קטעים עם התגית ‘ מידה 24 ’

בקומה שלי יש גבר עם הפרעת אכילה

האיש מנהל ביניים ופשוט לא עובד כי כל היום הוא עסוק להסתובב ברחבי הקומה ולחפש אוכל. הוא מתחיל את הבוקר שלו בחיסול כללי של כל מה שיש במקרר הכללי, כולל לחם קפוא, חצאי קופסאות גבינה ופסטרמה, וכל שאריות הבורקסים והפירות מהישיבות של יום אתמול. עניין של ארבע דקות בערך. אחר כך הוא עובר משרד-פאקינג-משרד...

המשך »

אז תאכלי משהו

שלוש שנים לקח לי להגיע למידה 24 (או בלשון הסופרמודלס, מידה אפס) תוך התנהלות (צרפתית משהו?) של ללכת הרבה ולאכול מצוין, אבל מעט. בשורה התחתונה זה הופך אותי לסועדת מאוד בררנית, שלא מקריבה את היקף המותניים בשביל עוגת שמרים פשוטה, גם אם קוראים לה "קראנץ' רושה".

המשך »

מה עשיתי בחצי שנה האחרונה

התאהבתי, נשבר לי הלב, נשברה לי יד ימין, עזבתי את המושב, חזרתי למושב, עשיתי דוגסיטינג במשך חודש בחיפה, ירדתי למידה 24 בג’ינס, לקחתי כיוון חדש בקריירה, פתחתי חברה לתרגום וכתיבה עסקית, עשיתי כמה פרוייקטים מעניינים של כתיבה טכנית לכמה חברות מובילות במשק, עשיתי פרוייקטים עוד יותר מעניינים ללקוחות עסקיים קטנים. תחזוקת אופנוע, מסתבר, זה...

המשך »

לזרוק מהחלון ולשרוף במדורה

את השעון המעורר, הביטוי “בחורה איכותית”, כל הבגדים במידה 40, כל המכנסיים במידה 38, כל החזיות בהיקף 80 (כססס, זה בערך כל המגירה),  הספר המשעמם של אמי טאן, הספר המשעמם של אנה אנקוויסט, הנעליים שלא אנעל לעולם, כל ספרי המאגיה המודרנית, הג’אנק שאגרתי בארגז המיטה, רשימת אנשי הקשר באאוטלוק, האאוטלוק, המחשב הישן, ערימת הכבלים שמחוברות...

המשך »

הביוספירה של מכוני הכושר

הביוספירה של מכוני הכושר היא עניין מרתק. 18 שעות בשבוע אני מתבוננת בטיפוסים הסובבים אותי על שלל מכשירים מופלאים, ולפעמים זה כמו לחיות בסטנד-אפ קומדי. היורדים במשקל: גברים ונשים מכל הגילאים. מאכלסים הליכונים ומכשירים אליפטיים.  נראים כאילו תיכף הם עומדים לפרוץ בבכי. מתביישים להסתכל לכוסיות-על (ע”ע) בעיניים. חביבי המדריך.  המתמידים: יורדים במשקל לשעבר. באים כל...

המשך »

שוב פעם הלכת לקנות לחם וחזרת עם מגפיים

אל עצמי שלום רב, אני יודעת שיש לך גוף חדש במידה 36, אך לאחרונה שמתי לב למספר אינסידנטים, העלולים להעיד על התמכרותך לבגדים, נעליים, איפור, קוסמטיקה ואקססוריז. לכן, עצמי היקרה, אני מרגישה חובה אישית לעדכן אותך כי חשבון הבנק שלך אינו מוגבל במשאבים. וכך תדעי כי הגזמת לגמרי: 1. הדיילת של אסתי לאודר בסופרפארם מתקשרת...

המשך »

החלטות פורחות באוויר

השנה אני: ארקוד, אגלה שרירים חדשים, ארד מתחת לחמישים קילו, אזדהר מכל פיסת עור בגוף, אמשיך ללכת לחדר כושר מדי יום ביומו, אצא להליכות ארוכות,  אלמד לרוץ, ארים משקולות, אעשה קוקיות, אזדקף, אצייר בפחם ובעפרון, אהיה חברה טובה, אסתכל לאנשים בעיניים, אכתוב מה שבא לי, אתגלגל מצחוק, אחייך לכולם, ארכב על אופניים, אחליק על...

המשך »

רותי סמרטוטי

מכשפות תולות סמרטוטים על עצים. הידעתם? כן, כן. תולות סמרטוטים על עצים. ואני, האסימון שלי נפל בצליל סימפוניה מרגשת. גם אני תולה סמרטוטים על עצים, לוחשת על אבנים, לשה חמר בצבעי טורקיז ודם. פרימיטיבית אקדמאית דוברת שבע שפות חיות ועוד כמה מתות. מנהלת מלחמה סמויה עם כוחות האופל, מלחמה שאין איש מבחין בה. המלחמה על הגוף,...

המשך »

כישופים לחיים שמחים

להשליך את השעון המעורר מחלון של קומה שמינית. לפזר נצנצים בשיער. לצייר כבשה. לצבוע קיר בצבע כחול. לקנות כרטיס ללונה פארק. להשפריץ צבע על הקירות. לחייך לאנשים ברחוב. להתגלגל מצחוק כשאומרים לך שהשתגעת. לאכול סלסלת תות-שדה לארוחת הצהריים. לגזור לחתיכות את כל הבגדים שגורמים לך להרגיש שמנה. ליילל מול הירח המלא. לטפס על עץ. לבקש מעוברים ושבים שיתקשרו...

המשך »

היא פוחדת לרקוד

הפחדים הקטנים הם אלו שמשתקים אותנו באמת. אני רואה אותה בשורת הרוקדות האחרונות בסטודיו. עיניים מבולבלות. תנועות ידיים לא מתואמות עם תנועות הרגליים. ודאי חושבת לעצמה, כולם מסתכלים עליי עכשיו. כולם רואים שאין לי קואורדינציה. כולם רואים שאני הכי שמנה כאן. כולם רואים שאני השמנה היחידה כאן. שאני המבוגרת היחידה כאן. שאין לי בגדי...

המשך »