פרכטן: מפלצות למען צדק חברתי

07/01/2012
Evelyn De Morgan, The Storm Spirits, 1900, Wikimedia Commons

Evelyn De Morgan, The Storm Spirits, 1900, Wikimedia Commons

תהלוכות הפרכטן העתיקות בזלצבורג הפכו בימינו לאטרקציה תיירותית, המעודדת תושבים, אך בעיקר אורחים וזרים, לבזבז עוד ועוד כספים בחנויות לקראת חג המולד. בעבר, אך לפני 100 שנים, היתה להן מטרה אחרת לגמרי.

ילדים עניים ויתומים חבשו מסכות עם קרניים מעוקלות, שיניים ארוכות, זקנים ארוכים ופנים מעוותים. הם לבשו תחפושות שעירות של חיות-אדם, והפכו לפרכטן: שדים. בראשם עמד קרמפוס, השד המכוער והמבעית ביותר. הילדים התרוצצו בכל רחבי העיר בתחפושות, גוררים אחריהם שלשלאות ברזל כבדות. הם לא בידרו את העוברים והשבים בתקופת חג המולד. הם לא צולמו על ידי צופים נלהבים. הם לא היוו אטרקציה תיירותית. אם נקרא מישהו בדרכם, הם הצליפו בו בכוח בשלשלאות הברזל.

למה? כדי להעניש כל אדם ואדם בקהילה על מצבם, על עוניים, על עליבות חייהם, על סבל בית היתומים, על היעדר אוכל, ועל היעדר אהבה.

תהלוכת הפרכטן הרשעים, המצליפים בשלשלאות ברזל בעוברים ושבים היא מסורת אלימה ונוקבת באזורים מסויימים באוסטריה, שוויץ ודרום גרמניה. ביסודה עומדת ההנחה, כי על כל אחד מאיתנו מוטלת החובה לדאוג לילדים עניים, לפרנס יתומים, ולחזק את החלשים. ואם הגיעה תקופת החגים ועדיין מלאים הרחובות בילדים עניים, הרי שנכשלנו, ומגיע לנו עונש. ואזי, זכותם של אותם ילדים עניים ויתומים לעבור ברחובות ולנהוג בנו ביד קשה.

אם תזדמנו פעם לזלצבורג או מינכן בתקופת חג המולד, ותראו את השחקנים המקצועיים המחופשים לקרמפוסים ופרכטן במרכזי הקניות, זכרו את השלשלאות שנעלמו מידיהם. זכרו את הדברים שלא נאמרים עוד, את המילים שהושתקו. זכרו שיש עדיין ילדים עניים ואומללים בעולם, ויום אחד הם עוד יופיעו, לתבוע מאיתנו את עלבונם.

קריאה נוספת:

תגיות: , , , , , , , , , , , , , ,

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות