John William Waterhouse, The Crystal Ball, 1902
אבן האמתיסט (בעברית: אחלמה) היא סיליקה בצבע סגול ממשפחת הקוורץ. נוסחתה הכימית היא SiO2 וצבעה הסגול נובע בעיקר משיירי ברזל ואלומיניום. מחצבי האמתיסט היקרים ביותר נקראים “אמתיסט רוסי עמוק” או “אמתיסט סיבירי עמוק” וכוללים גם גווני ארגמן וכחול בנוסף לצבע הסגול העז האופייני לאבן.
מקור השם הלועזי של האבן הוא ביוונית: א (ἀ, לא) – מתוסטוס ( μέθυστος, שיכור), והוא מבטא את האמונה העתיקה כי האבן היא סוג של סגולה או תרופה כנגד השתכרות. גביעי יין עשויים אמתיסט היו נפוצים ביוון העתיקה וברומא. מי ששתה מתוכם האמין כי כך לא יתבסם מן האלכוהול.
סיפורה של אמתיסט
ישנן מספר גרסאות לסיפורה של אמתיסט במיתולוגיה היוונית. על פי הגרסא המפורסמת ביותר, אמתיסטוס היה שמה של נערה תמה וזכה: בתולה שלא ידעה גבר, ומימיה לא שתתה שיכר. רצה הגורל וחשק בנערה דווקא דיוניסוס, אל היין ההולל והפרוע. אמתיסט דחתה את חיזוריו העיקשים והאלימים-משהו של דיוניסוס, והתפללה לאלי האולימפוס שיסייעו לה להישאר בבתוליה ויצילו אותה מן האל הגחמן שביקש לכפות את עצמו עליה. ארטמיס, פטרונית הבתולות, שמעה את תפילתה והפכה אותה לאבן קוורץ שקופה כדי שדיוניסוס לא יוכל לפגוע בה. כשראה דיוניסוס את הנערה היפהפייה הופכת לאבן, הבין שמעשיו היו רעים, והחל לבכות. גביע היין שלו נשמט מידו, וטיפות סגולות-ארגמניות נטפו ממנו, וצבעו את אמתיסט סגול עז.
על פי גרסא אחרת של הסיפור, פגש האל דיוניסוס יום אחד באיש שעלב בו, וסירב לשתות עמו יין. האל העצום נשבע להרוג את בן-התמותה הראשון שייקרה בדרכו, וברא נמרים טורפים כדי שיוציאו לפועל את חמת -זעמו. רצה הגורל ובת-התמותה הראשונה שפגעה בדיוניסוס היתה אמתיסטוס, בתולה זכה שהיתה בדרכה למקדש האלה ארטמיס. ארטמיס חסה עליה, והפכה אותה לקריסטל קוורץ שקוף, כדי שנמרי דיוניסוס לא יוכלו לשסע את בשרה. גם כאן מסתיים הסיפור בחרטה מרה של האל דיוניסוס, שמזיל דמעות יין ארגמניות על האבן הלבנה וצובע אותה בסגול.
אבן צלילות הדעת
במיתולוגיה היוונית ישנו גם סיפור שלישי, שונה, אודות אבן האמתיסט. בסיפור זה, האבן אינה מטמורפוזה של נערה בתולה, אלא מחצב מאגי ומתת-אל. על פי אותה אגדה, הטיטאנית ריאה, אם האלים, נתנה לבנה דיוניסוס את אבן האמתיסט כדי שתגונן עליו מפני השפעות האלכוהול ותבטיח את שפיותו וצלילות-דעתו, אף על פי שרוב ימיו היה שיכור.
בין אם היתה זו תומתה של אמתיסט האצורה באבן, ובין אם כוח מאגי טבעי, הן היוונים והן הרומאים האמינו ביכולתה של האבן למנוע מצבים של אובדן שפיות ופגיעה בצלילות הדעת. אמונה זו השתרשה באירופה עד לתקופות מאוחרות בהרבה, וכך חיילים מימי הביניים ענדו קמיעות אמתיסט כסגולה לריפוי ויישוב-הדעת.
אבן החלומות
בעברית נקראת האמתיסט בשם אחלמה והיא אחת מ-12 האבנים ששובצו בחושן של הכהן הגדול בירושלים. גם תרגום השבעים ליוונית וגם פליניוס הזקן מזהים את האחלמה שבחושן עם אבן האמתיסט.
שמות ל”ט ח’-י”ב: “וַיַּעַשׂ אֶת-הַחֹשֶׁן מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד: זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר. רָבוּעַ הָיָה כָּפוּל, עָשׂוּ אֶת-הַחֹשֶׁן זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ, כָּפוּל. וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם. וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה”.
האחלמה כשמה כן היא: אבן חלומות. באמונה העממית במזרח התיכון מדובר באבן מעוררת חלומות, במיוחד חלומות נבואיים. לכן היא נחשבת גשר בין העולם הזה לעולם האלים והרוחות.
אחלמה והחלמה
בתרגום אונקלוס לתנ”ך מופיעה האמתיסט בשם “עין עגלא”, כלומר עין העגל, ובמדרש תלפיות מבאר הרב אליהו הכהן כי אבן זו היתה סימן ההיכר של שבט גד. “גד על אחלמה, ונקרא קרישטל, ולכן תרגם אונקלוס עין עגלא, לפי שהקרישטאל מצויה הרבה אצל בני אדם והכל מכירין אותה, כך שבטו של גד היו מרובים והרוגיהם ניכרים, שנאמר: “וטרף זרוע” וגו’. וסגלתה שמחזקת הלב שלא ירך בלכתו למלחמה ולזה נקראת אחלמה מלשון חוזק, שנאמר: “ותחלימני והחייני”.
במילים אחרות, האחלמה נחשבה גם אבן גם של החלמה וריפוי, וסגולה מפני פציעה ומוות בקרב.
האמתיסט היא סמל מאגי.