תפילת המיילדת ליונו לוסינה

03/02/2013
John William Godward The Bouquet 1899

John William Godward The Bouquet 1899

מתוך כתבי המשורר הלטיני אלביוס טיבולוס (19-55 לפנה”ס). תרגום חופשי.

יונו לוסינה היא אלת הפריון המאירה את דרכו של העובר, היוצא החוצה אל העולם מחשכת הרחם. נשים הכורעות ללדת, כמו גם מיילדות, נהגו להתפלל ליונו כדי שתקל על חבלי הלידה, ותברך הן את היולדת והן את הולד, בבריאות ובחיים.

המזמור המופיע כאן מופיע בכתבי השירה של אלביוס טיבולוס, משורר ואלגיסט מן המאה הראשונה לפני הספירה. מוצאו האתני ככל הנראה לא היה רומאי, אך בכל זאת הגיע למעמד נכבד של אציל ברומא, והיו לו נכסים רבים.

הטקסט הוא למעשה תפילה שאומרת המיילדת כשהיא מגיעה לבית שבו כורעת אישה ללדת.

המיילדת נכנסת למקדש הביתי שהיה קיים בכל בית ברומא (“לרריום”), וכחלק בלתי נפרד מעבודתה היא מדליקה קטורת, נוסכת יין מבורך, אופה עוגות סולת, מניחה אותן על המזבח, ומתפללת לאלה יונו לוסינה.

מטרת התפילה היא לגייס את עזרת האלה להקלת כאבי הלידה, ולקצר את משך הצירים.

תפילת המיילדת ליונו לוסינה

יַעֲלֶה בְּאַפֵּךְ, יוּנו לוּסִינָּה, רֵיחַ נִיחֹחַ הַקְּטֹרֶת. בְּלֵב צוֹהֵל, לוּסִינָּה, תְּפָאֵר הַיּוֹלֶדֶת אֶת מִשְׁכָּנֵךְ, דְּבִיר הָאִמָּהוֹת. בּוֹאִי, מַלְכַּת-שָׁמַיִם צִדְקָנִית, עֲטוּיָה בִּגְלִימוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְהִתְרַצִּי מִן הַיַּיִן הַנִּמְסָךְ לִכְבוֹדֵךְ, וּמִן הָעוּגוֹת הַנֶּעֱרָמוֹת לָךְ; הָבִיאִי עִמָּךְ כָּל עֵשֶׂב צֳרִי, רְפוּאָה לַדְּוַי, וְשִׁירֵי נֶחָמָה; מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵחוֹפִים רְחוֹקִים, הָבִיאִי צִמְחֵי מַרְפֵּא, לְהָבְרִיא כָּל חֹלִי וּפַחַד; אַל נָא בְּאַפֵּךְ תְּיַסְּרִי אֶת הַנַּעֲרָה בְּמַכְאוֹבִים, וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ לֵדָתָהּ.

קריאה נוספת:

תגיות: , , , , , , , , , , , , , ,

הרשומה סגורה לתגובות.

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות