קטעים עם התגית ‘ גרמניה ’

מנערת את הכסתות

זה כמה שבועות שגעגועים מציפים אותי למקומות רחוקים, שהותרתי מאחור, אך נחרטו בזכרוני, ומסתבר, גם בלבי. אני קוראת את הפרנקפורטר מדי בוקר, ונפשי נכספת ליערות-עבותים, להרים גבוהים עוטים שלמת עצי אשוח, לטירות על מים, לשדות-אספרגוס ולשדות-תלתן. אני קוראת את הסודדויטשה מדי צהריים, ולשוני נזכרת בטעמי פירות יער, תפוחים מסוכרים, שקדים מקורמלים, עוגות שטולן דחוסות, יינות...

המשך »

אוהבת את המדינה הדפוקה הזאת

אבל האמת היא שאני אוהבת את המדינה הדפוקה הזאת. לא הייתי רוצה לחיות באף מקום אחר בעולם. אמנם לפעמים מתסכל פה, והטמפרטורה בסיר הלחץ בדרך כלל קשה מנשוא, אבל זה הבית. אין בית אחר. אין מקום אחר להניח בו את הראש בלילה ולהרגיש בטוח. ואני בחורה שלא נרדמת במיטות זרות. זה קצת משעשע, כי אחד מחלומות הילדות...

המשך »

ירח תפוז דם

באנגליה נהגו לקרוא לו “ירח הציידים”. בשלזוויג הולשטיין קראנו לו “ירח שלג”. ואני, איך אני אקרא לו? כששקעה השמש אתמול יצאתי החוצה. שאפתי פנימה את אוויר הערב הקפוא. עורי נעשה חידודין חידודין, אבל מן השמים ניבט אליי ירח גדול, כתום, עסיסי, פירותי. אולי אקרא לו “ירח תפוז דם”, לירח המלא בכסלו, בחודש בו מבשילים...

המשך »

קוראת גרמנית

שוב אני קוראת גרמנית. ספר מתח של אינגריד נול. Der Hahn ist tot. התרנגול מת. קוראת ונזכרת במילים שלמדתי בארץ ההיא הקפואה והמיוערת, היפהפייה והמכושפת. כמה אהבתי את גרמניה. אהבתי את הטירות והמצודות, את הנשים הלבושות היטב, את הכבישים המהירים. אהבתי איש אחד ולפעמים הוא גם לימד אותי מילים בגרמנית. אבל את רוב המילים...

המשך »

מסעות אשת הברזל

אני נזכרת באתונה, וחולמת על פריס ולונדון, אבל יש מסעות שאפשר לצאת אליהם גם בבית, בחדר השינה, בגינה, בתחנת האוטובוס. אלו מסעות מפרכים וארוכים ומלאים בהרפתקאות. מסעות אל נבכי הגוף והנפש והרגש, ודפוסי החשיבה וההתנהגות שאימצתי לעצמי מבלי משים. הנה, האחת, אישה יקרה, סיפרה הבוקר שמצאה אוסף מכתביות באקראי, והזכירה לי את האוספים של ילדותי. נהגתי לאסוף אבנים צבעוניות, מכתביות, מטבעות זרים, הזמנות...

המשך »

זכרונות אהבה מאתונה

ולא שאינני כמהה לטיולים ברחובותיה של לונדון. כשהייתי נערה, חשבתי שלונדון תהיה העיר הזרה הראשונה שאבקר בה. אבל העיר הזרה הראשונה שביקרתי בה היתה אתונה. טסתי לבד, חזרתי לבד. לפני שנים רבות זה היה, לפני האולימפיאדה, לפני השיפוץ הגדול של הרחובות והכיכרות והגינות הציבוריות. הבירה היוונית נדמתה בעיניי לדלית-אל-כרמל. אמרתי לאמא שלי בטלפון, זה כמו כפר דרוזי, פשוט יותר גדול.  באתונה...

המשך »

יין בוער

חודשי דצמבר חורפיים מזכירים לי את היערות העבותים של דרום גרמניה. את שוורצוולד והיידלברג. את הנסיעות הארוכות בכבישים מהירים, את המחלפים היעילים, הנתיבים הרחבים. הם מזכירים לי את הטירות והמצודות, האגמים, הברווזים, ושיחי הפטל והדומדמניות. את האיש שאהבתי ואיבדתי. את הארץ האיומה והמופלאה שאהבתי ואיבדתי. ארץ של יערות וקסמים, אופל וכשף. אבל בעיקר אני...

המשך »