Tag: מיתולוגיה

טיכה פורטונה: האלה העירונית בארץ ישראל ההלניסטית

טיכה פורטונה: האלה העירונית בארץ ישראל ההלניסטית

טיכה-פורטונה היתה אחת האלות הבולטות בארץ ישראל החל מן התקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית המוקדמת. טיכה-פורטונה היתה אלוהות מיובאת, שהגיעה לארץ על ידי חיילים סלאוקים, מהגרים יוונים, וצבאות רומאיים. בתחילה, הגיעה טיכה-פורטונה לחופי הים התיכון וקנתה לה שם אחיזה דתית…

סיפור על אלוהימא | סיפורי מכשפות לשישי בצהריים

סיפור על אלוהימא | סיפורי מכשפות לשישי בצהריים

יש לי סיפור על אלוהימא, שאין לה אבא ואין לה אמא. היא נוצרה בערבוב של דם רותח עם קצף גלים מלוח, הריונית ועגולה, מתולתלת-שיער, תפוחת-כרס, וארוכת-רגליים. היא ילדה תינוק עגלגל ומושלם ביום שבו היא נולדה בעצמה, ומעולם לא היתה אחרת מאשר אמא ואלוהימא, ככה בלי אבא ובלי אמא.

אוסביוס איש קיסריה – פרפרטיו אבנגליקה

אוסביוס איש קיסריה – פרפרטיו אבנגליקה

יצירתו של אוסביוס איש קיסריה, “הכנה לבשורה” (פרפרטיו אבנגליקה”) הינה כתב אפולוגטיקה נוצרי, המוקיע את האמונות הפוליתאיסטיות של תרבויות במזרח התיכון הקדום ובאגן הים התיכון ומנסה להוכיח כי הנצרות עדיפה על כל דת “פגאנית”. אני מביאה כאן תרגום עברי לקטעים נבחרים מתוך “פרפרטיו אבנגליקה” העוסקים בתיאורים של הדת הפניקית, לצד הערות ופרשנויות.

למרבה הצער, ברור מן הכתוב כי התיאורים של האמונות הפניקיות ביצירה זו אינם אותנטיים אלא נגועים בפרשנות תרבותית, שיפוט מוסרי של האחר, ובעיקר שטופים בהלניזציה עמוקה ובוטה של המיתוסים והדמויות המיתולוגיות הכנעניים.

אלוהים מת בעציצים: חגיגות אדונייה ביוון העתיקה

אלוהים מת בעציצים: חגיגות אדונייה ביוון העתיקה

חגיגות הקיץ הפניקיות לכבוד האל אדון הגיעו דרך הים לקפריסין, ומשם, דרך יוון, גם לרומא ולמצרים העתיקה. במהלך החגיגות, שארכו יומיים תמימים, נערכו טקסים חגיגיים לכבוד אדוניס, גלגולו היווני של האל אדון, ולכבוד אפרודיטה אהובתו בעונת האביב. על פי הגרסא…

מזמור הומרוס מס’ 30 לארץ, אם כל חי

מזמור הומרוס מס’ 30  לארץ, אם כל חי

המזמורים ההומריים נכתבו במאה השביעית והשישית לפני הספירה על ידי מחברים אלמוניים. ישנם 33 מזמורים הומריים, כל אחד מהם אומר תהילה לאלוהות יוונית כלשהי. חלקם שימשו בטקסים דתיים ובפסטיבלים ריטואליים ביוון העתיקה. כאן אני מביאה תרגום אישי וחופשי למזמור מס’…

למה אני לא מפחדת מהמילה “בעלי”

זה כמובן לא מפתיע שאני לא מפחדת מהמילה “בעלי”. זו מילה נהדרת בעיניי, “בעל”. קצת חבל  שמשמעותה הרחבה בהקשר היסטורי הלכה לאיבוד בשיח הפסאודו-פמיניסטי שמתעקש לראות בה נגזרת של שם העצם “בעלות” ולא יודע שגם “בעל” (במובן גבר נשוי) וגם…

ביקורת ספר: Worshipping Aphrodite

ביקורת ספר: Worshipping Aphrodite

התואר “אלת האהבה והיופי” לתיאור אפרודיטה הוא שטחי ובלתי מדויק, בדומה לתארים לקוניים אחרים המודבקים לאלים של תרבויות פוליתאיסטיות (“אל היין”, “אלת הנישואין”, “אל המוות”). הוא מתעלם הן מדמותה המורכבת של האלה, והן מתפקידים דתיים וטקסיים נרחבים שהיו לאפרודיטה ביוון העתיקה, ושאין להם ולא כלום עם אהבה או עם יופי.

האלה ענת יוצאת לקרב

וַיִמְשְׁחוּ שֶׁבַע בָּנוֹת אֶת עֲנָת בַּכֹּפֶר, וּבְרֵיחַ גַּד- הַשָּׂדֶה, וּבְקוֹנְכִיַּת הַתְּכֵלֶת, וַתִנְעַל הָאֵלָה אֶת שַׁעֲרֵי הֵיכָלָהּ, וַתִפְגֹּשׁ בַּנְּעָרִים בְּמוֹרָד הָהָר. וַתַכֶּה בָּעֵמֶק, תַּהֲרֹג בֵּין קִרְיָתַיִם, תִּמְחַץ לְאֻמִּים הַיּוֹשְׁבִים לְחוֹף- יָם, עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, תַּצְמִית בְּנֵי אָדָם. כְּכַדּוּרִים יִתְגַּלְגְּלוּ רָאשִׁים תַּחְתֶּיהָ, יָדַיִם כְּרוּתוֹת כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה עָלֶיהָ, כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה, כַּעֲרֵמוֹת קוֹצִים, תַּעֲרֹם הָאֵלָה כַּפּוֹת- יְדֵי- לוֹחֲמִים. וַתֶאֱסֹר עֲנָת הַגֻּלְגָּלוֹת עַל גַּבָּהּ, תְּשַׁנֵּס כַּפּוֹת מֻתָּזוֹת בַּחֲגוֹרָתָהּ, עַד בִּרְכַּיִם תִּתְבּוֹסֵס בְּדָם חַיָּלִים, עַד צַוָּאר תִּתְגּוֹלֵל בְּמְעֵי לוֹחֲמִים. בְּמוֹט קַשְׁתָּהּ תְּגָרֵשׁ שְׁבוּיִים, בְּמֵיתָר הַקֶּשֶׁת תִּבְלֹם אוֹיְבִים.

ביקורת ספר: Ugaritic Narrative Poetry

מלאכת התרגום הטובה ביותר שנעשתה עד כה לעלילות האלים הכנעניים, בעיקר בגלל הזמן שבו נכתב הספר, כשבעים שנה לאחר גילוי לוחות אוגרית, וכעשרים שנה לאחר פירסום אוסף התרגומים הראשון. לרשותם של סמית’ ופארקר עמדו עשרות שנים של מחקר, ניסיון, והיכרות עם הלוחות. כתוצאה מכך, מביעים התרגומים שלהם הבנה שלמה יותר של התרבות הכנענית בהשוואה לתרגומים מוקדמים.