איזיס: האלה המניקה מארץ מצרים

01/06/2013
Isis in papyrus swamp suckling Horus, from the Book The Gods of the Egyptians by E.A. Wallis Badge 1904

Isis in papyrus swamp suckling Horus, from the Book The Gods of the Egyptians by E.A. Wallis Badge 1904

השם אסת הוא נגזרת נקבית של המילה המצרית “כסת” (=כס מלכות), ואיזיס, למעשה, נחשבה התגלמות אלוהית של כס מלכותו ועוצמתו של פרעה. הפרעה, בעצם, נחשב בן של איזיס, היושב על כס המלכות שהיא העניקה לו.

מקורותיה של איזיס

בתקופת הממלכה הקדומה במצרים (3,000 – 2,250 לפנה”ס), לא היה פנתיאון מרכזי במצרים, אלא בכל איזור היה פולחן לקבוצת אלוהויות מקומית. בתקופת השושלת החמישית החל להישמע שמעה של איזיס כחלק מן הפנתיאון של העיר הליופוליס. היא הוצגה כבת של נוט (אלת) השמים, וגב (אל) הארץ, אחות לנפתיס, אוסיריס, וסת. ארונות קבורה מאותה תקופה כוללים ציורים של שתי האחיות, איזיס ונפתיס, עם כנפיים פרושות, המגוננות על העם מכל רע.

מותו ולידתו מחדש של אוסיריס

המיתוס המרכזי של איזיס הוא הסיפור אודות מותו ולידתו מחדש של אחיה אוסיריס. את הגרסא המפורטת ביותר של סיפור זה ניתן למצוא בכתבי פלוטרכוס היווני מן המאה הראשונה לפני הספירה. כיום מוכרת הגרסא של הסיפור דווקא בשם הלטיני De Iside et Osiride (אודות איזיס ואוסיריס).

על פי פלוטרכוס, האל סת החליט לרצוח את אחיו אוסיריס. הוא מדד את אוסיריס בשנתו, ובנה תיבת עץ יפהפייה המתאימה בדיוק למידותיו. לאחר מכן ערך נשף מפואר, והזמין את אוסיריס כאורח הכבוד. במהלך הנשף הכריז סת, כי מי שיתאים לתיבה היפה, יוכל לקבל אותה במתנה.

Frederick Arthur Bridgman Navigum Isidis 1902

Frederick Arthur Bridgman Navigum Isidis 1902

כמה אורחים ניסו את מזלם, אך רק אוסיריס הצליח להיכנס בדיוק לתוך התיבה. מיד כשנשכב אוסיריס בתיבה, סגר סת את המכסה, והפך את התיבה לארון הקבורה של אחיו. הוא השליך את התיבה לנהר היאור, והיא נסחפה בזרם.

כששמעה איזיס על מעללי סת, יצאה בחיפושים כדי להשיב את התיבה ולקבור את אוסיריס בצורה מכובדת. היא מצאה אותה לכודה בין ענפי עץ לחוף העיר ביבלוס (גבל בפניקיה, לבנון של ימינו), והחזירה אותה למצרים.

אותו לילה, יצא סת לצוד, וגילה, שארון הקבורה של אוסיריס שב למצרים. בזעמו, הוציא את אוסיריס המת מן התיבה, ביתר את גופו ל-14 גזרים, ופיזר אותם בכל רחבי הארץ.

כשגילתה איזיס מה אירע, היא לקחה עמה את אחותה נפתיס, וביחד הן חיפשו בכל הארץ ומצאו 13 חלקים מגופתו של אוסיריס. החלק ה-14 (איבר זכרותו של אוסיריס) לא נמצא כיוון שנאכל על ידי דגים בנהר היאור. בקסמיה, איזיס בראה לאוסיריס איבר זכרות חדש, חיברה את כל חלקי הגופה, והשיבה את אחיה לחיים. איזיס ואוסיריס התעלסו, וכתוצאה מאיחודם נולד הורוס, אל המלחמה בעל ראש-הנץ.

איזיס: אמו של הורוס

איזיס ילדה את הורוס בעיר חמניס, בשפך הדלתא של נהר היאור, אך לא נותרה שם עם בנה, אלא נטלה את הרך הנולד ונמלטה, כדי להסתתר מזעמו של אחיה סת.

האם הטרייה איזיס והתינוק הורוס עברו תלאות רבות במהלך מנוסתם מן האל הסת. פעם אחת עקץ עקרב את הורוס, ואיזיס ריפאה אותו בקסמיה. פעמים אחרות השתמשה בקסמים כדי לחולל ניסים ולגונן על הילד.

איזיס הניקה את הורוס וגידלה אותו עד שבגר, והיה מסוגל להתמודד עם סת, פנים מול פנים, ולהפוך לפרעה של כל מצרים. באמנות, איזיס לרוב מתוארת כאם צעירה המניקה את בנה התינוק. כך היא גם נתפסה על ידי מאמיניה: בראש ובראשונה, אם. המוטיב של איזיס המניקה את הורוס היה כה עמוק ומושרש בתרבות המצרית ולאחר מכן בתרבות ההלניסטית, שהפך למעשה למודל עבור הנוצרים, שתיארו אחר כך בדיוק באותה צורה את מריה המניקה את התינוק ישו.

פולחן מקדשים וכהונה

פולחן איזיס ככל הנראה החל באיזור שפך נהר היאור, עוד לפני תקופת הממלכה הקדומה (3100 לפנה”ס), התפשט בכל רחבי מצרים, והמשיך להתקיים גם לאחר הספירה, בתקופת הנצרות המוקדמת. במקדשים שירתו כוהנים וכוהנות, שבין השאר עסקו בריפוי, פירוש סימני חלומות, וכישופים לשליטה במזג האוויר.

המקדשים החשובים לאלה ניצבו בבחבית אל-חג’ר בשפך היאור, ובאי פילה במצרים העליונה. בשנת 380 הוציא הקיסר הרומי האחרון, תאודוסיוס הראשון, צו, שהורה על ביטול כל המקדשים והפולחנים הלא-נוצריים. צו זה לא נאכף במשך שנים רבות, והמקדש האחרון לאיזיס באי פילה המשיך לקיים את פולחנה עד המאה השישית לספירה.

בשנת 537 לספירה הורה יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, להרוס את המקדשים לאלה איזיס, לכלוא את הכוהנים ולהחרים את כל סמלי הקודש, שנלקחו לקונסטנטינופול.

Edwin Longsden Long Ale the Attendant of the sacred Ibis in the Temple of Isis 19th Century

Edwin Longsden Long Ale the Attendant of the sacred Ibis in the Temple of Isis 19th Century

תפקידה של איזיס בפולחן המתים

כאשר מת פרעה במצרים, הטקסים והאמצעים שננקטו לשימור גופו ולעילוי נשמתו היו מרובים ומדוקדקים. המצרים האמינו, שעל מנת לסייע לנשמתו של פרעה להגיע למנוחה ולנחלה בחיים שלאחר המוות, יש לשמר גם את גופו.

כיוון שכך היו נפוצים שם מנהגי חניטה ושימור של גופות מתים ואיברים פנימיים. במקביל היו תפילות ולחשים מיוחדים שנאמרו בעת החניטה והקבורה כדי לסייע לנשמה (דוגמאות לכך ניתן למצוא, למשל, בספר המתים המצרי המפורסם).

בתקופת הממלכה הקדומה, איזיס נחשבה אישתו או אחותו של הפרעה המת. היא נחשבה גם לאמא של “ארבע השמשות של הורוס”, רביעיית אלים ששמרו על הכדים הקנופיים המכילים את איבריו הפנימיים של הפרעה החנוט. במיוחד האמינו כי איזיס שומרת על האל אימסתי, השומר על הכד שמכיל את הכבד של פרעה.

בתקופת הממלכה התיכונה, החלו בני המעמדות הגבוהים להשתמש בספר המתים, וקיים את אותם טקסי חניטה וקבורה שנערכו עד אותה עת רק עבור פרעה. איזיס, שהיתה עד אז אלוהות שומרת של פרעה, הפכה לשומרת ולפטרונית של כל העם.

בתקופת הממלכה החדשה, תפקידה של איזיס כרעייה (של אוסיריס או של פרעה) הוחלף בתפקיד של אם מניקה.

Isis Nursing Horus 19th Dynasty 1300 BCE Egyptian Museum Cairo

Isis Nursing Horus 19th Dynasty 1300 BCE Egyptian Museum Cairo

אחד הסמלים העתיקים הקשורים לאלה איזיס הוא הירוגליף מצרי בשם טיאט. משמעות ההירוגליף היא “חיים” או “בריאות”, והוא נקרא גם “קשר איזיס”, כיוון שהוא דומה בצורתו לקשר בחגורה של מלבושי האלים. ההירוגליף טיאט נקרא גם “הדם של איזיס”. המצרים נהגו לצייר אותו על אבן אדומה או בצבע אדום על עץ או זכוכית ולהשתמש בו כקמע לשמירה על המתים.

בספר המתים מוזכר ההירוגליף בהקשר של פולחן המתים: “לך הדם, איזיס, לך הכוח, איזיס, לך הקסם, איזיס. יהא קמע זה סגולה להגנה עבור הנכבד השוכב כאן, לגרש ולהרחיק כל מי שיחטא נגדו”.

סופדת: התגלמות כוכבית של איזיס

במצרים העתיקה, האלה סותיס נחשבה להתגלמות האלוהית של הכוכב סיריוס. בדמותה זו היא נקרא “סופדת”, כלומר “המלוטשת”, שם המרמז על כך שסיריוס הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמי הלילה. באמנות מתוארת סופדת כאישה צעירה עם כוכב מחומש על ראשה.

לאחר שהופיע הכוכב סיריוס בשמים בחודש יולי, החל נהר הנילוס לעלות על גדותיו. לכן קישרו המצרים בין גאות הנהר לבין הופעת הכוכב. האלה סופדת, אם כן, נחשבה לא רק לאלת כוכב, אלא גם לאלה של גאות, מים חיים, ואדמת נהרות פורייה. כוכב נוגה נחשב לבן האלוהי של סופדת.

לימים, זיהו המצרים את האם ואלוהות הפריון סופדת ובנה נוגה עם האם ואלוהות הפריון איזיס ובנה הורוס.

עץ השקמה

באמנות מתוארת האלה איזיס כאישה לבושה בשמלה ארוכה, לראשה הירוגליף כס המלכות, בידה שרביט, ענח, פרח לוטוס, או עץ שקמה. השקמה נחשבה לאחד הסמלים הייחודיים לאיזיס בתרבות המצרית העתיקה, ובייחוד התקשר לאיזיס אלוהות ההנקה. בקברו של פרעה תחותמס השלישי מופיע ציור שלו יונק מעץ שקמה בעל דדיים.

קרני הפרה של חתחור

האלה האם המקורית של מצרים העתיקה, עוד בטרם איזיס שומרת הפרעה הפכה לאלוהות הנקה ולאמו של הורוס, היתה חתחור. עם חלוף השנים, קיבלה איזיס רבים מתפקידיה, מאפייניה וסמליה של אלה זו. הנזר המקורי של איזיס (בצורת כס מלכות) הוחלף בקרני פרה, הנזר המסורתי של חתחור. מאפיינים נוספים שנטלה איזיס מחתחור כוללים ראש פרה, דמות פרה, סיסטרום (רעשן טקס), ומנאת (מחרוזת ששימשה קמע פריון).

Bone Henry Hope Nursing Love 1808

Bone Henry Hope Nursing Love 1808

בממצאים רבים ממצרים העתיקה ניתן לראות את איזיס מערסלת בחיקה את בנה היונק, ועל ראשה עיט (השומר על הילד). לפעמים היא צוירה בדמות עפיפון המרחף מעל גופתו של אוסיריס. מוטיבים אלו מחזקים את דמותה של האלה כאמא מגוננת, השומרת על ילדה (וכל המצרים נחשבו בעצם ילדיה) מכל משמר.

אמו המאמצת של אנוביס

מיתוס מצרי מאוחר מספר, כי האל סת סירב להעניק לנפתיס ילד. נפתיס התחפשה לאחותה היפה איזיס וניסתה לפתות את סת. סת זיהה כי מדובר בנפתיס, אך דווקא אוסיריס התבלבל. נפתיס התעלסה עמו ולימים נולד להם אנוביס, אל השאול. נפתיס חששה מזעמו של סת, כיוון שנועדה לו, אך ילדה ילד לאחיו ומתחרהו, לכן שכנעה את איזיס לאמץ את הילד.

כוח מאגי ושמות מאגיים

איזיס חששה שאחיה יפגע בבנה אנוביס, וחפצה להטות את כף המאזניים ביריבות לטובתה. היא רקחה סם-נגד לארס נחשים, ושלחה נחש לנשוך את רע. בצר לו, פנה רע אל אחותו יריבתו, וביקש שתרפא אותו באמצעות סם-הנגד. איזיס אילצה את רע לומר לה את שמו האמיתי בתמורה לתרופה.

איזיס ושבעת העקרבים

 כשברחה מפני סת, לקחה עמה איזיס שבעה עקרבים: פטט, תחטט ומטט לפניה, מסטת, מסטטף לצדדיה ותפן ובפן מאחוריה. לילה אחד הגיעה לעיר בשפך נהר הנילוס. שתי נשים ראו אותה מגיעה.  העשירה מביניהן סגרה מיד את דלת ביתה והבריחה את המנעול. האישה הענייה, לעומת זאת, הזמינה את איזיס להיכנס, הציעה לה מיטה וארוחה.

העקרבים של איזיס כעסו על העשירה והחליטו להעניש אותה. הם שלחו אחד מהם להיכנס דרך החריץ במפתן הדלת ולעקוץ את הבן של האישה הרעה. הילד החל לקדוח מחום, והאישה עברה נסערת מבית לבית בעיר וחיפשה תרופה לילד הגוסס.

כשאיזיס שמעה את זעקותיה, נכמרו רחמיה, ולא יכלה להניח לילד הקטן למות. היא החליטה לסלוח לאם על ערלות ליבה, נכנסה לבית, לקחה את הילד בזרעותיה, אמרה את שמות העקרבים, מה שפעל להתרת הכוח של הרעל, והציל את חיי הילד.

האשה העשירה הציעה לאיזיס ולמארחת הענייה את כל הונה. איזיס המשיכה בדרכה והגיעה לעיר חמניס בשפך היאור, שם ילדה את הורוס, נוקם דם אביו.

הסיפור והכישוף המופיעים בו נחרטו על אבני מצבות (אסטלות) רבות. הדוגמא המפורסמת ביותר היא האסטלה של מטרניך מתקופת נכטנבו השני מהשושלת ה-13, שנמצאת היום במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק סיטי.

בכתבים מצריים רבים מצוין לחש נוסף נגד רעל או ארס נחשים, שאומרים על לחם שעורה מעורבב  במלח: “הילד יחיה והארס ימות, אז הורוס יבריא לאימו אסת, והחולה יבריא לאימו גם כן. לחם שעורה יסתור את הארס, ומן המלח יברח”.

Isis Nursing Horus Lapis Lazuli 1550-1069 BCE Walters Art Museum Baltimore WIKIMEDIA

Isis Nursing Horus Lapis Lazuli 1550-1069 BCE Walters Art Museum Baltimore WIKIMEDIA

 פולחן יוון ורומי

לאחר שנכבשה מצרים בידי אלכסנדר מוקדון ובעקבות ההלניזציה של התרבות המצרית בתקופת תלמי הראשון, הפכה אסת למלכת השמים או רגינה סיילי, תואר אשר במקורו השתייך לאלות עליונות של יוון ורומי, כגון אפרודיטה, הרה ויונו.

כת איזיס התפשטה לאימפריה הרומאית (פומפיי), ליוון (דלוס, דלפי, אלבסיס ואתונה), אסיה הקטנה, חצי האי ערב, פנוניה (הונגריה/אוסטריה/קרואטיה של ימינו), הים השחור, גרמניה, גליה, ספרד, פורטוגל, ובריטניה.

ההיסטוריון טקיטוס כתב כי היתה תכנית לבנות מקדש לאיזיס ברומא גופא, אך ההתנקשות ביוליוס קיסר טרפה את הקלפים. יורשו אוגוסטוס ביקש להשיב על כנה את הדת הרומאית המסורתית המקורית, והעדיף שלא לפאר אלה זרה. הקיסרים שבאו אחריו לא בנו את המקדש, אך עודדו את פולחן איזיס, ואף השתתפו בטקסים בעצמם.

הקיסר קליגולה ייסד את נביגיום איסידיס (Navigium Isidis), תהלוכת איזיס. ההיסטוריון יוספוס (פלאוויוס) כתב שהוא אפילו התלבש בבגדי נשים והשתתף בפולחני המסתורין של איזיס.

הקיסרים וספסינוס וטיטוס ביצעו טקסי אינקובציה באיסאום הרומאי (קודש הקודשים של איזיס). אינקובציה הוא טקס דתי שבו ישנים במקום קדוש במטרה לחלום חלום נבואי, לקבל השראה אלוהית, להירפא ממחלה, או לדבר עם אלוהים.

דומיטיאנוס בנה איסאום נוסף לאורך הסרפאום (קודש הקודשים של סרפיס). תבליט בקשת טריאנוס (בנבנטו, דרום איטליה) מראה את דומיטיאנוס מביא מנחת יין לאיזיס ולהורוס.

הקיסר הדריאנוס קישט את הוילה שלו בטיבור (טיבולי של ימינו בלציו) בסצינות מן המיתולוגיה של איזיס.

הקיסר גלריוס ראה באיזיס האלה הפטרונית שלו.

הכותב הרומאי אפוליאוס תיאר את פולחן איזיס במאה השניה לספירה בספרו חמור הזהב. גיבור הספר לוקיוס מתפלל לרגינה סיילי (מלכת השמים) והיא עונה לו:

“נגליתי בפניך, לוקיוס, ועניתי לתפילותיך. אני הטבע, האם האוניברסלית, גבירת כל היסודות, בתו הקמאית של הזמן, שליטת כל הדברים הרוחניים, מלכת המתים ומלכת הים, ואף מלכתם של בני האלמוות, ההתגלות היחידה של כל האלים והאלות הקיימים, אני מושלת ברקיעי השמים הנגוהים, וברוחות הים הטובות. ואמנם פולחני נעשה בדרכים רבות, ואני ידועה בשמות אינספור… אך המצרים המלומדים והצדיקים קוראים לי בשמי האמיתי, המלכה איזיס”.

פולחן איזיס המשיך להתקיים במהלך המאות הראשונות לספירה אשר עיצבו את דמות הנצרות. כיוון שכך, הפכה איזיס למודל עבור דמותה המיתולוגית של מרים, אם ישו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפולחן המדונה. כל הדימויים הפופולריים של מרים המניקה את ישו התינוק הם הד לפסלים ולתחריטים עתיקים יותר של איזיס המניקה את הורוס.

זכרה של איזיס מתקיים גם בשם היווני הנפוץ איזידור שפירושו “מתנת איזיס”.

קריאה נוספת:

תגיות: , , , , , , , , , , , , , ,

הרשומה סגורה לתגובות.

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות