John William Waterhouse, Thisbe , 1909, Wikimedia Commons
וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם לְאִשְׁתּוֹ, קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית,
וְהָלַכְתְּ הָעִירָה, הִנֵּה-שָׁם עֲלָמוֹת צְעִירוֹת,
יָפוֹת מִמֵּךְ, עֲנֻגּוֹת מִמֵּךְ, אֲבִיבִיּוֹת מִמֵּךְ.
וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ מָמוֹנוֹת הַרְבֵּה וְדָמִים,
וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ שְׁטַר-נִשּׂוּאַיִךְ שֶׁכָּתַבְתִּי,
וְלָקַחַתְּ הַקְּמָטִים, וְהָעוֹר הָרוֹפֵס, וְשֻׁמָּן עֹדֶף,
וְלָקַחַתְּ הַיְּלָדִים, וּכְלֵי הַמִּטְבָּח, וּכְלֵי הַמִּטָּה,
וְלָקַחַתְּ מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה, וְקוֹלְפָן הַיְּרָקוֹת,
וְלָקַחַתְּ שֻׁלְחָנוֹת וְכִסְאוֹת וְסִירִים וּמַחֲבַתּוֹת,
וְרַק אוֹתִי אַל תִּקְּחִי עִמָּדֵךְ הָעִירָה, אִשְׁתִּי,
לְמַעַן לֹא יֵרָאוּ פָּנַי לְצִדֵּךְ, מְרֻפֶּטֶת וּמְטֻלָּאָה.
קוּמִי נָא וּפִרְכַּסְתְּ שָׁדַיִךְ אֵצֶל הָעֲלָמוֹת בָּעִיר,
וּמָרַטְתְּ שְׂעַר-גּוּפֵךְ, וְצִבַּעְתְּ שְׂעַר-רֹאשֵׁךְ,
וְסַכְתְּ בַּשֶּׁמֶן, וּפִדַּרְתְּ לְחָיַיִךְ הַמְּדֻלְדָּלוֹת,
וְטִיַּחְתְּ הֵיטֵב הַחֲרִיצִים סָבִיב לִשְׂפָתַיִךְ,
וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ עָלַיִךְ, שְׁחֹרוֹת וּגְזוּרוֹת,
וְעָדִית אֶצְעָדוֹת וַעֲגִילִים וַעֲנָקוֹת זָהָב,
וְרַק טַבַּעַת נִשּׂוּאַיִךְ אַל תָּשִׂימִי עַל אֶצְבָּעֵךְ,
לְמַעַן לֹא יֵדְעוּ כִּי אֵרַשְׁתִּיךְ לִי לְאִשָּׁה.
קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית, וְהָלַכְתְּ אֶל הַמִּזְבָּלָה,
וְהִשְׁלַכְתְּ מֵעָלַיִךְ אֶת כְּלֵי הַמִּטְבָּח, וּכְלֵי הַמִּטָּה,
וְהִשְׁלַכְתְּ מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה, וְקוֹלְפָן הַיְּרָקוֹת,
וְהִשְׁלַכְתְּ שֻׁלְחָנוֹת וְכִסְאוֹת וְסִירִים וּמַחֲבַתּוֹת,
וְגַם הַיְּלָדִים, בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים, תַּשְׁלִיכִי שָׁם.
קוּמִי נָא וְלֹא יֵדְעוּ, כִּי-אַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם.
13.05.2006