קטעים עם התגית ‘ בלוג ’

לאכול תאנים וללכת לישון

אין באמת הצדקה לקיומו של הבלוג הזה יותר. פעם הוא היה מקור השראה לאנשים שחיפשו קסם בחיי היומיום. אני לא יכולה לספק דבר כזה במצבי היום. אני רק רוצה לאכול תאנים וללכת לישון.

המשך »

חלומות מתוקים בדרימהוסט

המעבר לדרימהוסט היה הדבר הכי טוב שעשיתי לאתר בשנתיים האחרונות. כבר לפני די הרבה זמן החלטתי לעבור חברת אחסון, אבל התמהמהתי מפאת העצלנות. עכשיו אני מכה על חטא. לא שחברת האחסון ברינקסטר היתה גרועה. ממש לא. הם סיפקו לי את רוב הכלים שהזדקקתי להם. התמיכה שלהם עמדה לצידי 24/7 בכל בקשה מורכבת או שאלה מטופשת. שירות...

המשך »

כוסית זה בכ”ף

1. כוסית זה בכ”ף, לא בקו”ף. 2. לקרוא לי כוסית זו לא מחמאה. 3. אני לא נחמדה לאנשים שמתקשרים אליי ברבע לעשר בלילה כדי לדבר על עבודה. 4. אני לא נחמדה לאנשים שמתקשרים לטלפון קווי שאת מספרו מעולם לא נתתי ולא פרסמתי, בטח לא לצרכי עבודה, וששייך בעצם לפאקינג אמא שלי. בכל פעם שהוא מצלצל...

המשך »

בלוג על הלו אמא, איפה את

אני לא יודעת אם זה "אספקלריה" (סדוקה, כרגע) היא בלוג אישי. היא אישית במובן הזה שהחיים שלי משתקפים בכל פוסט שלה. אבל אני חושבת שאספקלריה היא בעיקר בלוג על אלוהים. אלוהימה. אלואמא. הלו אמא, איפה את. וזה לא סוד שאני איבדתי את אלוהים מתישהו במהלך השנה החולפת, וכנראה שזו גם אחת הסיבות המרכזיות לכך שהבלוג...

המשך »

טורקיז

כי הביקיני שלי בצבע טורקיז, והצמידים שקניתי בעשרים שקלים, והעגילים שהוא הביא מתאילנד, וגם הגופייה. ליטוס מתארת תחושות מוכרות להפליא. וכל יום, כל יום אני נזכרת שאהבה היא כימיקלים. כמו שוקולד, כמו הרואין. האישה הכי מצחיקה ברשת (ולפעמים נדמה לי, הכי מצחיקה בעולם) – על ספאם שגם אני הנדתי בראשי כשקראתי אותו: “איך לקדם...

המשך »

סטילטו

הייתי רוצה לומר "פוסט פרגון יומי", אבל יודעים קוראיי הקבועים שאני מן הנעלמות ובנות החלוף, אז לא אבטיח כאן הבטחות. מילה של מכשפה בכל זאת צריכה להיות מילה, אפילו היא מכשפה בדימוס. אחרת הקסם לא יעבוד, לא יעבוד, לא יעבוד. מדי פעם יהיה פוסט פרגון לפוסטים שפיזרו נצנצים בשגרת יומי האפורה אך המנוקדת אדום....

המשך »

גליצ’ים בגלישה

המעבר לחברת האחסון החדשה היה פשוט יותר משתיארתי לי. גם יבוא הבלוג מהשרת הישן לשרת של החברה החדשה עבר בקלות. מסתבר שבסך הכל צריך לארגן קובץ יצוא מבלוג וורדפרס אחד, ואז לייבא אותו לתוך בלוג וורדפרס שני.  בכל זאת לא עברו ביבוא: חמישה פוסטים אחרונים כולל תגובות, כל הלינקים, ושם כותב הפוסטים (כרמית! זאת אני!)....

המשך »

כישופים עובר חברת אחסון

בימים הקרובים האתר כישופים עובר חברת אירוח ושרתים, ואיתו יעבור גם הבלוג.  אולי כשיהיה לי יותר קל לנהל טכנית את כל אתרי האינטרנט שאני אחראית עליהם, אז גם יהיה לי יותר חשק לעדכן לעיתים קרובות. בכל מקרה, בשרת החדש תותקן גירסא עדכנית של וורדפרס על מאגר נתונים חדש וצעיר. מחר או מחרתיים אני אנסה לייבא...

המשך »

רוב הזמן אני לא נושכת

בפגישת הירוקים האחרונה הסתבר, שכל העולם קורא את הבלוג שלי: שכנים, עמיתים לעבודה, שותפים פוליטיים, יריבים פוליטיים, וגם האיש מהמכולת. לשניה אחת נלחצתי מהעניין, אבל אז נזכרתי למה החלטתי לכתוב בזהות לא-בדויה מלכתחילה, וגם נזכרתי שאין לי בעצם שום דבר להסתיר או להתבייש בו. לא שלדים בארון, ולא גופות מתחת לבלטות. אמנם נכון שיש לי...

המשך »

סאמק כמה אפשר לדבר על וורדפרס

סאמק, כמה אפשר לדבר על וורדפרס. כל בוקר אני עוברת על כל האגרגטורים של הבלוגים העצמאיים ולא מוצאת כמעט כלום לקרוא. כולם מדברים על “הפלטפורמה”, ולא שמים לב שהפאקינג פלטפורמה ריקה, כי אף אחד לא מעמיס עליה תוכן. וזה קצת כמו צלחת ריקה, בלי הסטייק העסיסי והמשובח שציפיתי לאכול.  מה כבר ביקשתי. לקרוא על חיים של אנשים. קצת על...

המשך »

למה יש קרטון במיקרוגל

ושוב אנחנו בפינתנו האהובה, “החיפושים ההזוייים בגוגל שמובילים דווקא לקדרה המבעבעת של כרמיתוש”. והרי לקט: סקס בים, סקס במשפחה, שדיים ותחת, זונה, צעירה בחלון, אמבטיה של השכנה, מיכל בת אדם בעירום (עוד פעם מחפשים פה פורנו), מקור השם כנען (כנראה מאכדית “כנענו”, חלזון הים שממנו הפיקו הפניקים את צבע הארגמן), סרטן השפה (רפואה שלמה),...

המשך »

חמש הערות על המצב

1. שתי תל-אביביות מזמינות אותי לבקר, אבל המחשבה על חיפוש חניה בעיר הזאת עושה לי delete על תאי המוח שאחראים על מוטיבציה לנסוע לכל מיני מקומות. ולא, תחבורה ציבורית (מסורבלת, מיוזעת, מפויחת) ממש לא באה בחשבון. ואני דווקא אוהבת את תל אביב. ואני אבוא. כשאני אמצא כישוף לקפל את הקליאו לגודל שנכנס לתיק. לא,...

המשך »

ציפורניים צבועות אדום דובדבן

“פתאום קם אדם בבוקר ומחליט כי הוא עם ומתחיל ללכת”. כך כתב המשורר העברי החביב עליי, אמיר גלבע. השיר מתאר חוויה פתאומית, ההופכת את היחיד לעם;  חוויה מיסטית של הזדהות עם הקהילה עד כדי כך שהאדם הופך להיות הקהילה עצמה. וזה מה שקרה לי בחודשים האחרונים. פתאום קמתי בבוקר והחלטתי כי אני עם והתחלתי...

המשך »

זה מה שמעניין בקדרה? גרררר.

אז גיליתי היום את גוגל סייטמפס, שלא רק מספר לי אילו מחרוזות חיפוש מביאות אנשים לקדרה המבעבעת, אלא גם אילו דפים באתר הם המלונקקים ביותר. במילים אחרות, מה אנשים אוהבים באתר שלי, פחות או יותר. אז כמובן שאף דף לא מסוגל להתחרות בעמוד הבית עם 1,297 קישורים או לעמוד הבלוג עם 1,191 קישורים (חלקם מן...

המשך »

חיפשו בגוגל והגיעו לקדרה המבעבעת שלי

אפרודיטה, כישופים, סמלים, ערפדים, לילית, ונוס, ענת, טקסטים, מכשפה, כנעניות, דודאים, תכי רקמה, ליל כל הקדושים, סנוניות, מסכות, ירח, מסכות עתיקות, דם, דתי, אבני החושן, כרמית (זאת אני), לילית, סמל, מכשפות, צ’ט נענע (???), אהובה של פסיכה (ארוס, דארלינג, קוראים לו ארוס), חרבות, הבונים החופשיים, שערי תקווה, ויקה, מוזות, מיתוסים, אבני חן, אבני חושן,...

המשך »

מרק הדביק לי תגית חמסה על המצח

ואני חשבתי שישכחו אותי ואצליח להתחמק מהמשחק הזה. גררר. המפפף. בלייבג’ורנל אני ידועה בקרב כל 111 המנויים שלי כמי שלא משתתפת בממים. כבר התייאשו מלתייג אותי למשחקים, למרות שמדי פעם מישהו עוד מנסה. והנה מרק תייג אותי, וגם רונית מהמושבה החופשית אצל יובל דרור. אבל זה לא העניין. העניין הוא מה שאני כבר יכולה לכתוב על...

המשך »

שנת 2006 באינטרנט שלי

שנת 2006 תיזכר בתולדותיי כשנה שבה האינטרנט הפסיק לרגש אותי. הפסקתי כמעט קליל להשתמש בשמות מסך ושמות בדויים למיניהם, ויתרתי על היכרויות חדשות עם אנשים מעבר לים, ובאופן כללי הפסקתי לרפרש כמטורפת, וחייתי את חיי מחוץ לכבלים ולסיבים האופטיים. האתרים שעשו לי את השנה הם פונקציונליים בעיקר: 43 Things – רשת חברתית המבוססת על רשימות של דברים לעשות בחיים. שימושי...

המשך »

בשביל מה המצאנו את האינטרנט

כבר אין עם מי  לדבר באינטרנט בשעות הקטנות של הלילה. פעם הצ’טים היו הדבר הכי טוב באינטרנט, בעיקר לסובלים מנדודי שינה, כמוני. שניים שלושה קליקים והייתי מוצאת לעצמי פרטנרים לשיחות משעשעות, פילוסופיות, קנטרניות, אישיות, עמוקות… היום בצ’טים יש רק ילדים, בוגדים, ואנשים שמתמקצנים לשלם על מנוי באחד מאתרי ההיכרויות. אי אפשר להיכנס לצ’טים רק...

המשך »

על אתיקה פרטית וזיהום עיתונאי

לפני שבועיים קיבלתי דואר אלקטרוני מעורך באחד מאתרי התוכן המסחריים הגדולים ברשת הישראלית. בדואל, הציע לי לפרסם מאמרים מכישופים באתר שהוא מייצג. לא השבתי לו. אולי זה לא מאוד אדיב מצידי, אבל עייפתי מהצעות כאלו. כמה ימים אחר כך הוא השאיר לי הודעה בסלולרי הפרטי שלי. ביקש שאחזור אליו. גם מזה התעלמתי. אבל לפני יומיים...

המשך »

לכבד כל אדם

לפעמים אני מרגישה כמו גופה בחדר-המתים, חבורת קצבים עומדת עליי, מבתרת את גופי לנתחים, נוגסת בכבד, מלקקת את המעיים הקרועים. אחד שאני לא מכירה משתלח בי בתגובות לבלוג, שני שולח לי דואר אלקטרוני הטוען שרוב המכשפות בעצם סובלות מאוטיזם קל, שלישי קורא לי רוצחת כי אינני טבעונית, ורביעי משכנע אותי לנסוע מאה קילומטרים כדי להיכנס איתו למיטה,...

המשך »