלותם של בני ישראל לקיים את הציויי המונותאיסטי ולחדול מעבודת אלוהים נוספים על יהוה. הוא קיבץ את כל העם אליו וביקש מהם לבחור בין יהוה לבין אותם אלוהים אחרים, וזאת אף על פי שהאלוהים האחרים הם האלוהים המקוריים של העם:

יהשוע כד ב: “וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים”.

אך מיהם אותם אלוהים אחרים ומקוריים שעבדו אבותינו תרח אבי אברהם ואבי נחור? לתוך איזו אמונה נולד אברהם אבינו ועל ברכי איזו אלוהות חינכה אותו אמו?

סין אל הירח 

אברהם אבינו נולד בשם אברם בעיר-המדינה אוּר, בין הערים הגדולות והחשובות בממלכת שומר העתיקה. האלוהים של אור-כשדים היה נאננה (נא-אנ-נה), אל הירח, אשר נקרא גם בשם האכדי סִין, לאחר הסינקרטיזציה התרבותית בין ממלכת שומר וממלכת אכד, ונותר אלוהות מרכזית באותו אזור גם בתקופות הממלכה הבבלית והממלכה האשורית.

בן הרוח ובן העצים

על פי המיתולוגיה השומרית והאכדית שהשתמרה בלוחות כתב-יתדות רבים, אביו של סין היה אנליל, אל הרוח העצום, בנם של אנשר אלוהות השמים הראשונית וכישר אלוהות הארץ הראשונית.

אנליל התאהב באלת-צמיחה צעירה ויפה בשם נינליל ותינה איתה אהבים מבלי לקבל את רשות מועצת האלים ולמרות התנגדות הוריה. על כך הוא גורש מבית האלים בעיר ניפור אל ארץ כּוּר: שאול תחתיות וממלכת המתים. בארץ כור ילדה נינליל את סין. כדי להשיב את סין לארץ החיים, נאלצה נינליל ללדת עוד שלושה ילדים ולהותיר אותם מאחור בארץ המתים כקורבנות.

מיתוס הנישואין הזה היה כה חשוב ומהותי במזרח התיכון הקדום, והוא למעשה חצה את המדבריות עד לארץ כנען, שם נכנס למיתולוגיה האוגריתית בדמות הסיפור אודות אירוסי ניכל (נינגל) והירח.

העגל הזורח

בלוחות המיתולוגייים סין מצויר בדמות גבר חסון, בעל זקן ארוך של אבני לפיס-לזולי תכולות. מעל ראש זורח סהר, ולעיתים הוא רוכב על גבי שור מכונף,  חיה מקודשת בתרבויות המזרח התיכון הקדום, וסמל של אביו, אנליל אלוהי הרוח.

סין, בנו של השור אנליל, מכונה בספרות השומרית “העגל הזורח”. מזמורים רבים לסין מתייחסים לכך שהוא אלוהי בקר ומרעה, רועה אלוהי של פרות ושל בני אדם כאחד, למשל המזמור “בלבלה לסין” (Nanna A).

המזמורים קושרים גם בין אל הירח לבין שפע תבואה וגרעיני שעורה, אך גם של שפע דגים ועופות, ומכתירים אותו, למעשה, כאלוהות פריון ושגשוג חקלאי.

ירח בשמי הליל, אלוהי האסטרונומיה והחוכמה

סין נקרא בשמות-תואר רבים לשם כבוד, ביניהם אנזו, כלומר אדון החוכמה. בשומר ואכד עסקו בצורותיה המוקדמות ביותר של האסטרונומיה, כולל חישובים של לוחות שנה, זמני זריחות ושקיעות של כוכבים, מועדי ליקוי לבנה, ואירועים שמימיים אחרים.  אל הירח, מטבע הדברים, נחשב לאלוהים של אותה חוכמה עתיקה.

אבי השמש ואבי הכוכבים

סין נשא לאישה את נינגל, בתו של אל המים אנקי, גבירה גדולה, ואלת קני-נהר. נינגל ילדה לסין את אוטו אל השמש ואת איננה (אישתר) אלת כוכב נוגה. על פי המיתולוגיה, בעצם, הירח הוא אביהם של השמש והכוכבים, מה שמלמד על כך שהירח היה הגוף השמימי החשוב ביותר בתרבויות המסופוטמיות. הוא הגדיר את לוח השנה, את מחזורי החקלאות ואת קצב החיים בעיר.

Ziggurat of Ur, Wikimedia Commons

Ziggurat of Ur, Wikimedia Commons

אלוהי הזיגוראת של אור

המקדש הגדול ביותר לאל נאננה/סין בעיר אור נקרא בשם א-גיש-שר-גל, כלומר “בית האור הגדול”, והוא היה ממוקדם בתוך הזיגוראת של אור. הזיגוראת היה מבנה מונומנטלי טיפוסי, בנוי במדרגות, שבסיסו רחב, והוא הולך וצר כלפי מעלה. הזיגוראת של אור היה רבוע ופירמידלי בצורתו, והוא אחד מן הזיגוראתים המפורסמים ביותר של מסופוטמיה.

בנייתו של הזיגוראת של אור לכבוד האל נאננה החלה על ידי המלך השומרי אור-נמו מהשושלת ה-3 של אור, בסביבות המאה ה-21 לפני הספירה. אור-נמו נפטר לפני שבניית המונומנט הסתיימה, ובנו המלך שולגי סיים השלים את המלאכה. פרט למקדש, היו בזיגוראת גם מבנים אדמיניסטרטיביים הקשורים לניהול העיר.

מלך העיר אור היה גם הכוהן הגדול לנאננה, ונשים מממשפחת המלוכה שימשו בתפקיד “אן” (en): כוהנת גדולה לאל הירח. המפורסמת שביניהם היתה הכוהנת הגדולה אנהדואנה, בתו של סרגון מלך אכד, שכתביה התיאולוגיים, והמזמורים שחיברה לכבוד אלוהי שומר ואכד נשתמרו עד היום.

לאל נאננה/סין היה מקדש גם בעיר חרן, שם השתקע אברהם אבינו לאחר שעזב את אור-כשדים. המקדש בחרן נקרא א-כול-כול, כלומר “בית האושר”. מרכזי פולחן נוספים קטנים יותר לנאננה/סין היו בכל רחבי מסופומטמיה. רמזים לאל סין ניתן למצוא גם בשיר “הוי! ארצי! מולדתי!” של המשורר שאול טשרניחובסקי, אשר שירתו זרועה במוטיבים פגאניים וכנעניים:

“אֶרֶץ-נַחֲלַת מִדְבַּר-סִין!
קֶסֶם כּוֹכְבֵי לֶכֶת.”

מדבר סין הקדום בו חנו בני ישראל במסעיהם לארץ ישראל, וכן חצי-האי סיני של היום ככל הנראה קרויים של שמו של האל.

ביבליוגרפיה

בימים הרחוקים ההם, ש. שפרה ויעקב קליין (מתרגמים), הוצאת עם עובד, 1996.

The Enuma Elish
Enlil and Ninlil
A balbale to Nanna (Nanna A)
A balbale to Nanna (Nanna D)

קריאה נוספת:

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

הרשומה סגורה לתגובות.

פרסומים