יש לי סיפור על אלוהימא, שאין לה אבא ואין לה אמא. היא נוצרה בערבוב של דם רותח עם קצף גלים מלוח, הריונית ועגולה, מתולתלת-שיער, תפוחת-כרס, וארוכת-רגליים. היא ילדה תינוק עגלגל ומושלם ביום שבו היא נולדה בעצמה, ומעולם לא היתה אחרת מאשר אמא ואלוהימא, ככה בלי אבא ובלי אמא.
הפוליתאיזם בתקופה הרומית בארץ ישראל המשיך להיות נחלתם של לא-יהודים בלבד. בארץ ישבה אוכלוסייה מקומית פניקית-ארמית, ולצידה אוכלוסיה משמעותית של יוונים ורומאים. הפולחן הפוליתיאיסטי התאפיין בסינקרטיזציה עמוקה בין תרבויות ומיתולוגיות, וכלל מגוון מרשים של אלוהים יוונים, רומאיים וכנענים. ארץ ישראל…
בעולם הפוליתיאיסטי הקדום ההנקה — מעצם היותה הדרך היחידה להזין תינוקות אנושיים ולאפשר להם חיים — נחשבה פעולה מאגית ורבת-עוצמה. אלות הפריון הגדולות היו אלות מניקות, וכל אם באשר היא, המניקה את התינוק שלה, נחשבה אלוהית בשל כך, או לפחות…
חגיגות הקיץ הפניקיות לכבוד האל אדון הגיעו דרך הים לקפריסין, ומשם, דרך יוון, גם לרומא ולמצרים העתיקה. במהלך החגיגות, שארכו יומיים תמימים, נערכו טקסים חגיגיים לכבוד אדוניס, גלגולו היווני של האל אדון, ולכבוד אפרודיטה אהובתו בעונת האביב. על פי הגרסא…
התואר “אלת האהבה והיופי” לתיאור אפרודיטה הוא שטחי ובלתי מדויק, בדומה לתארים לקוניים אחרים המודבקים לאלים של תרבויות פוליתאיסטיות (“אל היין”, “אלת הנישואין”, “אל המוות”). הוא מתעלם הן מדמותה המורכבת של האלה, והן מתפקידים דתיים וטקסיים נרחבים שהיו לאפרודיטה ביוון העתיקה, ושאין להם ולא כלום עם אהבה או עם יופי.
לפרגים שפורחים בשדות הארץ בחודשים מרץ עד מאי יש היסטוריה מיתולוגית, פולקלוריסטית, קולינרית ופוליטית מעניינת. הצבע האדום העז של הפרחים מסמל דם ולעיתים גם הרג. מגרגיריו השחורים מפיקים תבלין ומפירותיו מפיקים שרף חלבי המשמש לייצור הסם אופיום. הפרג הוא סמל של מוות, אבל גם סמל של צמיחה, חיים ואביביות. מדובר בעצם אחד הפרחים המעניינים ביותר של ארץ ישראל.
זהותה האלה הרומאית ונוס כמעט ואבדה לאחר מיזוגה עם אפרודיטה היוונית בתקופה ההלנית. בעיני רוב האנשים ונוס ואפרודיטה הן אחת. חיבור זה הוא מסע בעקבות האלה הנעלמת, ומתחקה אחר ונוס המקורית, טרם התכסתה בצילה הענק של אפרודיטה. בראשית ימיה של…
פולחני אדון נערכו פעמיים בשנה. החגיגה הראשונה לכבודו חלה עם פריחת הפרגים ותחילת תופעת סחף החול האדום בנהר, בסביבות חודש ניסן. הטקסים הבאים נערכו באמצע הקיץ, כשהארץ הופכת צחיחה ויבשה, עקב מותו של אל הפריון. בהיפוך הקיץ (21 לחודש יוני) לא היו חגיגות, אלא פולחני אבל המוניים וקינות עצובות ומרגשות. האנשים בכו על מותה של האדמה, גופו של אדון.
אפרודיטה, אלת האהבה והיופי, נמנית על תריסר האלים האולימפיים של המיתולוגיה היוונית. היא אחת האלוהויות הפגניות היחידות ששרדו בהצלחה את העידן המונותאיסטי. אוהבים, סופרים, אנשי רוח ואמנים זכרו, ועדיין זוכרים את שמה. היא נאהבת ונערצת. אלפי שירים נכתבו עליה. אינספור…
הכנענים חגגו את תחילת האביב בטקסים, במשתאות ובחגיגות גדולות. מאמר זה יעסוק בשתי חגיגות אביב כנעניות: חגיגת אדון בגבל וחגיגת גן באוגרית. בשתי הערים חגגו את הפריחה והטבע המתחדש. אך בכל מקום היה פולחן ספציפי לאלוהויות המקומיות. “ראיתי בגבל מקדש…