קטעים עם התגית ‘ כישוף ’

צבעיו, ונוצותיו, ונצנוציו המפתים

צבעיו, ונוצותיו, ונצנוציו המפתים

ימות החורף שלי נובטים טרם הזריחה, עוד בדמדומי הלילה, כשדומה דקה עדיין עוטפת את הרחובות. אני יוצאת להרוויח את לחמי תחת אורות פלואורסנטים, ואחר כך שבה לביתי כדי לצייר מסכות ולתרגם שירה פוסט-מודרנית לעברית מנוקדת ושמרנית. גם הניקוד הוא סוג של מסכה. גם הבגדים שאני לובשת: אפורים ותפורים ורכוסים היטב. וגם פס הכסף המשוח...

המשך »

מזמן שהיה אלוהים, היה הקסם

אני רוצה לכתוב על מאגיה. על הצבע האדום שלה, על טעם השוקולד, ועל ניחוח היערה בלילות. אני רוצה לכתוב כדי לזכור, וכדי לדעת מה להשיב למרימי הגבה ולמעקלי זויות פיהם בלעג. אני רוצה לכתוב על מאגיה כמו הייתי צורפת של נזמי זהב עבור אפי חזירים, ואני רוצה לשכוח, לשכוח, לשכוח את דברי התוכחה של...

המשך »

אי אפשר לצאת לגמלאות במקצוע הזה

אני לא שחומת-עור, זה שיזוף. עשר דקות עם הכלב בגינה ביום העצמאות. אחר כך שעתיים בים באמצע יוני. אמנם עם מקדם הגנה 70, כובע קש רחב שוליים בצבע ורוד ובחור זהוב-שיער וחלק כמו דוגמן של קלווין קליין שיגונן על גופי מקרני השמש, אבל כשלובשים ביקיני זה כנראה לא עוזר. העור שלי פשוט לא נשאר לבן...

המשך »

אין עליכם כישוף. נקודה.

מתישהו אני אעלה עוד פוסט עם מחרוזות החיפוש ההזויות והלא-קשורות שמובילות לאתר (זה מידרדר מחודש לחודש, בחיי). אבל בינתיים, יש כמה עניינים רלוונטיים שאני צריכה לסגור עם המגגלים האמיצים. הנה כמה תשובות פשוטות וישירות ממכשפה (במיל’) לחיפושים הנפוצים ביותר. קיבצתי מחרוזות דומות, שהתשובה עליהן זהה. איך בודקים אם יש עליי כישוף, איך לזהות כישוף. בואו ואני אעשה את זה מאוד...

המשך »

הדברים שמעניינים את אחותי הצולעת

בחצות וחצי הוא מכין לי שוקו. אני יושבת על הספה ברגליים יחפות, מקשקשת על מאבקים פוליטיים בשטחים  ירוקים, בעיקר מנסה לשכנע את עצמי. והוא אומר לי מותק, אולי כל העסק הזה גדול עלייך. בחדרי ישיבות ממוזגים אני אקטיביסטית, אבל בשבילו אני ילדה. ילדה שמעדיפה שוקו על פני האלכוהול המשובח שלו. אני עושה טעות-אחרי-טעות-אחרי טעות. כל טעות היא...

המשך »

לזרוק מהחלון ולשרוף במדורה

את השעון המעורר, הביטוי “בחורה איכותית”, כל הבגדים במידה 40, כל המכנסיים במידה 38, כל החזיות בהיקף 80 (כססס, זה בערך כל המגירה),  הספר המשעמם של אמי טאן, הספר המשעמם של אנה אנקוויסט, הנעליים שלא אנעל לעולם, כל ספרי המאגיה המודרנית, הג’אנק שאגרתי בארגז המיטה, רשימת אנשי הקשר באאוטלוק, האאוטלוק, המחשב הישן, ערימת הכבלים שמחוברות...

המשך »

חצאית משובצת, טעם קינמון, ניחוח פצ’ולי

במהלך גיבוי הקבצים הרבעוני שלי, אני מתעכבת לכמה רגעים על תיקייה אחת. בתיקייה הזו שמורים עותקים של כל הכשפים, הלחשים, הברכות והקללות שעברו תחת ידיי. הם מתוארכים בקפידה, וכוללים את כל שמות המעורבים במעשים. אני רואה את שמות הקבצים חולפים ביעף בתיבת ההעתקה, ותוהה על ההבדלים ביניהם. הכישופים שעלו יפה, במהירות, בדיוק מפליא. הכישופים...

המשך »

ואלוהים הוא קצת חרש

בשש בבוקר הדי ג’יי מנגן שירים של היהודים. אני מוכנה להמשיך לרקוד עוד כמה שעות, אבל הבחור כבר מוריד אוזניות ומתקפל, ובחוץ אור, והחברות מחפשות את המפתחות של המכונית. אני חוזרת הביתה עם שלל חותמות על היד. שלושה מועדונים ביומיים. הרבה אלכוהול. שותה כל עוד אני יכולה לשתות. בדצמבר גם את העונג הזה תשלול...

המשך »

לוח הקללה

לעברית עילגת יש חוקי דקדוק קפדניים. את מכירה את כל הניואנסים והדקויות, ויודעת למה מתכוון האיש הנכבד הזה כשהוא אומר לך, “את תעזרי לנו הרבה”. בסוף הישיבה, כשכולם מתפזרים, הוא מחבק את כתפך ולואט מילים. לחישותיו מזדחלות על אזנייך כנחשי פתן שחורים. הבל נשימתו כמו אפר על לשונך. ואת מזכירה לו שאת חברה בוועדה, שתקדמי את הפרויקט...

המשך »

מבחינתי זה נגמר

אלכוהול, מוזיקה וחברים. בכל זאת לא הצלחתי לחייך אפילו חיוך אמיתי אחד כל הלילה. עם קצר רציני באופטימיות, בקושי הרגשתי כוח בידיים. כל חומות ההגנה שלי קמו פתאום, חסמו אפילו את הדברים שרציתי להכניס פנימה. ואני לא בטחתי בו בכלל (למה בעצם?), ובכל זאת שלחתי אותו לחפש את השם שלי בגוגל. יש מצב שהוא עוד יקרא את...

המשך »

אהבה, ייעשה רצונך

עוד ירח מלא אחד, ועדיין לא מצאתי את הכישוף הנכון, את המילים המדויקות. (קדמוני העולמות העליונים, קדמוני העולמות התחתונים, קדמוני היבשה, קדמוני הנהרות. רפאים, אני קוראת לכם. את הנפש שנעקרה השיבו למקומה. רוקנו את הכלי הנעווה, וישוב שורש הלב לבעליו הראשונים.) אבל זה לא הכישוף שאני מחפשת. (אהבה, ייעשה רצונך.) גם כן לא. (אני...

המשך »

כישופי אביב

לאפות לחם, לזרוע עשבי תבלין באדנית, לשתול פרחים, לצייר את שומרי המגדלים, לבקר במוזיאון הכט, לקנות דרבוקה, לנטוע עץ זית, לצאת לפיקניק בשדה פרגים וחרציות, לרקוד לרקוד לרקוד, לשתות מים, לחרוז חרוזים צבעוניים ומנצנצים, להתנדב בספרייה המקומית, להשלים את סידורי המסע למפגש המכשפות באנגליה בקיץ, לנצח את דיאבלו II, לעצב תכשיטים עוצרי נשימה, לבנות פעמוני רוח, ליצור...

המשך »

כישופי חורף: עדכון שלהי העונה

לאפות לחם, לשתול שום, בצל, קולרבי, קישואים וצנון, לסרוג, לבנות פעמוני רוח, ליצור נרות וסבונים ריחניים, לבקר במוזיאון הכט, לקנות דרבוקה, לנטוע עץ זית, לבשל קציצות ירק, לזרוע עשבי תבלין באדנית, לכתוב קוד אתי לסדנאות שלי, לאפות פשטידות, לקלות ירקות בגריל, לצייר את שומרי המגדלים, לצייר את אלוהי הפיות, ללבוש גופיות כשיורד גשם, לטעום גשם על הלשון, לאסוף מי גשם בקדרה, לתחוב אצבעות...

המשך »

אין סדנאות, יש מעגל

חדי העין מבינכם הבחינו שדף הסדנאות נעלם. גם הזכרתי את הנושא כבדרך אגב בתגובות, וקיבלתי מיילים דואגים. אז הנה קצת הסברים והבהרות. אכן, לא תהיינה יותר סדנאות. אבל זה לא אומר שאני מפסיקה ללמד קסם וכישוף. להיפך. חשוב לי מאוד ללמד, ואני ממשיכה לעשות זאת. אבל מעכשיו אני חוזרת לשיטה המסורתית הישנה והטובה. בשיטה הזאת,...

המשך »

כוח על אחרים: כוח מזויף

האחת הזכירה לי הבוקר, שבסדרה חולית של פרנק הרברט יש הרבה תובנות רוחניות, ואני נזכרתי במשפט אלמותי מן הספר ‘הקיסר האל של חולית’ (God Emperor of Dune): נשמות פעוטות המבקשות להפעיל כוח על אחרים, הורסות קודם כל את האמונה שיש לאותם אחרים בעצמם. מכשפות בדרך כלל מדברות על שלושה סוגים של שימוש בכוח או עוצמה: כוח...

המשך »

אין דבר כזה יותר מדי כוח

השיעור שא’ (מורה וחברה) מנסה ללמד אותי בימים אלו שאין דבר כזה יותר מדי עוצמה אישית. אין דבר כזה יותר מדי כוח. הבוקר היא שלחה לי טקסט שנקרא “הפחד הגדול ביותר שלנו”. הוא נכתב על ידי מריאן ווליאמסון והופיע בספרה Return to Love. הנה תרגום חופשי. “הפחד הגדול ביותר שלנו הוא לא שאנו לוקים בחסר. הפחד...

המשך »

בין חמלה לחבלה

לרוב הטקסים, הקסמים ותרגילי העבודה הרוחנית היומיומית יש מטרה אחת ויחידה: לשמש כלים המאפשרים לנו לממש את הפוטנציאל שלנו כבני אדם, לחיות חיים מלאים ומעורבים וברי-קיימא, להיות מאושרים ופעילים. סירוב לתרגל באופן יומיומי ורציף הוא סירוב לחיות חיים מאושרים, מלאים ומאוזנים. ואני לא מדברת כאן על אנשים שעבודה רוחנית לא מעניינת אותם מכל מיני...

המשך »

שלא ייגמרו לי החרוזים

אני חורזת טבעות וצמידים מקריסטלים מנצנצים וחרוזים צבעוניים. אני חורזת פרחים ודוגמאות גיאומטריות סבוכות. אני חורזת שעות על גבי שעות. משחקת בחרוזים כאילו אין לי עשרות הודעות דואר אלקטרוני שמממתינות בסבלנות לתשובה. כאילו הטלפון הסלולרי לא מצלצל כל הזמן. כאילו העובדה שהסלולרי לא-תקין, וממילא כשאני עונה לשיחה היא מתנתקת, זה תירוץ להתעלם מכל השיחות. כאילו...

המשך »

לעשות קסם זה כמו לאפות עוגה

לעשות קסם זה קצת כמו לאפות עוגה. כדי לאפות עוגה צריך מספר מרכיבים בכמויות מדויקות מאוד. צריך כלים. מטרף, מיקסר, כף עץ קערה ולקקן. צריך תנור שעובד ואין בו עוף שנשאר מאתמול, או תבנית ירקות שצלינו בבוקר. וגם, כשאופים עוגה, אי אפשר פשוט לקחת את כל המרכיבים מהמתכון ולדחוף אותם לתנור כמו שהם. מזה לא...

המשך »

סדנת נשימות בתל אביב

 תזכורת: בתאריך 08.03.2007, יום חמישי, תתקיים סדנת נשימות בתל אביב. בסדנא נלמד איך להשתמש בנשימה ככלי לעבודה מאגית. כל מעשה מאגי מתחולל בתוך הגוף והנפש של המכשפה. כל קסם מתחיל בנשימה. הנשימה היא אחת מהפעולות הגופניות הבסיסיות ביותר. כולנו נושמים, אך נשימה נכונה, מודעת ומכוונת היא צעד ראשון וחשוב עבור כל מי שרוצה להחזיר את הקסם...

המשך »

בחזרה לקרקע

יום שלם של עבודה מאגית, שלוש שעות של טקס בשמש הקופחת בלי לשתות מספיק מים, נסיעה הביתה בכביש עמוס, ושעתיים של בישולים ונקיונות בבית אבלים. ראשי סחרחר עליי כגלגל. לפעמים משתכח מלבי הקושי הפיסי של העבודה הזאת, אבל גופי טורח להזכיר לי. אז עכשיו ספל תה מהביל, חלה רכה, חביתה זהובה עם עשבי תיבול, פרוסות עגבניה בשלה....

המשך »

רגעים של נחת למכשפה

כשאשה שיכולה להיות סבתא שלי אומרת לי שאני המורה והמכשפה שהיא חיכתה לה כל חייה. ששנים היא לא הבינה למה כל החיפושים שלה אחרי בית רוחני, ומכשפות-אחיות לא נושאים פרי, ועכשיו היא מבינה שזה פשוט בגלל שעוד לא נולדתי. (ואני אפילו לא יודעת איך מקבלים מחמאות טוטליות כאלו.) כשאני רואה את אלוהים בעיניים של כוהנת מתופפת...

המשך »

הרהורים על מכשפות בהתהוות

ביומיים האחרונים אני מנהלת דיון ער עם כוהנת אלכסנדרית נחמדה בשאלה, מהם הקריטריונים לפיהם יש לקבל תלמידים להכשרה וחניכה במסורת כישוף מודרנית. שתינו יוצאות מנקודת הנחה כי קבלת אדם להכשרה כזאת במסגרת קוון, המהווה בעצם סוג של משפחה רוחנית, היא הבעת אמון ביכולת שלו לתפקד ככוהן ולקבל על עצמו אחריות אישית על מעשיו ועל הקהילה...

המשך »

מעדיפה להגיש מרק לעניים

בסוף השבוע הדגמתי תפקידי טקס. הטלתי מעגל, קראתי לרוחות השמים, הזמנתי אלים לטקס, ועוד כהנה וכהנה משימות ריטואליות. הערב, לעומת זאת, עמדתי במטבח של בית אבלים וקצצתי ירקות לסלט. אחר כך מעכתי אבוקדו, גיררתי ביצים קשות בפומפיה, חלטתי תה, בישלתי קפה, והגשתי עוגות ופירות למנחמים. אחר כך הלכתי למזכירות הישוב כדי לקחת חומר לישיבה הבאה בנושא שימור שטחים פתוחים באזור. גם...

המשך »