ביקורת ספר: Ugaritic Narrative Poetry

06/04/2005

Ugaritic Narrative Poetry (Paperback) by Mark S. Smith (Editor), Simon B. Parker (Editor), Marcus. Society of Biblical Literature (1997) ISBN: 0788503375

Hon John Collier, Priestess of Delphi, 1891

מארק ס. סמית’ הוא פרופסור לתנ”ך במחלקה ללימודי המזרח הקדום באוניברסיטת ניו יורק. הוא מתמחה בספרות תנ”כית, דקדוק עברי, וההיסטוריה של בני ישראל. סיימון ב. פארקר הוא פרופסור לתנ”ך ולכתבי קודש עבריים בבית הספר לתיאולוגיה של אוניברסיטת בוסטון. מחקריו מתמקדים בפרשנות לסיפורי התנ”ך, למיתולוגיה המסופוטמית, ולמיתולוגיה הכנענית. יחד עם החוקרים אדוארד גרינסטיין, תיאודור לואיס ודייויד מרקוס, חברו השניים למלאכת תרגום הלוחות המיתולוגיים מן העיר אוגרית.

אוגרית היתה עיר כנענית שהגיעה לשיא פריחתה במאה השלוש-עשרה לפני הספירה, עוד לפני שבני ישראל החלו להתיישב בארץ כנען. שרידי העיר נתגלו במקרה בשנת 1928 על ידי איכר סורי. בהריסות אוגרית נמצאו הספרייה המלכותית של הכהן הגדול בעיר, וכן מספר ספריות פרטיות, הכוללות אלפי לוחות חרס בכתב יתדות לא מוכר, שהיום נקרא כתב יתדות אוגריתי. רבים מן הלוחות מספרים את עלילות האלים והאלות בהם האמינו תושבי העיר, ביניהם אשרה, אל, עשתר, בעל, ים, מות, שפש, ענת, ועשתרת.

הספר Ugaritic Narrative Poetry בעריכתם של סיימון ופארקר אינו הניסיון הראשון להציג לקורא המודרני תרגומים של המיתולוגיה האוגריתית. כבר בשנות השישים פירסם חוקר התנ”ך והבלשן האמריקאי ג’ון גיבסון את הספר Canaanite Myths and Legends, ובו אוסף כמעט מלא של תרגומים מעולים ופרשנויות רחבות ללוחות המיתולוגיים. גם לעברית תורגמו חלק מן הלוחות. חוקר התנ”ך הידוע קאסוטו, למשל, הפיק תרגומים יפהפיים לכמה מלוחות המחזור המיתי של בעל בספר האלה ענת.

ובכל זאת, לדעתי הספר שלפנינו הוא מלאכת התרגום הטובה ביותר שנעשתה עד כה לעלילות האלים של אוגרית. זאת, בעיקר בגלל הזמן שבו נכתב הספר, כשבעים שנה לאחר גילוי הלוחות, וכעשרים שנה לאחר פירסום אוסף התרגומים של גיבסון. לרשותם של סמית’ ופארקר עמדו עשרות שנים של מחקר, ניסיון, והיכרות עם הלוחות. כתוצאה מכך, מביעים התרגומים שלהם הבנה שלמה יותר של התרבות הכנענית בהשוואה לתרגומים מוקדמים.

בספר יש תרגומים לשלושת המחזורים המיתיים הגדולים של אוגרית: עלילת המלך כרת, עלילות דנאל ואקהת, ועלילות בעל. כמו כן מופיעים תרגומים לסיפורים מיתולוגיים קצרים יותר כמו: בעל יולד שור, לידת הפרה, הציה (נקרא גם “האוכלים”, על שם המפלצות הטורפות של האל מוות, המתגוררות בצית המדבר), המלחמה בתנין אשר בים, משתה אל, סיפור הרפאים, שיר האלים הנעימים והיפים (נקרא גם “לידת שחר ושלם”), שיר החתונה אירוסי ניכל ויריח, הטקסט המאגי חורון והסוסה (נקרא גם “לחש הנחשים” או “שפשו קוראת בשמים”). כל סיפור מופיע בשני טורים: בצד ימין התרגום לאנגלית, ובצד שמאל התעתיק האוגריתי. כל סיפור מלווה באקדמה פרשנית.

ההסברים המלווים את התרגומים עמוקים, מרובי-רבדים ומעניינים, במיוחד מפני שהם פורשים את כל ההיסטוריה של פרשנות הלוחות. חשוב מכל, בספר חדש יחסית זה מופיע הסדר הנכון של כל הלוחות במחזורים המיתיים השונים. בספרים מוקדמים יותר, סדר הלוחות לא תמיד היה ברור לחוקרים. יתרה מזאת, כיום ידוע כי בעבר שויכו חלק מן הלוחות בטעות למחזורים מיתיים, וכי הם בעצם עומדים בפני עצמם. כך למשל הטקסטים “בעל יולד שור” ו”לידת הפרה” אינם נחשבים עוד לחלק מעלילות בעל, אלא לסיפורים נפרדים אודות אל הגשמים.

האוסף Ugaritic Narrative Poetry הוא לדעתי הבחירה הטובה ביותר לקוראי אנגלית שמתעיינים במיתולוגיה כנענית. קוראי עברית יסתפקו בינתיים בספר “האלה ענת” של קאסוטו או בספר “אלים וגיבורים” של אמיר דוד — שניהם אזלו מן הדפוס.

מומלץ:

לחובבי מיתולוגיה כנענית שקוראים אנגלית

קריאה נוספת:

תגיות: , , , , , ,

הרשומה סגורה לתגובות.

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות