ביקורת ספר: האלה ענת – משה דוד קאסוטו

01/05/2004

האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות. משה דוד קאסוטו. מחקרים לשוניים בעריכת נ.ה. טור-סיני. הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים: תשי”ח.

בשנת 1928 חרש איכר סורי את שדהו ומצא במקרה קבר עתיק. גילוי זה הוביל לאחת החשיפות הארכיאולוגיות החשובות ביותר של המאה העשרים: שרידי העיר אוגרית בראס שמרה. בהריסות העיר נמצאה ספרית ארמון של הכהן הגדול ומספר ספריות פרטיות, הכוללות אלפי לוחות חרס בכתב יתדות לא מוכר, שהיום נקרא כתב יתדות אוגריתי.

 

Thomas Cooper Gotch, Death the Bride, 1894-5

 

על פי הממצאים אנו יודעים היום, כי אוגרית הגיעה לשיא פריחתה במאה השלוש עשרה לפני הספירה, עוד לפני שבני ישראל החלו להתיישב בארץ כנען. תושבי אוגרית עבדו אלים רבים, ביניהם אל, בעל, אשרה, ענת ועשתרת. חלק מן הלוחות שנמצאו מפרטים מיתוסים דתיים הקשורים לאלים הללו. לוחות אחרים מפרטים פרקטיקות דתיות שונות.

הספר שלפנינו, “האלה ענת”, מביא תרגום לעברית של כמה מן הלוחות האוגריתיים העוסקים במיתוס בעל. הוא יצא לראשונה בשנת 1951, כ-23 שנים לאחר גילוי הלוחות הראשונים. בכל מקרה בתקופה זו עדיין לא נתגלו כל הלוחות הקשורים למיתוס בעל, וגם פרשנות החוקרים ללוחות הקיימים לא היתה שלמה.

הקורא העברי, אם כן, נותר וחצי תאוותו בידו. כיום ניתן למצוא כמה תרגומים מצוינים של כל לוחות אוגרית המיתולוגיים לאנגלית, וביניהם תרגומיהם של גיבסון ושל פרקר. אך בעברית – הכרך הדקיק של “האלה ענת”, המכיל רק קטעים מסוימים ממיתוס בעל – הוא כמעט המקור היחיד.

המתרגם לעברית, משה דוד קאסוטו היה אחד מחוקרי המקרא המפורסמים ביותר. הוא נולד באיטליה, למד באוניברסיטת פִירֶנְצֶה ובבית המדרש לרבנים. בשנת 1939 עלה לארץ ולימד באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך הקריירה שלו הקדיש זמן רב להשוואה בין הספרות המקראית לבין הספרות הכנענית.

תרגומיו של קאסוטו מדויקים ויפהפיים. השירה האוגריתית נקראת בעברית נימוחה, עשירה, ומדיפה ניחוח מקראי ושורשי. המיתוסים הציוריים ממש מתעוררים לחיים בעברית של קאסוטו. ושוב, נותר הקורא העברי מתוסכל, כשרק קטעים כה קצרים מן המיתולוגיה הכנענית זכו לתרגום מעולה שכזה.

אך לספר “האלה ענת” ישנה חשיבות רבה יותר מאשר עצם התרגום של לוחות בעל. במבוא לספר מביא קאסוטו רשימות ארוכות המשוות בין הסטרוקטורה הפואטית של המקרא לבין הסטרוקטורה הפואטית של שירת אוגרית, ומוכיח למעשה, כי מחברי התנ”ך הושפעו מסופרי אוגרית ומן המסורת הפואטית האוגריתית המפוארת והמוקדמת יותר.

קאסוטו מעמיד את שורות המיתוסים מול פסוקי התנ”ך ומשווה בין ביטויים מושאלים, דימויים, תקבולות, תארים קבועים ומונחים קבועים, נוסחאות קבועות, חזרות פואטיות, צורות מיוחדות של שמות ופעלים, ועוד. כמו כן קאסוטו משתמש בקטעים מן המיתוסים ככלים מסייעים בביאור פסוקים במקרא, שלפני כן היו סתומים, כלומר קשים להבנה ולפירוש.

הספר “האלה ענת” אזל מן הדפוס לפני שנים רבות. אני חיפשתי אותו בחנויות לספרים משומשים קרוב לשנתיים לפני שהצלחתי להניח ידיי על עותק, עליו שילמתי הון תועפות. מעל דפי רשת אלו אני קוראת בזאת למוסד ביאליק להדפיס מהדורה נוספת של הספר המרגש הזה.

מומלץ:

למתעניינים בהיסטוריה של ארץ ישראל, בכנעניות ובביקורת המקרא.

קריאה נוספת:

תגיות: , , , , , , , , , , , ,

הרשומה סגורה לתגובות.

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות