Tag: עונות השנה

תשליך וְשַׁלֶּכֶת: מאגיה של סתיו

בטקס תשליך בראש השנה אנו מנערים משולי בגדינו את הָעֲווֹנוֹת, החטאים, הכשלונות, התבוסות והקלקלות. שבועות ספורים לאחר מכן מתחילה השלכת. עלי גפנים אדמדמים וצהובים מרפדים את הכרמים. ברחובות נסחפים עלי אזדרכת אגוזיים, על שפת הנחלים עלי זהב של דולב, ביערות עלי אַלּוֹן הַתָּבוֹר ואַלּוֹן הַתּוֹלָע. בגינות ובמטעים: עלי דובדבן כתמתמים, וגם עלים של תות, תאנה, שזיף, שקדייה, אגס ותפוח. בניגוד לתשליך שעיקרו היפטרות מן המכוער והבזוי, הרי שהשלכת היא נשירה מרהיבה של עלים ססגוניים ויפהפיים. הם אמנם לא ירוקים ורעננים כבנעוריהם, אבל כלילי-שלמות בצבעי האדמה שלהם.

הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ הוּא “סְתָו” – הַגָּוֶן שֶׁלּוֹ הוּא דָּם

הסתיו הוא אחר בניו-אינגלנד. מרהיב. יש שם שלכת של עלי זהב, אגוז וכֶתֶם. הטבע מתפרץ באינספור צבעים עזים, ניחוחות מתוקים של גרגירי-יער, וטעמים מורכבים של דלעות כתומות וציפורי-ציד צלויות. בישראל הסתיו הוא אפור. יש נחליאלים, חצבים וציפורים נודדות. רק גרגירי הרימון האדומים וראשית התמרים הלחים…

אלוהים מת: הקינות הכנעניות בקיץ

פולחני אדון נערכו פעמיים בשנה. החגיגה הראשונה לכבודו חלה עם פריחת הפרגים ותחילת תופעת סחף החול האדום בנהר, בסביבות חודש ניסן. הטקסים הבאים נערכו באמצע הקיץ, כשהארץ הופכת צחיחה ויבשה, עקב מותו של אל הפריון. בהיפוך הקיץ (21 לחודש יוני) לא היו חגיגות, אלא פולחני אבל המוניים וקינות עצובות ומרגשות. האנשים בכו על מותה של האדמה, גופו של אדון.

חגיגות האש הכנעניות בקיץ

בידינו נותר מידע מועט וחלקי אודות לוח השנה הכנעני. בכל עיר ואתר היו חגים, החגיגות ופולחנים ייחודיים ומקומיים, ורק לחלק מהם נותר שריד. חגיגות האש שנערכו בתחילת הקיץ הן דוגמא מתסכלת לחוסר המידע שיש לנו היום. הן מתיאוריו של לוקיאנוס…

אדון וגן: חגיגות האביב של הכנענים

הכנענים חגגו את תחילת האביב בטקסים, במשתאות ובחגיגות גדולות. מאמר זה יעסוק בשתי חגיגות אביב כנעניות: חגיגת אדון בגבל וחגיגת גן באוגרית. בשתי הערים חגגו את הפריחה והטבע המתחדש. אך בכל מקום היה פולחן ספציפי לאלוהויות המקומיות. “ראיתי בגבל מקדש…

ראש השנה ראש ארגמן וראש יין: חגיגות תחילת השנה הכנענית

ראש השנה ראש ארגמן וראש יין: חגיגות תחילת השנה הכנענית

הכנענים השתמשו בלוח שנה ירחי, הדומה ללוח העברי. הלוח היה מורכב משנים עשר חודשים, בעלי 29 או 30 ימים כל אחד. בדומה בלוח העברי שמשתמש בא’ עד ל’ לציון ימי החודש, גם אצל הכנענים האותיות סימלו את מצב החודש והלבנה,…