חדש בקדרה

העגבניה פורחת

17/10/2017
נכתב על ידי

שככה יהיה לי טוב, הבוקר פרחו שני פרחים צהובים וענוגים על שיח העגבניות בגינה. בתחילת אוגוסט חציתי עגבניית שרי מנומרת לשניים, וסחטתי אותה לתוך עציץ. למה? כי ככה הגננת אמרה, והילדה מתעקשת שהגננת תמיד צודקת, ולא עזרו ההסברים שעגבניות זורעים באביב כדי לקטוף בקיץ, ושאוגוסט זה קצת מאוחר מדי. בינתיים הזרעים נבטו, השתילים הועברו...

המשך »

שבע צנצנות פסטו

16/10/2017
נכתב על ידי

הגויאבות ממשיכות ליפול מאליהן מצמרת העץ. אני אפילו לא צריכה לקטוף. מדי בוקר יוצאת החוצה בפיג’מה וקר כל כך. אוספת חלזונות מערוגות הצנונית והכרוב לתוך קופסא. מרחיקה את הזללנים מירקות החורף. אחר כך מלקטת את הגויאבות הבשלות שנשרו על הדשא. לא מכניסה אותן פנימה....

המשך »

גורפת עלי שלכת

10/10/2017
נכתב על ידי

יום יחיד של גשם, וכל הזרעים העצלים והסרבנים שטמנתי בשלהי ספטמבר, צצו ונבטו. רוב זריעת הסתיו שלי הפכה זה מכבר לשתילים ירוקים ורעננים, אבל חלק מהזרעים נעלמו במעמקי האדמה כלא היו. כבר נואשתי מהם, אבל אז בא הגשם הראשון והעיר אותם לחיים. אפונה ריחנית,...

המשך »

גשם ראשון בשם אהרון

09/10/2017
נכתב על ידי

קצת לפני השקיעה, התחיל לרדת היורה. הגשם הראשון לעונה במושב. המטרואולוג המקומי (חובב אך מקצועי) קורא לו אהרון. ליתר דיוק, הוא קורא לו, “מערכת המשקעים אהרון”. אנטי-קליימטיק, כמו שאומרים. הבוקר העפלתי ממורדות הרמה לפסגת הכרמל ברחובות מוצפים מים ונטולי מערכות ניקוז. היער היה רטוב...

המשך »

יום כיפור חילוני

30/09/2017
נכתב על ידי

יושבת בחצר עם ספל קפה ורואה את העלים נושרים בשלכת מעצי האבוקדו, והשזיף והפיקוס. הרוח שוברת ענפונים יבשים מצמרות המכנף ובשמים נאספים עננים לבנים ותפוחים. הערב יטפטף גשם. שיבוא. זרעתי צנוניות, גזר, קולרבי וגזר שמחכים לו. טמנתי פקעות תפוחי אדמה כמו מטמונים באדמה. המרזבים...

המשך »

העבודה הקרויה מלאכת השמים

27/09/2017
נכתב על ידי

ביום כיפור הקרוב אני לא מתכוונת לעשות חשבון נפש. גם בראש השנה לא החלטתי החלטות חדשות, לא ערכתי רשימות, ולא תכננתי תכניות לשנים עשר החודשים הקרובים. מספיק. שנים התעסקתי בחשבונות וברשימות. עייפתי. מי שעושה חשבון נפש כל השנה, וחושב לטווח ארוך כל הזמן, לא...

המשך »

אהבת הארץ, רילואדד

28/07/2017
נכתב על ידי

אני תופסת מעצמי פטריוטית. פטריוטית די גדולה, אפילו. אוהבת את ארץ ישראל. זו אמירה שלא הרבה שמאלנים מסכימים לעצמם לומר, בעיקר כי ימנים קיצוניים ניכסו לעצמם את אהבת הארץ. כאילו הם היחידים שהארץ בדמם. אז הנה אני, שמאלנית מימים-ימימה, לא מהססת לומר שאני אוהבת...

המשך »

לא מפחדת מיהוה

14/07/2017
נכתב על ידי

שואלים אותי את השאלה המגוחכת הזאת, מה, את לא מפחדת מיהוה. לא, ברור שאני לא מפחדת מיהוה. מה יש לפחד מאל מדבר שבטי. אז הוא עצבני קצת, נו. בטח כי חם לו כל הזמן.  אנחנו רק באמצע יולי, ואני לפחות מתפרקת בכל החמסינים האלו....

המשך »

אני שומעת הכלבים נובחים

13/07/2017
נכתב על ידי

אני שומעת הכלבים נובחים. נכתב מתישהו בשנות התשעים. אין לי תאריך מדויק. אבל התחושה מדויקת. אז, כמו היום.

המשך »

בכל יום יוצאת לקרב עם כוחות האופל

13/04/2017
נכתב על ידי

הקלילות הצבעונית של האביב עומדת השנה בניגוד חד לחושך הכבד שיורד על פני החברה הישראלית. עננה אפלה חונקת של מונותאיזם לאומני, עיוור למקורותיו, מתכחש למדע, אלים ומדכא, הדורס ברגל גסה כל חלקה פלורליסטית, ליברלית וכפועל יוצא מכך, גם כל שביב פוליתאיסטי שהיה קיים בחברה...

המשך »

זה סימן שבא אביב

21/03/2017
נכתב על ידי

אתמול בלילה, כשהבית הפך שקט, וכמעט כולם הלכו לישון, רגע אחרי ההתרסקות המסורתית שלי על הספה, שמעתי את קריאת השעיר. אי אפשר לפספס אותה. צפצוף יחיד וקצר במרווחים של שתי שניות. כמו אזעקה תקולה. וזה סימן שנגמרים הגשמים. זה סימן שבא אביב, כי השעיר...

המשך »

האידים של מרס, גרסת 2017

15/03/2017
נכתב על ידי
האידים של מרס, גרסת 2017

האידים של מרס יירשמו לעד בהיסטוריה האנושית כיום שבו נרצח יוליוס קיסר, מנהיג הרפובליקה הרומאית, בשנת 44 לפני הספירה. אבל לאידים של מרס יש היסטוריה מעניינת יותר ומורשת פוליתאיסטית עם משמעות עונתית. האידים של מרס (Idus Martiis) היו יום חג רומאי שצוין בחמישה עשר...

המשך »