קטעים עם התגית ‘ גשם ’

גורפת עלי שלכת

יום יחיד של גשם, וכל הזרעים העצלים והסרבנים שטמנתי בשלהי ספטמבר, צצו ונבטו. רוב זריעת הסתיו שלי הפכה זה מכבר לשתילים ירוקים ורעננים, אבל חלק מהזרעים נעלמו במעמקי האדמה כלא היו. כבר נואשתי מהם, אבל אז בא הגשם הראשון והעיר אותם לחיים. אפונה ריחנית, בצל ירוק, פלפלים, פטרוזיליה. בינתיים גויאבות בשלות נופלות מהעץ אל...

המשך »

גשם ראשון בשם אהרון

קצת לפני השקיעה, התחיל לרדת היורה. הגשם הראשון לעונה במושב. המטרואולוג המקומי (חובב אך מקצועי) קורא לו אהרון. ליתר דיוק, הוא קורא לו, “מערכת המשקעים אהרון”. אנטי-קליימטיק, כמו שאומרים. הבוקר העפלתי ממורדות הרמה לפסגת הכרמל ברחובות מוצפים מים ונטולי מערכות ניקוז. היער היה רטוב וריחני. טיפות הגשם גדולות ועגולות. בערב כבר יתבהר, ומחר אוכל...

המשך »

יום כיפור חילוני

יושבת בחצר עם ספל קפה ורואה את העלים נושרים בשלכת מעצי האבוקדו, והשזיף והפיקוס. הרוח שוברת ענפונים יבשים מצמרות המכנף ובשמים נאספים עננים לבנים ותפוחים. הערב יטפטף גשם. שיבוא. זרעתי צנוניות, גזר, קולרבי וגזר שמחכים לו. טמנתי פקעות תפוחי אדמה כמו מטמונים באדמה. המרזבים נקיים, הגדרות חוזקו. שיבוא הגשם, ותבוא הרוח, שיביאו קצת קסם...

המשך »

כמהה נפשי לאור, אצא לאפלה

כמהה נפשי לאור, אצא לאפלה

ויש לומר, אין מומחית וידענית ממני במאגיה של חורף, בכישופים של שינויי צורה וגלגולים, בקסמי תמורה, ובחישול הנפש, וליבון באש. ובכל זאת אני מתמהמת. הקסם הזה הוא קשה ומר, ואני ממאנת לנשום נשימה ראשונה כדי לעשותו, אף על פי שבתוכי אני יודעת, הגיעה העת. הגיעה העת ללכת בין העולמות. מספיק שקטתי על שמריי. אם...

המשך »

פוליתאיסטית. במיטוכונדריה.

הייתי בנהיגה כשהתחיל לרדת גשם. עצרתי ברמזור אדום. מימיני אזור תעשייה. משמאלי הר הכרמל. הגשם הפתיע אותי.  כל היום זרחה שמש נעימה, בבוקר לבשתי שמלה קצרת שרוולים, ופתאום ניתכו טיפות מהירות ונחרצות על שמשת המכונית שלי. הרמתי גבה אחת ואז מלמלתי אינסטינקטיבית, “ברוך בעל, אל עליון, משיב הרוח ומוריד הגשם”. המלמול הזה גם הפתיע...

המשך »

סול אינביקטוס, ככה אומרים

עדיף הרי לנגוס שיניים באפרסק עסיסי ולא לחשוב על שדות השלפים, על ישראל המתייבשת, או על בעל אל הגשמים שאוכל עכשיו עפר בשאול. לבחור בחיים, במים, בצבעים נמרצים, לא בטעם האפר של האבלות. מטורף לחשוב שבמשך שנים היו נשים ספונות בחדרי המשכית שלהן בקיץ, מיוזעות ולבושות שחורים, מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז.

המשך »

שיגיע כבר הסתיו, בשם אלוהים

הקיץ מתחיל להיגמר, נראה לי. אפילו יורד גשם בבקרים. מטפטף לי על השמשות כשאני משייטת בכביש החוף, ים תיכון אפרפר לימיני, ומכוניות ליסינג עוקפות אותי משמאל. כישוף משנת 2005 מניב פירות בימים אלו, ואני מתבוננת בהם מבשילים וזעה באי-נוחות. פרשתי לגמלאות, הלוא. מה פתאום יש לי כוח. מה פתאום אני מקבלת את מה שאני...

המשך »

הקלפים תמיד איתי

לפעמים נדמה לך שאם רק תמצאי את גוון הליפסטיק הנכון, אז ישתנו פני הדברים. בלילות מקשיבה לטפטופי גשמים ראשונים ומנסה את כל גווני הסגול בקופסת האיפור שלך. כשאת עוצמת את העיניים, את עדיין רואה עולמות אחרים, עתידים אפשריים, רוחות ושדים. כשאת פוקחת את העיניים יש שקט, ורִיק, וארבעת קירותייך לוטשים בך מבט. את יודעת,...

המשך »

כישופי חורף: עדכון שלהי העונה

לאפות לחם, לשתול שום, בצל, קולרבי, קישואים וצנון, לסרוג, לבנות פעמוני רוח, ליצור נרות וסבונים ריחניים, לבקר במוזיאון הכט, לקנות דרבוקה, לנטוע עץ זית, לבשל קציצות ירק, לזרוע עשבי תבלין באדנית, לכתוב קוד אתי לסדנאות שלי, לאפות פשטידות, לקלות ירקות בגריל, לצייר את שומרי המגדלים, לצייר את אלוהי הפיות, ללבוש גופיות כשיורד גשם, לטעום גשם על הלשון, לאסוף מי גשם בקדרה, לתחוב אצבעות...

המשך »

כישופים לחג הפרגים

לומר שלום לעורבנים, להכין סלט פירות חורפי, לנטוע עץ, לקלוע שרשראות ממחטי אורנים, לצאת לטיול בחיק הטבע כדי לצפות בפריחת הרקפות, לא לקטוף את פרחי הבר, לשתול ירקות בגינה הביתית, לשתול פרחים צבעוניים באדנית, לטעום גשם על הלשון, לתלות פעמוני רוח בדלת, להאכיל את היונים, לקלוע פרחי גינה בשיער, לסחוט מיץ מתפוזים טריים, לאפות פשטידת פטריות אגוזים ועשבי תבלין, לבשל...

המשך »

כישופי חורף: עדכון חג הפרגים

לאפות לחם, לשתול שום, בצל, קולרבי, קישואים וצנון, לסרוג, לבנות פעמוני רוח, ליצור נרות וסבונים ריחניים, לבקר במוזיאון הכט, לקנות דרבוקה, לנטוע עץ זית, לבשל קציצות ירק, לזרוע עשבי תבלין באדנית, לכתוב קוד אתי לסדנאות שלי, לאפות פשטידות, לקלות ירקות בגריל, לצייר את שומרי המגדלים, לצייר את אלוהי הפיות, ללבוש גופיות כשיורד גשם, לטעום גשם על הלשון, לאסוף מי גשם בקדרה, לתחוב אצבעות...

המשך »

ואינני תובעת שלמים וזבחים

אתמול תופים ורעשנים וריקודי מטר, והלילה ירד גשם סוף-סוף. האדמה לחה וריחנית. הברושים הלימוניים נוצצים ממים, מנטפים טיפות צלולות. בימים של קדרות בוערות, לפידים ונרות חנוכה יורד הגשם, ובשמים מופיעה קשת, חגיגה צבעונית של אהבת המים והאש. אני מתעוררת לבוקר של מים ואש וטבע משתנה, אבל גם לבוקר של אנושות שסועה ובלוגייה מנוכרת. העולם שלנו רווי בקונפליקטים אלימים. ברשת, ברחוב,...

המשך »

ריקוד הגשם של המכשפות

אם לא אור וחושך, ולא חיים ומוות, אז מה צריך להיות המוטיב הריטואלי של מכשפות ישראליות להיפוך החורף בדצמבר? חשבתי על זה אתמול והתשובה היתה ברורה לי כשמש המזדהרת בין הטיפות. גשם. בדצמבר אנחנו צריכות להוריד גשם. גשם, כפי שכולנו יודעים, הוא מצרך נדיר בישראל. בחודש דצמבר אנחנו כבר בדרך כלל יכולים לדעת אם השנה...

המשך »

כאוס מבורך בגלגל השנה

בעצם, הבעיה המרכזית שלי היא לא חגיגות חושך ומוות באמצע דצמבר שטוף השמש. הבעיה שלי היא הדוגמטיות הפוטנציאלית של גלגל השנה. שמונה שבתות למכשפות, בתאריכים קבועים, עם מוטיבים קבועים, ועכשיו תתמודדי. אבל אני, מה לעשות, לא מסתדרת עם דוגמה, ובטח שלא עם מנהגים דתיים ומאגיים שמאחוריהם לא עומדים סמלים משמעותיים וברי-קיימא. בגלגל השנה יש...

המשך »

חוני המעגל ואני

למה כל כך קשה להתחקות אחר מקורותיו של המעגל המאגי? אני מוצאת אותו אצל חז”ל, ואני מוצאת אותו בגרימוארים של המאגיה הגבוהה בימי הבינייים, ואני כמובן מוצאת אותו אצל מכשפות מודרניות, ויש את התמונה המפורסמת של ווטרהאוס מהמאה ה-19 אבל… מאיפה הוא הגיע בשם כל האלוהים. מי היה הראשון שהחליט להטיל מעגל ולעשות בתוכו קסמים? היסטוריונים של...

המשך »

כישופי חורף

לאפות לחם, לשתול קולרבי קישואים וצנון, לסרוג, לבנות פעמוני רוח, ליצור נרות וסבונים ריחניים, לבקר במוזיאון הכט, לקנות דרבוקה, לנטוע עץ זית, לבשל קציצות ירק, לזרוע עשבי תבלין באדנית, לכתוב קוד אתי לסדנאות שלי, לאפות פשטידות, לקלות ירקות בגריל, לצייר את שומרי המגדלים, לצייר את אלוהי הפיות, ללבוש גופיות כשיורד גשם, לטעום גשם על הלשון, לאסוף מי גשם בקדרה, לתחוב אצבעות באדמה רוויית...

המשך »

גשמים ראשונים

הסתיו תמיד מפתיע אותי. רק לפני שלושה ימים יצאתי לדשא יחפה, בשמלת כתפיות שחורה, מחזיקה בשתי ידיי קדרת פירות, עלים, ושברי ענפים. רק לפני שלושה ימים קראתי לרוחות השמים ולרפאי הזמן, ואמרתי את מילות הקסם של ריטואל הסתיו. הרוח בחשה בצמרות הדקלים, הדרורים צייצו. בשמים כבר היו עננים לבנים, אבל היה חם עדיין, שרבי משהו....

המשך »