הרעם: שורות נבחרות מכתבי נאג’ חמדי

11/02/2005
Evelyn De Morgan, Eos, 1895

Evelyn De Morgan, Eos, 1895

תרגום עברי לשורות נבחרות מתוך “הרעם, תבונה מושלמת”, פואמה גנוסטית לסופיה, האלוהות הנשית.

בדצמבר 1945, בכפר המצרי נאג’ חמדי, 225 קילומטר צפון-מערבית לאסואן, התגלו 13 כתבי יד קופטיים בכד חרס חתום. בחינה שלהם גילתה כי מדובר בתרגומים של יצירות גנוסטיות מיוונית. הכתבים ככל הנראה היו חלק מספריה סודית של האחים ממנזר הקדוש פכומיוס הקדוש. הנזירים החביאו את הספרים כיוון שתוכנם הגנוסטי נחשב לכפירה וחילול הקודש. בין הכתבים ניתן למצוא את “המדינה” של אפלטון, שלושה ספרים מהקורפוס ההרמטי, תרגומים של ספרי הברית החדשה וכתבים גנוסטיים ונוצריים אחרים. כתב היד המפורסם ביותר מביניהם הוא “הבשורה על פי תומס”. זהו כתב היד היחיד של הבשורה הזאת במלואה.

הגנוסטים, שכתביהם הוחבאו בנאג’ חמדי, השתייכו למגוון כתות נוצריות במאות הראשונות לספירה, שכללו באמונתם אלמנטים טרום-נוצריים רבים, בעיקר ממקור יווני. הגנוסטים האמינו כי ידיעה מיוחדת ונסתרת של האמת הרוחנית, שרק יחידי סגולה מסוגלים ללמוד, היא תנאי הכרחי לגאולת האדם. הכנסיה הנוצרית ראתה בהם כופרים. הגנוסטים האמינו ברעיון הניאו-פלטוני של מונאד. המונאד הוא מקור אלוהי, ישות עליונה ויחידה, שיצרה אלים פחותי ערך, או זוגות של נצחים (aeons), נגזרות של האלוהים. הצירוף של כל זוגות הנצחים יוצר פלרומה (pleroma), תחום של אור אלוהי בשמים, שהוא בעצם השלמות האלוהית.

זוג הנצחים הנמוך ביותר של הגנוסטים היו סופיה וישו הנוצרי. סופיה חיפשה אחר המונאד, הישות היחידה, כיוון שהיתה כל כך רחוקה ממנו. פעם אחת ראתה אור מרוחק, וחשבה שמצאה. למעשה, היה מדובר בהשתקפות של האור ולא יותר, ובניסיונותיה להתקרב אל האור, סופיה רק התרחקה ממנו עוד יותר. מרוחקת כל כך מן המקור האלוהי, סופיה חשה געגועים עצומים. הכמיהה שלה גרמה להיווצרות של החומר, ושל הנשמה על ידי דמיורג, אל פחות ערך רשע. דמיורג השתמש בארבעת היסודות: אויר, אש, מים ואדמה כדי לברוא את החומר.

אחד מן הטקסטים המעניינים ביותר מספריית נאג’ חמדי הוא “הרעם, תבונה מושלמת”, מתוך כתב היד השישי. “הרעם” הוא קטע פיוטי ארוך, העוסק בסופיה, האלוהות הנשית של הגנוסטים ובת זוגו הנצחית של ישו. “הרעם” מתאר את כמיהתה של סופיה להגיע לאלוהות מחד, ואת טבעה הבשרי והחוטא ואידך. הטקסט מדגים את הטרגדיה של הרוחניות הנשית על פי הגנוסטים, ואת האמונה כי אלוהות נקבית תמיד תהיה קשורה לגוף ולחומר.

להלן תרגום עברי שלי לקטעים נבחרים מתוך הטקסט “הרעם, תבונה מושלמת”. הגירסה העברית הוכנה על פי תרגומים שונים לאנגלית ולגרמנית של הקטע, ולא מן המקור הקופטי. מסיבה זו, ייתכן שאינה מדויקת. בתחתית העמוד מצויה רשימה קצרה של ספרים המכילים את הטקסט המלא בתרגום לאנגלית.

הרעם, תבונה מושלמת

אני באתי מן העוצמה,
באתי למי שהרהרו בי.
אני מתהלכת בקרב המחפשים אחריי,
המתבוננים בי, אתם המהרהרים בי.
אתם השומעים, שמעו אותי,
ואתם הממתינים לי, קחו אותי אליכם,
ואל תגרשו אותי מלפניכם,
ואל תהדהד בקולכם שנאה אליי,
ואל תשכחוני לעולם. זכרו!
אל תשכחו אותי.
כי אני הראשונה ואני האחרונה.
אני הגבירה ואני העלובה,
הקדושה והקדשה,
אשת החיק והבתולה,
האם ובתה,
אני רחם היולדת,
אני העקרה,
ובניי רבים הם.
נשף כלולותיי מפואר,
ובעל מעולם לא לקחתי לי.
אני המיילדת שלא ילדה.
אני מזור ונחמה לצירי הלידה.
אני הכלה ואני גם החתן.
אני נולדתי לזה החתן.
אני האם ואני אבי,
ואני גם אחות בעלי,
והוא גם בני,
אך הוא ילד אותי טרם הולדתי,
ואני אלד אותו בבוא זמני,
והוא מקור כל עוצמתי.
אני מטה נעוריו,
והוא משעני לעת זקנה.
אני הדממה שאינה מבוארת,
והמחשבה הנישאת בלב תמידית.
אני הקול מרובה הצלילים,
והמילה מרובת הפירושים.
אני שמי המפורש.
מדוע אתם השונאים אותי תאהבוני,
ומדוע תשנאו את אוהביי?
המתכחשים אליי נשבעים בשמי,
והנשבעים בשמי מתכחשים אליי.
האומרים את האמת אודותיי משקרים,
והמשקרים אודותיי, אמת אומרים.
אתם המכירים אותי, אל תכירוני;
ואתם שאינכם מכירים, הכירוני.
כי אני הידע והנבערות מדעת.
אני הבושה ועזות המצח.
אין לי בושה, ואני מתביישת.
אני כוח, ואני בעתה.
אני השלום ואני המלחמה.
שמעו בקולי.
אני הרמוסה ואני הנכבדה.
בימיי הרעים זכרוני ובימים הטובים זכרו.
כשאמוט אל האדמה את פניכם אל תסבו,
ותמצאו אותי בדורות הבאים.
אל תפנו עורף כשאהיה מוטלת בעפר.
אל תשאירוני נטושה ועזובה,
ועוד ניפגש בעולמות אחרים.
אל תראוני שאני בין הדחויים והנקלים,
ואל תלעגו לי,
ואל תשליכוני בין הנידונים למוות.
אבל אני, אני רחומה ואכזרייה.
הישמרו לנפשותיכם!
אל תשטמו את נמיכות רוחי,
ואל תאהבו את איפוק הליכותיי.
בחולשתי אל תעזבוני,
ואל תפחדו מכוחי.
כי למה לבוז למורך לבי
ולקלל את גאוותי?
כי אני המצויה בכל מורך לב,
ועוצמה יש בפיק הברכיים.
אני החלושה,
ואני הנעימה.
אני קלת הדעת והחכמה,
למה תשנאוני במועצותיכם?
אני השתוקה בינות לשותקים,
ואני אופיע ואומר דברי
ומדוע תשנאוני, יוונים?
כי אני פראית בין הפראים?
הרי אני חוכמת היוונים,
ואני תבונת הפראים.
אני דעת היוונים והפראים,
ודמותי חקוקה אצל המצרים,
ואינה חקוקה אצל הפראים.
בכל מקום שנאו אותי,
ובכל מקום אהבוני.
לי הם קראו חיים,
ולי הם קראו מוות.
לי הם קראו חוק ומשפט,
ולי הם קראו פשע וחטאת.
אותי ביקשתם, אותי תפסתם.
אותי פיזרתם, אותי אספתם.
לפניי התביישתם, ועבורי לא התביישתם.
אני היא זאת שאין לה חג,
וחגיגותיהם הרבה.
אני, אין לי אלוה,
ואני אלוהיי גדול.
בי הרהרתם,
ולי בזתם.
אינני משכילה,
והם למדים ממני.
אך אני זאת שבזתם לה,
ואתם מהרהרים בי.
אני זאת שהסתתרתם ממנה,
ואתם מופיעים לפניי,
אך בכל עת שתסתירו עצמכם,
אני בעצמי אופיע,
ובכל פעם שתופיעו.
אסתיר פניי מכם.
מדוע תגדפו ותשבחו אותי?
פצעתם אותי, לא גיליתם רחמים.
אני הנכבדה והמהוללת,
אני הנלעגת.
אני בלב פנימה.
אני הטבע.
אני בריאת הרוח.
אני סוד הנשמות.
אני האיפוק והשחרור.
אני האיחוד והפירוק.
אני מצויה מתחת, לא ממעל,
ואתם באים אליי.
אני גזר הדין והזיכוי
אני, אין בי חטא
וכל החטאים באים ממני
אני התשוקה ליופי ולגוף
והאיפוק חבוי בתוכי
אני הקול שכולם שומעים
והדיבור שאין מבינים
אני האילמת שאינה מדברת
ודוברת אלפי מילים…
אני שלום. המלחמה באה בגללי.
ביבליוגרפיה

Layton, Bentley, ed. The Gnostic Scriptures.
Robinson, James M. The Coptic Gnostic Library. Leiden 2000
Robinson, James M. The Nag Hammadi Library. HarperCollins, San Francisco, 1990

קריאה נוספת:

תגיות: , , , , ,

הרשומה סגורה לתגובות.

פרסומים