כושרות: שבע סנוניות מבשרות

25/01/2007

בעלילות אקהת שנמצאו בלוחות אוגרית, מסופר על המלך דנאל שהיה חשוך בנים. הוא התפלל לאלים וביקש בן. שבעה ימים ושבעה לילות הניח דנאל מנחות של מאכל ומשקה לפני האלים עד שביום השביעי נגלו אליו בחלומו השור-אל ובעל אל הגשמים. הם בירכו אותו ואת זרעו, והבטיחו לו כי ייוולד לו בן גיבור ואיש מופת. המלך דנאל שמח מאוד על הבשורה, ופצח במסכת התעלסויות באהבים עם אשתו, על מנת לעבר אותה.

Alexandre Louis Leloir, A Chariot Of Swallows, 19th Century

למרות שכבר קיבל את ברכתם של אל ובעל, ידע דנאל כי עליו לגייס לטובת הולדת היורש גם את הכושרות, אלות ההתעברות וההריון. שבעה ימים ושבעה לילות הוא התפלל אליהן, והניח לפניהן מאכלות ומשקאות: בשר בקר, לחם, ויין. ביום השביעי יצאו מביתו הכושרות. ניתן להניח, אף על פי שהטקסט אינו אומר זאת מפורשות, כי במשך שבעת ימים התעלס דנאל עם אשתו, וביום השביעי, עם צאת האלות מביתו, היא התעברה. בתום תשעה ירחים, נולד לדנאל בנו אקהת, שגדל להיות גיבור חיל.

הכושרות אינן נמנות על האלות המרכזיות של מועצת האלים הכנענית. הן גיבורות משניות בשלושה סיפורים מיתולוגיים: עלילות אקהת, אגדת הלידה ושיר האירוסין של ניכל והירח. עם זאת, הכושרות מוזכרות ברשימות האלים הרשמיות של העיר אוגרית, ועל פי לוחות הפולחן, הוקרבו להן כבשים ואילים באופן קבוע.

בעלילות אקהת נקראות הכושרות בשם “בנות הילל סנוניות”. כינוי זה חוזר גם בשיר האירוסין של האדמה והירח (לוח אוגרית CAT 1.24). שם, אנו גם למדים שמדובר בשבע אלות מכונפות ומזדהרות באור כסוף ובוהק, “בנות הילל בעל המגל”. באוגריתית, הילל הוא כוכב זוהר (ומאותו שורש מגיע גם “אור יהל”). בתנ”ך אנו מכירים את הפסוק מישעיהו י”ד י”ב: “אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר”. שם ההתייחסות היא לכוכב הבוקר הזורח עם שחר, כלומר לכוכב הלכת ונוס (נוגה). במקרה של הסנוניות, הכוכב הוא אל הירח המחזיק בידו מגל, כלומר את גלגל הלבנה החרמשי.

הקשר של הסנוניות לירח נעוץ כנראה בשורשיה השומריים של אשת הירח ניכל.על פי המיתולוגיה המסופוטמית, התגוררה נינגל עם אמה אלת-קני-הסוף בתוך קני הסוף על הנהר. שם פגש אותה אל הירח ננה-סין, התאהב בה, ובסופו של דבר נשא אותה לאשה. בתוך קני הסוף וליד מקווי מים נוהגות עד היום להתקבץ סנוניות ללינת לילה. הסנוניות הן ציפורים חברותיות המעדיפות שטחים פתוחים ומקווי מים. להקות גדולות של סנוניות נאספות בסבכי הקנים לשפת אגמים ונהרות לעת ערב, עם השקיעה או מעט לאחריה, כאשר הירח נראה בשמים. גם למילה סנונית עצמה יש שורשים מסופוטמיים. זוהי אחת מן המילים השמיות העתיקות ביותר, שהגיעה לאוגריתית ולעברית מן האכדית סינוניתו.

הסנוניות בנות הירח משחקות תפקיד מרכזי בסיפור אהבתם הכנעני של אל הירח ואלת האדמה ניכל. עוד לפני שנחתמים תנאי החתונה בין מלך הקיץ, אביה של האלה ניכל לבין הירח שרוצה לשאתה לאשה, כבר נשמע משק כנפיים. הסנוניות בנות הירח מלוות את תהליך החיזור, המשא ומתן בין המשפחות והאירוסין. עצם נוכחותן במקום היא עדות לכך שירח וניכל נועדו זו לזו. משק כנפיהן הוא ברכה לנישואין המתרקמים, ויותר מכך, להתעברות הממשמשת ובאה, וללידת הילדים במסגרת הנישואין.

אבל לא רק במסגרת נישואין. באגדת הלידה (לוח אוגרית CAT 1.11) מסייעות הסנוניות להתעברות ולידה של עגל קסום שיולדת פרה פשוטה לאל בעל. באגדה מסופר איך מיילדת האלה ענת את העגל, ומנתקת את חבל הטבור שבראו האלות הכושרות במהלך ההתעברות. לאור אגדת הלידה, ניתן לומר כי אפשר לראות בכושרות אלות אירוסין, חתונה ונישואין, אך הן בעיקר אלות של התעברות והריון.

נוכחותן של הכושרות לא מבשרת בהכרח חתונה, אלא קשר אהבה אשר ייוולדו ממנו ילדים, ושעל כן ראוי לחגוג אותו ברוב פאר של אירוסין וחתונה. הסנוניות נוהגות לבקר עלמות, כלומר נשים צעירות שטרם ילדו ילדים, אך נמצאות בגיל הפוריות, וגופן מוכן להתעברות, הריון, לידה והנקה. מעמדן של הסנוניות כמבשרות בשורות נשמר עד היום. מכאן גם הביטוי “סנונית ראשונה”. בארץ, מבשרות הסנוניות את בוא הסתיו. באירופה הן מבשרות את האביב. ייתכן שבמיתולוגיה הכנענית לובשות האלות המבשרות דמות סנוניות מפני שהן מבשרות בשורות טובות, בדיוק כמו הציפורים המבשרות על התחלפות העונות.

John Gould, Swallow, 1873

על פי מילון אבן שושן, כּוֹשָׁרָה או כּוֹשֶׁרֶת היא הצלחה, מזל, ישועה. בספר תהילים מוזכרת המילה “כושרות” בהקשר של הצלחה, ישועה, כשרון ותושיה. תהילים פרק ס”ח ח’: “אֱלֹהִים, מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת”. על פי מדרש רבה, פסוק זה עוסק בתפקידו של אלוהים כשדכן, ומזווג זיווגים בין גברים ונשים. הקדוש ברוך הוא נוטל יחידים ומושיב אותם ביחד, בבית משותף. מדרש רבה מציע שלל פירושים למונח “כושרות” בפסוק זה. פירוש אחד הוא אכן שהאל מוציא את האסירים מבדידותם באמצעות כשרון ותושייה. פירוש שני הוא שתהליך הזיווג הוא תהליך של בכיות ושירות. מי שזוכה בבן זוג הולם – שר, ומי שאינו זוכה – בוכה. פירוש שלישי הוא הפשוט ביותר: כּוֹשֶׁרֶת היא שלשלת, ואלוהים למעשה משחרר את האסירים מכבלי שלשלאותיהם.

 

אף אחד מן הפירושים למילה זאת אינו מזכיר, כמובן, את הכושרות הכנעניות, מזווגות הזיווגים העתיקות של הארץ, המעברות עלמות בכשרון ובתושייה. עם זאת, לדעת חלק מחוקרי השפות השמיות (אולברייט ואחרים), בפסוק זה האל היהודי נוטל עליו למעשה את תפקיד הכושרות כאלות זיווגים והתעברות, כפי שנטל לעצמו את מירב תפקידיהם של אלי כנען במהלך השנים. בספר ישעיהו ניתן לראות איך הקב”ה מתפקד שוב כאלת סנונית המבשרת הריון. ישעיהו ז’, י”ג-י”ד: “לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא, לָכֶם–אוֹת: הִנֵּה הָעַלְמָה, הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן”. פסוק זה הוא הד זהה כמעט לדברי הכושרות בשיר האירוסין של ניכל והירח: “הנה העלמה תלד בן”.

למרות שבנות הילל הסנוניות נשכחו כאלות, השתמר מעמדה של הסנונית כציפור קדושה. ביוון העתיקה נחשבה הסנונית לציפור המיוחדת לאפרודיטה, אלה קפריסאית בעלת שורשים פניקיים וכנעניים, שבדרך כלל אמונה על אהבה גופנית ורומנטיקה. במיוחד נחשבה הסנונית כפטרונית של הרמוני נשים. במזרח התיכון נחשבת הסנונית לציפור קדושה. הערבים אינם פוגעים בסנוניות ואינם אוכלים סנוניות. גם בתלמוד (חולין) מוזהר כי אין לאכול סנוניות, למרות שקורקבנן נקלף, כי הן ציפורים “טמאות”.

ביבליוגרפיה

אמיר, דוד. אלים וגיבורים: עלילות כנעניות שנמצאו באוגרית. בית אוסישקין, תשמ”ז. קסוטו, מ.ד. האלה ענת. הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשי”ח.

Gibson, John C. Canaanite Myths and Legends. T&t Clark Ltd; 2nd edition, 2000
Pardee, Dennis. Ritual and Cult at Ugarit. Society of Biblical Literature, 2002
Parker, Simon (Ed.). Ugaritic Narrative Poetry. Society of Biblical Literature, 1997
Smith, Mark S. The Early History of God. Wm. B. Eerdmans Pub. Co., 2nd edition, 2002
Smith, Mark S. The Origins of Biblical Monotheism. Oxford University Press, 2003

קריאה נוספת:

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,

הרשומה סגורה לתגובות.

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות