תשליך וְשַׁלֶּכֶת: מאגיה של סתיו

25/09/2010
Jean Léone Gérôme, Autumn, 19th Century

Jean Léone Gérôme, Autumn, 19th Century

בטקס תשליך בראש השנה אנו מנערים משולי בגדינו את הָעֲווֹנוֹת, החטאים, הכשלונות, התבוסות והקלקלות. שבועות ספורים לאחר מכן מתחילה השלכת. 

עלי גפנים אדמדמים וצהובים מרפדים את הכרמים. ברחובות נסחפים עלי אזדרכת אגוזיים, על שפת הנחלים עלי זהב של דולב, ביערות עלי אַלּוֹן הַתָּבוֹר ואַלּוֹן הַתּוֹלָע. בגינות ובמטעים: עלי דובדבן כתמתמים, וגם עלים של תות, תאנה, שזיף, שקדייה, אגס ותפוח.

בניגוד לתשליך שעיקרו היפטרות מן המכוער והבזוי, הרי שהשלכת היא נשירה מרהיבה של עלים ססגוניים ויפהפיים. הם אמנם לא ירוקים ורעננים כבנעוריהם, אבל כלילי-שלמות בצבעי האדמה שלהם.

השלכת היא דרכם של עצים להסתגל לירידת הטמפרטורה בסתיו, ומאפשרת להם לשרוד בתנאים הקשים של החורף. קולטנים רגישים בתאי העלים חשים בהתקצרות הימים בסביבות סוף ספטמבר. כיוון שאין מספיק אור במהלך היום לתהליך הפוטוסינתזה המעניק לעץ חיים, ייצור הכלורופיל (הצבען הירוק) בעלים נפסק, והעלים למעשה מתייבשים ומתים.

הכלורופיל הקיים בעלים מתפרק כשנפסקת הפותוסינתזה, והצבענים האחרים נחשפים במלוא הדרם: גוונים של חום, זהב, אדום, כתום, ורוד עז, סגול וצהוב. בשלב הבא נושרים העלים היבשים מן העצים, מכסים את האדמה במרבד ססגוני של שמש, חלודה, דם, דלעת, קפה ואגוזים.

בחורף הקר העצים הנשירים כמו רדומים. המטבוליזם שלהם מוקפא כמעט לחלוטין, וכך הם מצליחים לשרוד עונות קשות ללא ביצוע פוטוסינתזה. בעצם השלכת היא מעשה של הקרבה. העץ מוסר נעורים, חיות, עלים ירוקים, וסודות צבענים נסתרים כדי שיהיו לו, בסופו של דבר, חיים ארוכים, בריאות, וחוסן. עץ נשיר הוא עץ שמאמין ביכולתו לצמח עלים חדשים באביב, לקומם את נעוריו.

Jean Léon Gérôme, Winter, 19th Century

Jean Léon Gérôme, Winter, 19th Century

אם בוחנים את התשליך מול השלכת, אפשר לראות שבשני המקרים מדובר בתהליכים מאגיים. התשליך הוא טקס טיהור, והשלכת היא פעולת שחרור. גם טיהור וגם שחרור הכרחיים לפני מעשה היצירה, שהוא-הוא מהות המאגיה. כדי ליצור, יש לפנות חלל נקי ומואר בתוך הנפש פנימה. לנקות אותה מעוונות וקלקולים, ולשחרר מתוכה חלקים שעבר זמנם, טובים ככל שהיו.

כמובן, לפני היצירה של האביב, יש לעבור גם את החורף. לעמוד עירומה, ללא עלים, בכפור העז, בשלגים, ברוחות-סערה, תחת גשמים צולפים. אבל זו כבר מאגיה של חורף. מאגיה אפלה, חַשְׁכּוּכִית. מאגיה של שינויי-צורה, חִשּׁוּל וליבון באש, קסמי צַלְמָוֶת וכישופי תמורה וגלגולים.

אבל קודם כל סתיו. כמו השנה העתיקה, גם המעשה המאגי, נפתח תמיד בסתיו. הוא מתחיל בתשליך, וממשיך בשלכת. כל עניינו הוא לטהר את הנפש, ולהכין אותה לבאות: לחורף הקשה, לאביב היצירה, ובסופו של דבר, גם למנוחה ולנחלה של הקיץ הטוב.

חוכמת הנסתר של הסתיו היא היכולת לדעת איך להיטהר, וגם לבחור את אותם עלים שנגזר עליהם לפנות מקום לצמיחה חדשה, להחליד, להאדים, להזהיב, ולנשור על הארץ, כעדויות פריכות לחיים קודמים, לעונות שחלפו, ולפרקים שהסתיימו. העלים הללו עשויים להיות עבודות, עיסוקים, אנשים, בית, משפחה או הרגלים.  הם יכולים להיות כל דבר שהיתה בו אהבה, והיו בו חיים, ועתה הגיע זמנו למות. לא קל להתיק אותם מן הענף, ובכל זאת, ניתן להשיר אותם, כמו היינו דֹּלֶב על גדת הנחל. השלכת מסמנת כי עוד מעט יבוא חורף, ושומה עלינו להיערך לקראתו.

קריאה נוספת:

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,

הרשומה סגורה לתגובות.

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות