קטעים עם התגית ‘ פרגים ’

חיי המדף של אלוהים: פוסט לחג הפסחא

ניטשה קיצוני בדיוק כמו אותם נוצרים גרמנים אדוקים שהוקיעו אותו. הם מתעקשים שאלוהים תמיד חי, והוא מתעקש שאלוהים לא יקום לתחייה לעולם, אלא יישאר מת. בעיניי שתי התפיסות הללו שגויות מיסודן. כמובן, אפשר לעשות הנחות למונותאיסטים שבמשך כמה אלפי שנים הצליחו לבלבל יופי-יופי בין האל הספציפי שלהם לבין האלוהות הא-פרסונלית האינהרנטית בטבע שתמיד חיה,...

המשך »

הנישואים הלא מושלמים של האל אדון והאלה הסורית

הנישואים הלא מושלמים של האל אדון והאלה הסורית

להפוך לבעל, הגבר צריך למות, לוותר על השאיפה הגברית שלו לדומיננטיות מינית, להניח לאישה לשנות את צורתו ככל העולה על רצונה, ולהפוך אותו למשהו אחר.

המשך »

כישופי אביב

לאפות לחם, לזרוע עשבי תבלין באדנית, לשתול פרחים, לצייר את שומרי המגדלים, לבקר במוזיאון הכט, לקנות דרבוקה, לנטוע עץ זית, לצאת לפיקניק בשדה פרגים וחרציות, לרקוד לרקוד לרקוד, לשתות מים, לחרוז חרוזים צבעוניים ומנצנצים, להתנדב בספרייה המקומית, להשלים את סידורי המסע למפגש המכשפות באנגליה בקיץ, לנצח את דיאבלו II, לעצב תכשיטים עוצרי נשימה, לבנות פעמוני רוח, ליצור...

המשך »

הבוקר החמצתי הזדמנות

הבוקר הזדקק מישהו לעזרתי, אבל הייתי כל כך עסוקה בעצמי, בעייפות הפיזית שלי, בלו”ז העמוס שלי, במטלות המרובות שלי ובמחשבות הפרטיות שלי, שלא ראיתי. כשהבחנתי בדמעות הממלאות את העיניים שלו, כבר היה מאוחר מדי. שאלתי בעדינות, אבל הוא אמר, “לא משנה. תעזבי”. החמצתי הזדמנות. הערב אני חורזת טבעת מחרוזי קריסטל צ’כי בגווני טורקיז. זו תהיה...

המשך »

אם יגיעו המטיילים

כל הלילה ירד גשם, רחץ את העצים. ציפור לילית אחת לא הפסיקה לצייץ בדחיפות, ואני ישבתי אצל השולחן מול החלון הפתוח. נשמתי את ריח המים והאדמה, וחרזתי טבעות מחרוזי קריסטל. אילפתי חוטי מתכת, נשמתי את הצבעים והנצנוצים. הבוקר זורחת השמש, אבל עדיין אפרורי במקצת, רטוב, ובוצי. אני לא יודעת אם יגיעו המוני מטיילים לפארק הגובל במושב, כמו...

המשך »

נערת כפר

במדרחוב נחלת בנימין יש אומנית צעירה ועדינה שמוכרת פיות קסומות עשויות מחומר שדומה לפימו. ברחוב החשמל יש חנויות של חרוזים צבעוניים, קריסטלים, אבני חן, סרטי תחרה וחוטי זהב וכסף מתנצנצים. בשוק לוינסקי יש תבלינים טריים וריחניים. עלי ורדים, מקלות קינמון, וניל משכר ותרמילי הל. לתל אביב יש את הקסם שלה, אבל אני נערת כפר קלאסית....

המשך »

מתנות לאביונים

כבר יומיים אני אורזת משלוחי מנות וחבילות של מתנות לאביונים בחברת מתנדבים וחבורת ילדים עליזה. קצת יותר מדי עליזה לפעמים (“תפסיקו לזרוק סוכריות טופי! די עם הטופי! שלושה אוזני המן בצלחת, לא שניים, כן? אם תקמטו את כל הצלופן אז לא יישאר לנו מספיק לעטיפות. שלושה אוזני המן. שלושה. די כבר עם הטופי!”). אני כמעט מוכנה לפורים. משלוחי מנות...

המשך »

לחיות את המיתוס, להרגיש את אלוהים

לחיות את המיתוס, להרגיש את אלוהים

ועכשיו תדמיינו. יער עבות בשלהי החורף. עצי אלון ואלה. ברושים משכרים בניחוחם, נוטפים טיפות גשם. ריח שרף האורנים. מרבד עלים ואדמה לחה מסתיר שפע אורניות, פקועות ופטריות כובעניות. בין הסלעים צומחות רקפות ורדרדות. כלניות אדומות, סגולות, ורודות וכחולות. בינות לעצים מתעופפים עורבנים תכולי כנף, ירגזים צהובי-בטן, ירקונים, עורבים שחורי-כיפה, סנוניות ארוכות-זנב, נחליאלים. שועל חומק בין העצים. איילה מסתתרת. ארנבת מנתרת. הציפורים מצייצות, מנקרות, מנתרות....

המשך »

להקים את אלוהים מן המתים

הדיון בנושא חג הפרגים ממחיש עד כמה קשה להתחקות אחר אלי כנען החמקמקים. ולא רק מבחינה אינטלקטואלית, תיאולוגית, מיתולוגית או ארכיאולוגית, קשה להתחקות אחריהם. גם מבחינה מעשית. נוכל להתפלסף ימים ארוכים על מקורו של האל אדון, על משמעות המיתוס שלו, ועל הקשר בין המיתוס לבין הטבע בארץ ישראל. אבל כל זה לא יעזור לנו...

המשך »

כישופים לחג הפרגים

לומר שלום לעורבנים, להכין סלט פירות חורפי, לנטוע עץ, לקלוע שרשראות ממחטי אורנים, לצאת לטיול בחיק הטבע כדי לצפות בפריחת הרקפות, לא לקטוף את פרחי הבר, לשתול ירקות בגינה הביתית, לשתול פרחים צבעוניים באדנית, לטעום גשם על הלשון, לתלות פעמוני רוח בדלת, להאכיל את היונים, לקלוע פרחי גינה בשיער, לסחוט מיץ מתפוזים טריים, לאפות פשטידת פטריות אגוזים ועשבי תבלין, לבשל...

המשך »

כמדומני שאקרא לו חג הפרגים

השם אימבולג לא מוצא חן בעיניי. זו אולי אחת העונות היפות ביותר בשנה, לפחות באזור רמות מנשה, בו אני מתגוררת. השדות ירוקים, השקדיות מלבלבות בירוק ולבן, השועלים נצפים ביערות, ובכל מקום פורחות רקפות, כלניות, חרציות. ופרגים. כמובן. בעיקר פרגים. אני אישה של פרגים. ואימבולג לא מוצא חן בעיניי. אימבולג הוא השם הגנרי של מכשפות מודרניות ליומיים הראשונים בפברואר,...

המשך »

כישופי חורף: עדכון חג הפרגים

לאפות לחם, לשתול שום, בצל, קולרבי, קישואים וצנון, לסרוג, לבנות פעמוני רוח, ליצור נרות וסבונים ריחניים, לבקר במוזיאון הכט, לקנות דרבוקה, לנטוע עץ זית, לבשל קציצות ירק, לזרוע עשבי תבלין באדנית, לכתוב קוד אתי לסדנאות שלי, לאפות פשטידות, לקלות ירקות בגריל, לצייר את שומרי המגדלים, לצייר את אלוהי הפיות, ללבוש גופיות כשיורד גשם, לטעום גשם על הלשון, לאסוף מי גשם בקדרה, לתחוב אצבעות...

המשך »

לידיעת הציבור: לא קר לי

בחוץ יורד גשם ונושבת קצת רוח, אבל אני מסתובבת עם הגופייה השחורה שלי. החורף מלטף לי את העור. האורנים מטפטפים עליי טיפות צלולות של מים. ניחוח האדמה הרטובה חודר לתוך הגוף שלי, מפעפע בעורקים. היום רענן ויפה. יפהפה אפילו. בשדות כבר פורחות רקפות וכלניות. הפרגים עדיין לא. עוד מעט אימבולג, חג מכשפות. עוד מעט, עוד...

המשך »

אפשר להציל את עמק השלום

יקנעם עילית מבקשת משר הפנים להעביר לתחומה מעל 9000 דונם (כפול משטחה הנכחי) הנמצאים כיום בתחום שיפוט מ.א. מגידו. מתוכם, כ- 2000 דונם הנם שטחים פתוחים באזור חוות “עמק השלום” (כולל החווה עצמה) בהם מרבדי כלניות שפורחות באביב בשלל צבעים ונוף פסטורלי המושכים מאות-אלפי מטיילים ומשפחות מדי שנה. אני גרה במושב הגובל בעמק השלום....

המשך »