במאה הראשונה לפני הספירה נתלו 80 נשים באשקלון באשמת כישוף. מי שתלה אותן היה המנהיג הרוחני של היהודים בארץ ישראל באותה תקופה, נשיא הסנהדרין, רבי שמעון בן שטח. אירוע זה הוא אחד מן המקרים הראשונים בהיסטוריה המתעדים ציד מכשפות קלאסי.…
Tag: ציד מכשפות
כישוף הקדרה במקבת’ לשייקספיר: תרגום פרטי
אני מביאה כאן תרגום לעברית של סצינת כישוף הקדרה המפורסמת של המכשפות מן המחזה הסקוטי. הייחוד בתרגום זה, בניגוד לתרגומים רבים ומעניינים אחרים לעברית, הוא הדייקנות בתרגום שמות החומרים והמרכיבים של הכישוף. הילת הכישוף מלווה את המחזה הסקוטי עד היום, ומאחורי הקלעים שלו התפתחה האמונה כי רובצת עליו קללה. ישנן מספר גרסאות באשר למקורה של אותה קללה. הנפוצה ביותר גורסת, כי שייקספיר היה להוט להחניף למלך ג’יימס הראשון, שנחשב אותוריטה בנושא דמונולוגיה. הוא קיבל הוראות מפורטות ואמיתיות להכנת שיקויים מקוון מכשפות מקומי, וכלל אותן בעלילה. המכשפות לא היו משועשעות כלל ועיקר מחשיפתן בתיאטרון, ולכן הטילו קללה על המחזה, והפכו אותו להפקה חסרת המזל ביותר בהיסטוריה של התיאטרון.
המחזה הסקוטי: שייקספיר והמכשפות
המכשפות במחזה הסקוטי פועלות במרחב פוליטי המוכתב על ידי הכנסייה, ועל ידי הריבון: המלך ג’יימס השישי והראשון, איש המתעב מכשפות, ומאמין כי יש להילחם בהן, ובכוחן האמיתי מאוד, בכל עזוז. מכשפות בתקופתו של המלך ג’יימס נחשבו גרועות מבוגדים ומורדים, ובאופן כללי נתפסו כפושעות המתועבות ביותר. הן נחשבו לא רק כבוגדות במלכות, אלא גם בוגדות מבחינה דתית, רוחנית, וחברתית.