ביקורת ספר: Worshipping Aphrodite

Worshipping Aphrodite: Art and Cult in Classical Athens (Hardcover) by Rachel Rosenzweig. University of Michigan Press (January 6, 2004). ISBN: 0472113321.

 

Herbert James Draper, The Pearls of Aphrodite, 19th Century

 

רייצ’ל רוזנצוויג היא אוצרת במוזיאון קליבלנד לאמנות. בספר שלפנינו היא סוקרת את פולחן האלה אפרודיטה ביוון העתיקה כפי שמשתקף בכתובים ובחפצי אמנות, ומספקת פרשנות רחבה ועמוקה לדמותה של האלה.

האלה אפרודיטה נמנית על תריסר האלים האולימפיים של המיתולוגיה היוונית. היא אחת האלוהויות הפגניות היחידות ששרדו בהצלחה את העידן המונותאיסטי. אוהבים, סופרים, אנשי רוח ואמנים זכרו, ועדיין זוכרים את שמה. היא נאהבת ונערצת. אלפי שירים נכתבו עליה. אינספור ציירים, פסלים ואמנים שרטטו את דיוקנה.

אך, למעשה, בתודעה הציבורית מצויה אפרודיטה באותו מצב בעייתי שמצויים בו רוב האלים של הדתות הפוליתאיסטיות הקדומות. התואר “אלת האהבה והיופי”, הוא שטחי ובלתי מדויק.

בדומה לתארים לקוניים אחרים המודבקים לאלים של תרבויות פוליתאיסטיות (“אל היין”, “אלת הנישואין”, “אל המוות”), הוא מתעלם הן מדמותה המורכבת של האלה, והן מתפקידים דתיים וטקסיים נרחבים שהיו לאפרודיטה ביוון העתיקה, ושאין להם ולא כלום עם אהבה או עם יופי.

הספר Worshipping Aphrodite של רייצ’ל רוזנצוויג מנסה לתקן את המעוות. המחברת סוקרת את העדויות המשתקפות בכתבי יוון העתיקה אודות היחס לאפרודיטה ופולחנה. כמו כן היא מנתחת מספר רב של יצירות אמנות וממצאים ארכיאולוגיים, לא רק מן העיר אתונה, אלא מכמה וכמה מרכזי פולחן לאלה אפרודיטה באיים היווניים.

מן הממצאים, מצטיירת אלה חזקה ומורכבת, שהשפיעה במגוון דרכים על חיי היומיום של היוונים: שלטון, מסחר, חיי משפחה וחקלאות. סיפורה של אפרודיטה הוא מרתק, ומרתקים במיוחד הוריאציות המקומיות לפולחן ועבודה דתית עם האלה. כל מרכז פולחן ראה את האלה אפרודיטה בצורה קצת אחרת, וכתוצאה מכך, גם עבד אותה בצורה שונה.

הפתעות נוספות: חשיפה של הקשרים הקרובים בין האלה אפרודיטה והאלה אתנה בעיר אתונה. זאת, למרות “היריבות” המיתולוגית בין אפרודיטה מרובת-המאהבים לבין אתנה הצנועה. כמו כן, תפקידה של אפרודיטה בתפיסת הבתולין היוונית, והקשר שלה לארטמיס, האלה הציידת שסימלה יותר מכל את הבתולין.

בספר יש גם דיון מעניין אודות משמעותם של כינויי האלים היווניים. לכל אחד מן האלים המרכזיים של יוון העתיקה יש עשרות כינויים. כל כינוי כזה מייצג פן מסוים של האלוהות ופעילותה. חלק מכינוייה המרכזיים של אפרודיטה, למשל, כוללים את אפרודיטה פנדמוס, אפרודיטה אורניה, אפרודיטה אנדיומנה, סיריה דאה, ואפרודיטה קייפריס.

בספר שלפנינו דנה המחברת בכל אחד משמותיה של אפרודיטה, אך גם מציעה תיאוריה לפיה השמות אינם מנותקים זה מזה מבחינה פולחנית. במילים אחרות, גם אם בעיר מסוימת ביוון העתיקה התקיימו טקסים ופולחנים לכבודה של אפרודיטה פנדמוס, אין זה אומר שבני העיר לא הכירו בכך שאותה אפרודיטה היא גם אפרודיטה אורניה, וגם אפרודיטה אנדיומנה, ובפועל, הפולחנים נתקיימו עבור אפרודיטה האחת, על כל פניה.

בשורה התחתונה, Worshipping Aphrodite הוא ספר מקיף, מעניין, ואפילו מרגש אודות הפוליתאיזם היווני בכלל, והאלה אפרודיטה בפרט.

מומלץ:

לחובבי היסטוריה ארכיאולוגיה וקלאסיקה, לאוהבי אפרודיטה ולבנותיה.

קריאה נוספת: