יום תחילת הקיץ השנה היה יום של שרב גדול. התמוז מת מוות אַלִּים, חייתי. בכל נשימה שהתקשיתי לנשום בימות החמסין יכולתי לחוש את שדי-השאול הרודפים אחרי הבן הנאמן, אל הרועים והאיכרים; איך מתקרבים הַקְדֵשִׂים פסיעה-אחר-פסיעה כדי לאזוק את ידיו בשלשלאות ברזל, ולהוריד אותו מטה לשאול-תחתיות שם ימות בצמא. כשכבר חשבתי שגם אני אמות מרוב...
המשך »



