טיכה-פורטונה היתה אחת האלות הבולטות בארץ ישראל החל מן התקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית המוקדמת. טיכה-פורטונה היתה אלוהות מיובאת, שהגיעה לארץ על ידי חיילים סלאוקים, מהגרים יוונים, וצבאות רומאיים. בתחילה, הגיעה טיכה-פורטונה לחופי הים התיכון וקנתה לה שם אחיזה דתית…
הפוליתאיזם בתקופה הרומית בארץ ישראל המשיך להיות נחלתם של לא-יהודים בלבד. בארץ ישבה אוכלוסייה מקומית פניקית-ארמית, ולצידה אוכלוסיה משמעותית של יוונים ורומאים. הפולחן הפוליתיאיסטי התאפיין בסינקרטיזציה עמוקה בין תרבויות ומיתולוגיות, וכלל מגוון מרשים של אלוהים יוונים, רומאיים וכנענים. ארץ ישראל…
בתקופה ההלניסטית השתנו פניה של ארץ ישראל. בארץ התגוררו יהודים, אשר דבקו במונותאיזם, פלשתים, פניקים, ערבים וכנענים שעבדו מגוון אלוהים, וגם מהגרים חדשים שהגיעו מאסיה הקטנה ומאיי יוון, ועימם, התרבות היוונית. המרחב היהודי בארץ היה מונותאיסטי בעיקרו, אבל מסביב, רחש הפלורליזם האלוהי.
האידים של מרס יירשמו לעד בהיסטוריה האנושית כיום שבו נרצח יוליוס קיסר, מנהיג הרפובליקה הרומאית, בשנת 44 לפני הספירה. אבל לאידים של מרס יש היסטוריה מעניינת יותר ומורשת פוליתאיסטית עם משמעות עונתית. האידים של מרס (Idus Martiis) היו מועד רומאי…
השם אסת הוא נגזרת נקבית של המילה המצרית “כסת” (=כס מלכות), ואיזיס, למעשה, נחשבה התגלמות אלוהית של כס מלכותו ועוצמתו של פרעה. הפרעה, בעצם, נחשב בן של איזיס, היושב על כס המלכות שהיא העניקה לו. מקורותיה של איזיס בתקופת הממלכה…
בעולם הפוליתיאיסטי הקדום ההנקה — מעצם היותה הדרך היחידה להזין תינוקות אנושיים ולאפשר להם חיים — נחשבה פעולה מאגית ורבת-עוצמה. אלות הפריון הגדולות היו אלות מניקות, וכל אם באשר היא, המניקה את התינוק שלה, נחשבה אלוהית בשל כך, או לפחות…
המזמור המופיע כאן הוא תפילה שאומרת המיילדת כשהיא מגיעה לבית שבו כורעת אישה ללדת. המיילדת נכנסת למקדש הביתי שהיה קיים בכל בית ברומא (“לרריום”), מתפללת ליונו לוסינה, ורק אז מתחילה בעבודתה.
בדת הרומאית העתיקה, יונו היתה האלה המגינה של העיר. היא נקראה יונו רגינה (=המלכה), ונחשבה פטרונית של רומא. החודש הרביעי בלוח הרומאי העתיק (והשישי בלוח הגרגוריאני), חודש יוני, נקרא על שמה. על פי המסורת העתיקה יותר של הרומאים, יונו היא…
בדת הרומית העתיקה, יאנוס הוא האל של התחלות ותקופות מעבר, דתיות וחילוניות כאחד. במיתולוגיה אל דו-פרצופי, המביט אל העבר ואל העתיד בעת ובעונה אחת. כאלוהי הדלתות, יאנוס הוא גם אלוהי הסף, ואלוהים של אזורי דמדומים. הוא ניצב בגבול שבין עבר ועתיד, היסטוריה וקידמה, פרימיטיביות וציוויליזציה. חודש ינואר נקרא על שמו.
העדות הראשונה לקרנבל (carnevale) המסכות של ונציה היא משנת 1268. קרנבל זה החל כחגיגה המסמנת את התרופפות המעמדות בחברה האיטלקית, כיוון שמי שעוטה מסכה, אי אפשר לראות האם הוא עשיר או עני, בן למשפחה מיוחסת, או בן למשפחה מרודה. באותה תקופה של המאה ה-13 פרחו באיטליה קרנבלי מסכות נוספים, למשל ברומא ובעיר ניצה, והגיעו לשיאן במאה ה-16, עת נערכו במשך חודשים ארוכים מינואר ועד תחילת תקופת התענית. האומנים יוצרי המסכות (mascareri) עבור הקרנבלים אף קיבלו תוקף רשמי של גילדה בשנת 1436. הקרנבלים כללו מסכות של מפלצות, שדים, וסוסים, שמטרתם לגרש את כוחות האופל של החורף, ולהביא את כוחות האור והפריחה של האביב.