קטעים עם התגית ‘ פוליטיקה ’

אהבת הארץ, רילואדד

אני תופסת מעצמי פטריוטית. פטריוטית די גדולה, אפילו. אוהבת את ארץ ישראל. זו אמירה שלא הרבה שמאלנים מסכימים לעצמם לומר, בעיקר כי ימנים קיצוניים ניכסו לעצמם את אהבת הארץ. כאילו הם היחידים שהארץ בדמם. אז הנה אני, שמאלנית מימים-ימימה, לא מהססת לומר שאני אוהבת את כל כולה של ארץ ישראל. באוטו שלי שומעים רק...

המשך »

מישהו צריך לדבר על הגדי

הבוקר התחוור לי עומק הייאוש שאני חשה לנוכח המערכת הפוליטית במדינת ישראל. שתי דקות בלבד של צפייה בנאום הנצחון של ביבי נתניהו הספיקו כדי להשרות עליי מרה שחורה. אולי גם תרמו לכך דברי הבלע של מישהי בשם אורית סטרוק, שאת שמעה לא שמעתי עד אמש, ושלמען האמת, די הפחידה אותי. ואני הלוא רגילה להפסדים...

המשך »

מחשבת היום

אם היינו מוציאים את סמיר קונטאר להורג ולא דנים אותו למאסרי עולם, אז לא היינו יכולים להחזיר אותו בעסקת שבויים.

המשך »

לזרוק מהחלון ולשרוף במדורה

את השעון המעורר, הביטוי “בחורה איכותית”, כל הבגדים במידה 40, כל המכנסיים במידה 38, כל החזיות בהיקף 80 (כססס, זה בערך כל המגירה),  הספר המשעמם של אמי טאן, הספר המשעמם של אנה אנקוויסט, הנעליים שלא אנעל לעולם, כל ספרי המאגיה המודרנית, הג’אנק שאגרתי בארגז המיטה, רשימת אנשי הקשר באאוטלוק, האאוטלוק, המחשב הישן, ערימת הכבלים שמחוברות...

המשך »

ואפילו יש בי רוך

עוד פוליטיקאי מתקשר, ואני מסננת את השיחה כדי לא להתעצבן, אבל הוא שולח הודעת טקסט, אז ההתעלמות לא עוזרת לי. ברכות על מינוייך לועדה. יישר כוח. עלי והצליחי. אני זורקת את הטלפון לתיק, והולכת לעשות משהו אחר כדי לא לחשוב על זה. עוד לא נכחתי אפילו בישיבה אחת של הועדה, ואני כבר יודעת בדיוק...

המשך »

לוח הקללה

לעברית עילגת יש חוקי דקדוק קפדניים. את מכירה את כל הניואנסים והדקויות, ויודעת למה מתכוון האיש הנכבד הזה כשהוא אומר לך, “את תעזרי לנו הרבה”. בסוף הישיבה, כשכולם מתפזרים, הוא מחבק את כתפך ולואט מילים. לחישותיו מזדחלות על אזנייך כנחשי פתן שחורים. הבל נשימתו כמו אפר על לשונך. ואת מזכירה לו שאת חברה בוועדה, שתקדמי את הפרויקט...

המשך »

הקלפים תמיד איתי

לפעמים נדמה לך שאם רק תמצאי את גוון הליפסטיק הנכון, אז ישתנו פני הדברים. בלילות מקשיבה לטפטופי גשמים ראשונים ומנסה את כל גווני הסגול בקופסת האיפור שלך. כשאת עוצמת את העיניים, את עדיין רואה עולמות אחרים, עתידים אפשריים, רוחות ושדים. כשאת פוקחת את העיניים יש שקט, ורִיק, וארבעת קירותייך לוטשים בך מבט. את יודעת,...

המשך »

כסף ופוליטיקה. ואני רק רציתי קרנבל בחורף.

אמנם את התקציב השנתי לשנת 2007 כבר העבירו, אבל אני מתיישבת רק עכשיו כדי לכתוב תכנית עבודה לתחום התרבות המקומי. מתישהו בסוף שנות התשעים נטשתי את החיים הפוליטיים. עכשיו אני חוזרת לפוליטיקה דרך הדלת האחורית של העשייה המקומית, ונזכרת, עד כמה קשה העשייה כשאין כסף. רעיונות יש, יוזמה יש, אנשים מוכשרים ונכונים להושיט יד יש, אבל...

המשך »

מי שבר את ארון החשמל

ערב חם ונעים במזכירות המושב. נקישה בדלת. למזכירות נכנסת קבוצת ילדים לבושים בבגדי ספורט. אחד מהם מחזיק כדור. ילדים: “אין אור במגרש הכדורסל!” חברת הועד כ’: “חברת החשמל ניתקה את הזרם למגרש.” ילדים: “אבל למה?” חברת הועד כ’: “כי מישהו שבר את ארון החשמל.” ילדים: שתיקה. חברת הועד כ’: “אתם יודעים מי שבר את...

המשך »

מנהל תקין

מזכיר המושב מטלפן כדי לברך אותי על הצטרפותי לועד. שולח לי מכתבים רשמיים על חובותיי כמשרתת ציבור. גם אני מצידי כותבת מכתבים. מכתבים לתושבים. מכתבים למועצה האזורית. מכתבים למע”צ. מכתבים למשרד החינוך והתרבות. הזמנות עבודה לאמנים שיופיעו בקרנבל פורים. מכתבים לארגונים ירוקים. מכתבים מכתבים מכתבים. כל היום מכתבים. איפה העשייה שהבטיחו לי? אני רוצה להקים מוזיאון. אני רוצה להפיק את קרנבל...

המשך »

קסם הפרובינציאליות

אמש התמניתי לועדת התרבות של הועד המקומי במושב. בתחום אחריותי: הקמת מוזיאון מורשת יהדות כורדיסטאן בכלל, ותולדות המושב ותפקידו בעליה הבלתי ליגאלית בפרט, והקמת אתר אינטרנט מקומי. היש פרובינציאליות גדולה מזאת, אני שואלת אתכם. ובכל זאת, כל שינוי מתחיל מלמטה, מהשורשים. את זה אני יודעת, ואם זה מה שצריכה ממנה הקהילה שבתוכה צמחתי, אז יהי כן. אני לא יכולה להתלונן שהמשימה משעממת,...

המשך »