קטעים עם התגית ‘ חורף ’

לא הייתי ילדה של חורף. שכבות לבוש מרובות הציקו לי במפגש בית השחי. סוודרים מסורבלים לא היו נוחים בשרוולים. גולף חנק לי את הצוואר. כיוון שהייתי קטנטונת כזאת, אז שולי המכנסיים הקצת-יותר-מדי ארוכים שלי תמיד השתכשכו בשלוליות המים בציי הדרכים. גם לא אהבתי להירטב בגשם, אבל בריונים מכיתה ו’ הציקו למי שהסתובב עם מטרייה. הייתי צנומה כל כך, שחורף...
המשך »

נשיקות צרפתיות, מרק מהביל, משקה שוקולד, סתם שוקולד, אמבטיה חמה וריחנית, לחם טרי, מגפי עקב גבוהים ואדומים, מטריה סקסית, חצאיות צמר משובצות, גשם על הלשון, ריח אדמה רטובה, ניחוח של חופן שלג, צחוק מתגלגל, חיבוקים, עוד קצת נשיקות, נזיד תפוחי אדמה ושעועית של אמא, כמה כפיות גלידה, וופל בלגי, מוזיקה משובחת, פרקים ישנים של סדרות טלוויזיה, טיולים רגליים בהפוגות הגשם, תחרות יללות עם...
המשך »

תמונה של שדות הקרח והברד מאתמול, בואכה רמות מנשה. בחיי שאני גרה באזור המדהים בארץ.
המשך »

אתמול בלילה היתה הפסקת חשמל במושב. בדיוק יצאתי מאמבטיה ארוכה וריחנית, חלטתי לעצמי כוס תה, והתיישבתי מול המחשב כדי להשיב לאימיילים. הגשם בחוץ התגבר, ברק הבריק, ועוד לפני שנשמע הרעם כבו כל האורות. המחשב הנייד אמנם המשיך לעבוד הודות לסוללה, אבל האינטרנט התנתק. החימום כבה. פתחתי את הדלת וראיתי חושך. קמאי, מוחלט, מאיים. השמים...
המשך »

בחוץ יורד גשם ונושבת קצת רוח, אבל אני מסתובבת עם הגופייה השחורה שלי. החורף מלטף לי את העור. האורנים מטפטפים עליי טיפות צלולות של מים. ניחוח האדמה הרטובה חודר לתוך הגוף שלי, מפעפע בעורקים. היום רענן ויפה. יפהפה אפילו. בשדות כבר פורחות רקפות וכלניות. הפרגים עדיין לא. עוד מעט אימבולג, חג מכשפות. עוד מעט, עוד...
המשך »

אתמול תופים ורעשנים וריקודי מטר, והלילה ירד גשם סוף-סוף. האדמה לחה וריחנית. הברושים הלימוניים נוצצים ממים, מנטפים טיפות צלולות. בימים של קדרות בוערות, לפידים ונרות חנוכה יורד הגשם, ובשמים מופיעה קשת, חגיגה צבעונית של אהבת המים והאש. אני מתעוררת לבוקר של מים ואש וטבע משתנה, אבל גם לבוקר של אנושות שסועה ובלוגייה מנוכרת. העולם שלנו רווי בקונפליקטים אלימים. ברשת, ברחוב,...
המשך »

בכל שנה בהיפוך החורף אני פותחת את כל חלונות הבית לרווחה. בשעת צהריים הדלקתי את אש החורף. עשרות נרות אדומים על הרצפה, דולקים שוב בלהבות המבשרות את הלילה הזה, הלילה הארוך ביותר בשנה. לשונות האש הכחולות מלטפות את החושך. ריח של לבנדר, וניל ופצ’ולי ממלא את האוויר, ואני מבשלת משקה שוקולד בסיר ברזל. גשם כהלכתו עוד לא...
המשך »

אם לא אור וחושך, ולא חיים ומוות, אז מה צריך להיות המוטיב הריטואלי של מכשפות ישראליות להיפוך החורף בדצמבר? חשבתי על זה אתמול והתשובה היתה ברורה לי כשמש המזדהרת בין הטיפות. גשם. בדצמבר אנחנו צריכות להוריד גשם. גשם, כפי שכולנו יודעים, הוא מצרך נדיר בישראל. בחודש דצמבר אנחנו כבר בדרך כלל יכולים לדעת אם השנה...
המשך »

בעצם, הבעיה המרכזית שלי היא לא חגיגות חושך ומוות באמצע דצמבר שטוף השמש. הבעיה שלי היא הדוגמטיות הפוטנציאלית של גלגל השנה. שמונה שבתות למכשפות, בתאריכים קבועים, עם מוטיבים קבועים, ועכשיו תתמודדי. אבל אני, מה לעשות, לא מסתדרת עם דוגמה, ובטח שלא עם מנהגים דתיים ומאגיים שמאחוריהם לא עומדים סמלים משמעותיים וברי-קיימא. בגלגל השנה יש...
המשך »

כמכשפה הפופולרית ביותר ברשת העברית, אני מקבלת די הרבה הזמנות לטקסים. טקסי ירח מלא, טקסי שבת מכשפות ושמונת חגי השמש, טקסים נאו-שמאניים, נאו-פגניים, ניו-אייג’יים. רק שאבוא. שש הזמנות קיבלתי השנה לטקסי יול, חגיגת המכשפות החלה בהיפוך החורף, היום הקצר ביותר בשנה, הלילה הארוך ביותר בשנה, 21 לדצמבר. בכולן כמעט חוגגים את “האור שנולד מתוך החושך”, מוטיב מסורתי של השבת. ואני שואלת...
המשך »

 גלגל השנה מסתובב, ועוד מעט יום ההיפוך, אמצע החורף. חברים מארצות דוברות-אנגלית עסוקים באיסוף New Year’s Resolutions, מחויבויות חדשות לשנה חדשה. אני בדרך כלל מחליטה החלטות כאלו בין ראש השנה והשתוות הסתיו בספטמבר לבין יום ההולדת שלי באוקטובר. ובכל זאת, לאור הקטע האחרון בבלוג, אולי אני צריכה להתמקד קצת באחת המטרות שסימנתי לי ביום ההולדת...
המשך »

באנגליה נהגו לקרוא לו “ירח הציידים”. בשלזוויג הולשטיין קראנו לו “ירח שלג”. ואני, איך אני אקרא לו? כששקעה השמש אתמול יצאתי החוצה. שאפתי פנימה את אוויר הערב הקפוא. עורי נעשה חידודין חידודין, אבל מן השמים ניבט אליי ירח גדול, כתום, עסיסי, פירותי. אולי אקרא לו “ירח תפוז דם”, לירח המלא בכסלו, בחודש בו מבשילים...
המשך »

יום שמש באמצע החורף, ואני משקה את העציצים, מתחחת את ערוגת הירקות, תוחבת אצבעות בתוך הבוץ הריחני, שואפת פנימה את הריח המשכר של האדמה הלחה, מי הגשם, הנבטים הרעננים, פריחת האליסום הלבנה. ניחוחה של מי מבסם יותר? העור שלי אחרי מקלחת בוקר וטפטופי בושם שרקחתי במו ידיי או האדמה אחרי שחר של גשם וטל? ...
המשך »

לאפות לחם, לשתול קולרבי קישואים וצנון, לסרוג, לבנות פעמוני רוח, ליצור נרות וסבונים ריחניים, לבקר במוזיאון הכט, לקנות דרבוקה, לנטוע עץ זית, לבשל קציצות ירק, לזרוע עשבי תבלין באדנית, לכתוב קוד אתי לסדנאות שלי, לאפות פשטידות, לקלות ירקות בגריל, לצייר את שומרי המגדלים, לצייר את אלוהי הפיות, ללבוש גופיות כשיורד גשם, לטעום גשם על הלשון, לאסוף מי גשם בקדרה, לתחוב אצבעות באדמה רוויית...
המשך »

זה לא שאין לי מה לומר. זה שאי אפשר לומר את מה שיש לי לומר במילים. אני רושמת בגיר ובפחם. אני מציירת סקיצות בעיפרון. אני צובעת כחול וירוק וחום במשיחות מכחול עזות. אני רוקדת כמו היו לי כנפיים. אני שוחה כמו דגיגה. אני לובשת גופיות אפילו שרשמית כבר חורף. השום ששתלתי בגינה כבר נבט. הגבעולים שלו...
המשך »

כל חלונות הבית פתוחים. ניחוחות החורף נכנסים פנימה. צינת הרוחות מנשבת במטבח, פולשת אל החדרים. מוקדם בבוקר פתחתי את התריסים והזגוגיות. בשעת צהריים הדלקתי את אש החורף. עשרות נרות אדומים על הרצפה, דולקים עכשיו בלהבות שובבות, מבשרים את היום הזה, היום הקצר ביותר בשנה, יום היפוך החורף. כל היום אפיתי עוגיות, רקחתי קסמים, גזמתי...
המשך »