פנתאיזם: הטבע הקדוש

23/07/2004

William Adolph Bouguereau Le Jour 1884

William Adolph Bouguereau Le Jour 1884

תחת המטרייה הנאו-פאגנית מצטופפות עשרות דתות ואמונות שונות. לכל אחת מהן תשובה שונה לשאלה “מי הוא אלוהים?” ורעיונות ייחודיים אודות מקורה ומהותה של האלוהות.

מאמר זה, העוסק בוריאציות שונות של פנתאיזם, הוא חמישי בסדרה הסוקרת את תפיסות האלוהות השונות בתנועה הפגנית המודרנית.

המונח פנתאיסט (מיוונית: פן=הכל, תאוס=אל) נטבע על ידי ג’ון טולנד בשנת 1705. טולנד השתמש במילה ‘פנתאיסט’ כדי לתאר אדם שמאמין “שהכל הוא אלוהים”. מאז צבר המונח ‘פנתאיזם’ מספר משמעויות נוספות, כולל אמונה שהטבע הוא אלוהים, וכן אמונה בכל האלים. היום, המונח בדרך כלל מתאר אמונה בקדושתו של הטבע.

פנתאיזם מודרני: הטבע הוא קדוש

פנתאיסטים מודרנים לא מאמינים שהכל הוא אלוהים, ואף לא מאמינים כי הטבע הוא אל. במקום זאת, הם מאמינים שהטבע הוא “אלוהי” (divine), במובן זה שהוא ראוי להערצה דתית, לכבוד, ואף לפולחן. הדבר נעשה, למשל, על ידי חגיגת עונות השנה, מחזורי הירח וכן אירועים אסטרונומיים שונים.

‘פנתאיזם מודרני’, הנקרא גם ‘פנתאיזם מדעי’ היא דת שלא בהכרח משתייכת למטריית הדתות הפגניות המודרניות. פנתאיסטים מודרנים לא מאמינים באלוהות כלשהיא, אברהמית או פגנית. הם אגנוסטים מטבעם, ודוחים את האמונה באלוהות על טבעית או חיצונית ליקום. הם אומרים שהטבע הוא “אלוהי”, אבל לא חושבים שהוא אלוהים. ההגדרה שלהם למילה “אלוהי” חופפת למה שבדרך כלל אנו מתכוונים במילה “קדוש”. כשהם אומרים “אלוהי” (divine) הם לא מתכוונים, “של אלוהים”, אלא “משהו שראוי להתייחסות כאילו הוא היה אלוהים”.

פנתאיסטים מודרנים טוענים, כי כמעט כולנו חווים רגשות דתיים כאשר אנו צופים בנפלאות הטבע, מתבוננים בשמי הלילה זרועי הכוכבים, מריחים את ניחוח פרחי האביב או מבחינים בצבעיה המרהיבים של השמש השוקעת. הם חושבים כי הרגשות הללו עתיקים יותר ובסיסיים יותר מכל דת מסורתית או מובנית. הן חלק טבעי מן הקיום החומרי האנושי ומהוות בעצם עדות להשתייכות של בני האדם למארג היקום.

פנתאיזם דומה לאתאיזם ולהומניזם, בכך שהוא אינו מאמין באלוהים. אך הפנתאיסטים חשים כי גם אתאיזם וגם הומניזם הם תפיסות עולם קרות מדי. הם חושבים שהתייחסות לטבע במסירות דתית תספק לאדם אלמנטים רוחניים, הדרושים לו כדי לחיות חיים מלאים ומאושרים. יש לטפח את הרגשות הטבועים בבני האדם כלפי הטבע ולבטא אותם באמצעות פולחן דתי.

הפגם העיקרי בתפיסת העולם הפנתאיסטית המודרנית קשורה למוסר. פנתאיסטים מודרנים מכירים בכך שאנשים מסוימים מרחיקים את עצמם מן הטבע האלוהי והקדוש ופועלים נגדו. מעשיהם של אנשים כאלו נחשבים “רעים” או “לא מוסריים”. אך מי קובע מה קרוב לטבע ומה רחוק ממנו, מה טבעי ומה לא טבעי? איך אפשר לדעת מהי התרחקות והתנתקות מן הטבע? השאלות הללו נשארות בדרך כלל ללא מענה, כיוון שגם הפנתאיסטים מודים כי הרג, השמדה ואלימות הם חלק מן הטבע (למשל, פעילות הרי געש, רעידות אדמה, שטפונות, בעלי חיים טורפים, וכולי). למעשה, הפנתאיסטים המודרנים אינם מספקים מערכת אתיקה פוזיטיבית סדורה שתלווה את ראיית הטבע כקדוש.

כפי שהוזכר לעיל, הפנתאיזם המודרני אינו דת שבדרך כלל נכללת תחת המטרייה הנאו פגנית. בכל זאת, הדיון בפנתאיזם חשוב לפגנים, כיוון שאלמנטים אמונתיים ופרקטיים מתוכו כן קיימים בקרב אינדיבידואלים פגנים ומסורות פגניות שונות. במיוחד פגנים מדתות מבוססות-טבע או מבוססות-אדמה כוללים בפרקטיקות שלהם אלמנטים פנתאיסטים, ורואים את הטבע כמכלול וכן את כל פרטיו – כאלוהיים וקדושים.

אנימיזם ופנתאיזם מודרני

אנימיזם בדרך כלל נחשב לאחת מן הצורות הראשונות של דת אנושית. אנימיזם הוא האמונה שלכל אובייקט ביקום יש נשמה. לא רק לבני אדם ואולי לבעלי חיים, אלא גם לצמחים, אבנים, כוכבים ושאר מרכיבים טבעיים אחרים.

פנתאיסטים מודרנים בדרך כלל רואים את הדת שלהם כהתפתחות הרציונלית של האנימיזם הפרימיטיבי. עם זאת, ראוי לציין, כי אנימיזם בצורתו המקורית פחות או יותר עדיין קיים בחלקים רבים בעולם, וגם בתנועה הפגנית המודרנית, במיוחד בקרב פוליתאיסטים ומאמינים של אלת האדמה.

פנאנתאיזם: הכל בתוך אלוהים

פירוש המילה פנאנתאיזם (panentheism) היא “הכל באלוהים”. זוהי אמונה שהטבע נכלל בתוך אלוהים, ישות המשתרעת אל מעבר ליקום. פנאנתאיסטים דומים לפנתאיסטים מודרנים בכך שהם רואים את העולם וכל דבר טבעי בתוכו כאלוהיים. אך הפנאנתאיסטים מאמינים באלוהים בעל כושר חישה (sentient), שברא את העולם, ואכפת לו אישית מבני האדם. ראייה זו, כמובן, זרה לתפיסת העולם הפנתאיסטית המודרנית.

חלק ממאמיני אלת הפריון (אלת האדמה) עשויים לראות עצמם כפנאנתאיסטים. הם חושבים כי האלה הגדולה שלהם קיימת בתוך הטבע ופרטיו, אך גם משתרעת מעבר לו.

ביבליוגרפיה

Eisler, Riane. The Chalice and the Blade. Harper SanFrancisco, 1998
Eliade, Mircea. The Sacred and the Profane: The Nature of Religion. Harvest Books, 1968
Gimbutas, Marija. The Language of the Goddess. Thames & Hudson, 2001
Griffin, Susan. Woman and Nature: The Roaring Inside Her. Harper and Row, 1978
Harrison, Paul. The Elements of Pantheism. Element Books Ltd., 1999
Lovelock, J. E. The Ages of Gaia. W. W. Norton & Company; Rev&Updtd edition, 1995
Parkinson, G.H.R. (ed). Spinoza: Ethics. Oxford University Press; New Ed edition, 2000
Stone, Merlin. When God Was A Woman. Harcourt, 1978
Toland, John. Pantheisticon. Garland Pub., 1976

קריאה נוספת:

תגיות: , , , , ,

הרשומה סגורה לתגובות.

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות