תקופת המלך עמרי ובית אחאב סימנה מפנה חד באווירה הפוליטית והדתית בממלכת ישראל. מצד אחד היתה זו תקופה של שלום עם הממלכות השכנות, שגשוג כלכלי ופריחה. מצד שני תקופה של רדיפות דתיות, מאבקים עקובים מדם בתוך בית המלוכה, וגם מאבקים עקובים…
Author: כרמית
תחת כל עץ רענן: פולחן פוליתאיסטי בתקופת ראשית המלוכה
בשנים שקדמו לממלכת ישראל המאוחדת ובתחילת דרכה, המשיכו בני ישראל לעבוד את יהוה באופן בלעדי, והוא היה האלוהות הדומיננטית וככל הנראה היחידה בקרבם. מציאות זו השתנתה עם חלוף השנים והשינויים הפוליטיים. בשלהי תקופת שלמה המלך, וביתר שאת בתקופת המלכים שלאחריו, חדרו שוב פולחנים פוליתאיסטים לישראל: גם פולחנים לאלוהים נוספים על יהוה, וגם פולחנים כנעניים באופיים ליהוה עצמו.
לא תוכלו לעבוד את יהוה: פולחן פוליתאיסטי בקרב בני ישראל בתקופת השופטים
לאחר 40 שנות נדודים במדבר, הגיעו בני ישראל לארץ כנען, ושם, הם היו פוליתאיסטים, כפי שהיו אבותיהם ואבות-אבותיהם מימים ימימה. הם אהבו מאוד את יהוה, אלוהי אבותיהם, אשר הוציא אותם מארץ מצרים ועבדו אותו, אבל הם עבדו גם אלוהים נוספים שהכירו בנדודיהם ושפגשו בארץ המובטחת. אופן הפולחן שהם קיימו –ליהוה ולאלוהים אחרים– באותם ימים קדומים נשא אופי סטנדרטי לאותה תקופה במזרח התיכון הקדום: עצים מקודשים, מזבחות אבנים, קרבנות מבעלי חיים ספציפיים, תפילות, זמירות והגדת עתידות.
מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו
עבודה זרה. ביטוי שאוצר בחובו את כל מה שהאתוס היהודי מתנגד לו: פולחן לאלוהים אחרים, שונים מיהוה ונוספים עליו, שנעשה בין השאר באמצעות סמלים פיזיים, כולל דמויות של חיות, פסלים, תרפים, אשרות וחפצים. אבל עיון מדוקדק בתנ”ך ובהיסטוריה של עם ישראל מגלה, כי העבודה הזאת היא לא באמת “זרה” לנו, אלא להיפך, מדובר בפולחן מקורי שלנו כיהודים בני ישראל.
קירקה טיטניס: אם כל המכשפות
קירקה. מכשפה כה רבת-עוצמה שנחשבה לחצי אלוהית. נחשבת למייסדת המיתולוגית של מאגיית הפולקלור המרכזי. מיוון העתיקה ועד היום, זה הסיפור שלה.
מזמור אורפאוס להקטה
גְּבִירַת הָאָרֶץ וְהַמַּיִם וְהַשָּׁמָיִם וְהַשְּׁאוֹל; עֲטוּיָה גְּלִימַת כַּרְכֹּם, מְהַלֶּכֶת בְּלִוְיַת רְפָאִים אֲפֵלִים הַנּוֹדְדִים בַּצְלָלִים, בַּת פֶּרְסֶס; יְחִידָה; שְׂאִי בְּרָכָה!
תיאוגוניה של הקטה
וַיִּתֵּן לָהּ דּוֹרוֹנוֹת, לִמְשׁוֹל בָּאָרֶץ הַפּוֹרִיָה וּבַיָּם הֶעָקָר. וַיִתֵּן לָהּ מֶמְשָׁלָה גַּם בִּשְׁמֵי הַכּוֹכָבִים, וְיַחְלֹק לָהּ כָּבוֹד וִיקָר עֲצוּמִים בַּקְּרָב הָאֵלִים בְּנֵי הָאַלְמָוֶת. וְעַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בְּכָל קָרְבָּן הַמָּעֳלֶה לָאֵלִים, וּבְכָל תְּפִלַּת-מָסֹרֶת לִישׁוּעוֹת, קוֹרְאִים הָאֲנָשִׁים בִּשְׁמָהּ שֶׁל הֵקָטֶה.
מלכת שאול תחתיות: האלה הקטה
הקטה היא אלוהות שיש לה כוח להגשים משאלות ולענות לתפילות. כיוון שכך, היוונים נהגו להתפלל אליה לעתים קרובות, ואף להקפיד להזכיר את שמה בתפילות לאלוהים אחרים. היא היתה הטיטאנית היחידה ששמרה על מעמדה ועל כוחה תחת ממשלתו של האל זאוס, שהדיח את אביו, הטיטאן כרונוס, והביא כליה על שלטונם האלוהי של הטיטאנים ביוון. כוחה העצום של הקטה שמשלה בטבע וביקום כולו, הביא לכך שבסופו של דבר היא הפכה לאלת מאגיה, כלומר לאלוהות שיש לה הכוח לשנות ולהניע כל דבר בטבע וביקום, בשמים, בארץ ובים.
לוח שנה ריטואלי כנעני
מובא כאן לוח בסיסי המבוסס בעיקר על ממצאים מן הערים אוגרית וגבל (ביבלוס). הלוח מסכם את האירועים הדתיים המרכזיים של הכנענים, אך אינו כולל ציוני מועדים מודרניים המבוססים על מקורות ישראליים ויהודיים.
נחושתן: קמע מאגי ואל פריון
לא תמיד היינו עם עם דת מונותאיסטית. לפני ההתכנסות סביב הקב”ה, וקידוש האמונה באל אחד כיסוד התרבות של העם היהודי, היו אבות אבותינו פוליתאיסטים. בלבותיהם ובבתיהם התקיים פולחן למספר אלוהויות, ביניהם גם נחושתן, אל חיים ופריון. ראשיתו של נחושתן היא…