קטעים עם התגית ‘ אינטרנט ’

מצחיקים אותי

בריג’יט ג’ונס, ברי ואן דה קאמפ-הודג’, דודה מלכה, טוקבקים בווינט, רויטל, אנשים שקוראים לי פנומנלית ומבריקה, ערסים עם ג’יפ שמתחילים איתי ברמזור, ערסים עם ג’יפ שמתחילים איתי תוך כדי נסיעה של 120 קמ”ש בכביש החוף, תל-אביבים, פסיכים, דגדוגים.

המשך »

אי אפשר לצאת לגמלאות במקצוע הזה

אני לא שחומת-עור, זה שיזוף. עשר דקות עם הכלב בגינה ביום העצמאות. אחר כך שעתיים בים באמצע יוני. אמנם עם מקדם הגנה 70, כובע קש רחב שוליים בצבע ורוד ובחור זהוב-שיער וחלק כמו דוגמן של קלווין קליין שיגונן על גופי מקרני השמש, אבל כשלובשים ביקיני זה כנראה לא עוזר. העור שלי פשוט לא נשאר לבן...

המשך »

חלומות מתוקים בדרימהוסט

המעבר לדרימהוסט היה הדבר הכי טוב שעשיתי לאתר בשנתיים האחרונות. כבר לפני די הרבה זמן החלטתי לעבור חברת אחסון, אבל התמהמהתי מפאת העצלנות. עכשיו אני מכה על חטא. לא שחברת האחסון ברינקסטר היתה גרועה. ממש לא. הם סיפקו לי את רוב הכלים שהזדקקתי להם. התמיכה שלהם עמדה לצידי 24/7 בכל בקשה מורכבת או שאלה מטופשת. שירות...

המשך »

כוסית זה בכ”ף

1. כוסית זה בכ”ף, לא בקו”ף. 2. לקרוא לי כוסית זו לא מחמאה. 3. אני לא נחמדה לאנשים שמתקשרים אליי ברבע לעשר בלילה כדי לדבר על עבודה. 4. אני לא נחמדה לאנשים שמתקשרים לטלפון קווי שאת מספרו מעולם לא נתתי ולא פרסמתי, בטח לא לצרכי עבודה, וששייך בעצם לפאקינג אמא שלי. בכל פעם שהוא מצלצל...

המשך »

טורקיז

כי הביקיני שלי בצבע טורקיז, והצמידים שקניתי בעשרים שקלים, והעגילים שהוא הביא מתאילנד, וגם הגופייה. ליטוס מתארת תחושות מוכרות להפליא. וכל יום, כל יום אני נזכרת שאהבה היא כימיקלים. כמו שוקולד, כמו הרואין. האישה הכי מצחיקה ברשת (ולפעמים נדמה לי, הכי מצחיקה בעולם) – על ספאם שגם אני הנדתי בראשי כשקראתי אותו: “איך לקדם...

המשך »

סטילטו

הייתי רוצה לומר "פוסט פרגון יומי", אבל יודעים קוראיי הקבועים שאני מן הנעלמות ובנות החלוף, אז לא אבטיח כאן הבטחות. מילה של מכשפה בכל זאת צריכה להיות מילה, אפילו היא מכשפה בדימוס. אחרת הקסם לא יעבוד, לא יעבוד, לא יעבוד. מדי פעם יהיה פוסט פרגון לפוסטים שפיזרו נצנצים בשגרת יומי האפורה אך המנוקדת אדום....

המשך »

גליצ’ים בגלישה

המעבר לחברת האחסון החדשה היה פשוט יותר משתיארתי לי. גם יבוא הבלוג מהשרת הישן לשרת של החברה החדשה עבר בקלות. מסתבר שבסך הכל צריך לארגן קובץ יצוא מבלוג וורדפרס אחד, ואז לייבא אותו לתוך בלוג וורדפרס שני.  בכל זאת לא עברו ביבוא: חמישה פוסטים אחרונים כולל תגובות, כל הלינקים, ושם כותב הפוסטים (כרמית! זאת אני!)....

המשך »

כישופים עובר חברת אחסון

בימים הקרובים האתר כישופים עובר חברת אירוח ושרתים, ואיתו יעבור גם הבלוג.  אולי כשיהיה לי יותר קל לנהל טכנית את כל אתרי האינטרנט שאני אחראית עליהם, אז גם יהיה לי יותר חשק לעדכן לעיתים קרובות. בכל מקרה, בשרת החדש תותקן גירסא עדכנית של וורדפרס על מאגר נתונים חדש וצעיר. מחר או מחרתיים אני אנסה לייבא...

המשך »

רוב הזמן אני לא נושכת

בפגישת הירוקים האחרונה הסתבר, שכל העולם קורא את הבלוג שלי: שכנים, עמיתים לעבודה, שותפים פוליטיים, יריבים פוליטיים, וגם האיש מהמכולת. לשניה אחת נלחצתי מהעניין, אבל אז נזכרתי למה החלטתי לכתוב בזהות לא-בדויה מלכתחילה, וגם נזכרתי שאין לי בעצם שום דבר להסתיר או להתבייש בו. לא שלדים בארון, ולא גופות מתחת לבלטות. אמנם נכון שיש לי...

המשך »

הדברים שמעניינים את אחותי הצולעת

בחצות וחצי הוא מכין לי שוקו. אני יושבת על הספה ברגליים יחפות, מקשקשת על מאבקים פוליטיים בשטחים  ירוקים, בעיקר מנסה לשכנע את עצמי. והוא אומר לי מותק, אולי כל העסק הזה גדול עלייך. בחדרי ישיבות ממוזגים אני אקטיביסטית, אבל בשבילו אני ילדה. ילדה שמעדיפה שוקו על פני האלכוהול המשובח שלו. אני עושה טעות-אחרי-טעות-אחרי טעות. כל טעות היא...

המשך »

סאמק כמה אפשר לדבר על וורדפרס

סאמק, כמה אפשר לדבר על וורדפרס. כל בוקר אני עוברת על כל האגרגטורים של הבלוגים העצמאיים ולא מוצאת כמעט כלום לקרוא. כולם מדברים על “הפלטפורמה”, ולא שמים לב שהפאקינג פלטפורמה ריקה, כי אף אחד לא מעמיס עליה תוכן. וזה קצת כמו צלחת ריקה, בלי הסטייק העסיסי והמשובח שציפיתי לאכול.  מה כבר ביקשתי. לקרוא על חיים של אנשים. קצת על...

המשך »

למה יש קרטון במיקרוגל

ושוב אנחנו בפינתנו האהובה, “החיפושים ההזוייים בגוגל שמובילים דווקא לקדרה המבעבעת של כרמיתוש”. והרי לקט: סקס בים, סקס במשפחה, שדיים ותחת, זונה, צעירה בחלון, אמבטיה של השכנה, מיכל בת אדם בעירום (עוד פעם מחפשים פה פורנו), מקור השם כנען (כנראה מאכדית “כנענו”, חלזון הים שממנו הפיקו הפניקים את צבע הארגמן), סרטן השפה (רפואה שלמה),...

המשך »

חמש הערות על המצב

1. שתי תל-אביביות מזמינות אותי לבקר, אבל המחשבה על חיפוש חניה בעיר הזאת עושה לי delete על תאי המוח שאחראים על מוטיבציה לנסוע לכל מיני מקומות. ולא, תחבורה ציבורית (מסורבלת, מיוזעת, מפויחת) ממש לא באה בחשבון. ואני דווקא אוהבת את תל אביב. ואני אבוא. כשאני אמצא כישוף לקפל את הקליאו לגודל שנכנס לתיק. לא,...

המשך »

ציפורניים צבועות אדום דובדבן

“פתאום קם אדם בבוקר ומחליט כי הוא עם ומתחיל ללכת”. כך כתב המשורר העברי החביב עליי, אמיר גלבע. השיר מתאר חוויה פתאומית, ההופכת את היחיד לעם;  חוויה מיסטית של הזדהות עם הקהילה עד כדי כך שהאדם הופך להיות הקהילה עצמה. וזה מה שקרה לי בחודשים האחרונים. פתאום קמתי בבוקר והחלטתי כי אני עם והתחלתי...

המשך »

כישופי חורף: עדכון שלהי העונה

לאפות לחם, לשתול שום, בצל, קולרבי, קישואים וצנון, לסרוג, לבנות פעמוני רוח, ליצור נרות וסבונים ריחניים, לבקר במוזיאון הכט, לקנות דרבוקה, לנטוע עץ זית, לבשל קציצות ירק, לזרוע עשבי תבלין באדנית, לכתוב קוד אתי לסדנאות שלי, לאפות פשטידות, לקלות ירקות בגריל, לצייר את שומרי המגדלים, לצייר את אלוהי הפיות, ללבוש גופיות כשיורד גשם, לטעום גשם על הלשון, לאסוף מי גשם בקדרה, לתחוב אצבעות...

המשך »

זה מה שמעניין בקדרה? גרררר.

אז גיליתי היום את גוגל סייטמפס, שלא רק מספר לי אילו מחרוזות חיפוש מביאות אנשים לקדרה המבעבעת, אלא גם אילו דפים באתר הם המלונקקים ביותר. במילים אחרות, מה אנשים אוהבים באתר שלי, פחות או יותר. אז כמובן שאף דף לא מסוגל להתחרות בעמוד הבית עם 1,297 קישורים או לעמוד הבלוג עם 1,191 קישורים (חלקם מן...

המשך »

חיפשו בגוגל והגיעו לקדרה המבעבעת שלי

אפרודיטה, כישופים, סמלים, ערפדים, לילית, ונוס, ענת, טקסטים, מכשפה, כנעניות, דודאים, תכי רקמה, ליל כל הקדושים, סנוניות, מסכות, ירח, מסכות עתיקות, דם, דתי, אבני החושן, כרמית (זאת אני), לילית, סמל, מכשפות, צ’ט נענע (???), אהובה של פסיכה (ארוס, דארלינג, קוראים לו ארוס), חרבות, הבונים החופשיים, שערי תקווה, ויקה, מוזות, מיתוסים, אבני חן, אבני חושן,...

המשך »

מרק הדביק לי תגית חמסה על המצח

ואני חשבתי שישכחו אותי ואצליח להתחמק מהמשחק הזה. גררר. המפפף. בלייבג’ורנל אני ידועה בקרב כל 111 המנויים שלי כמי שלא משתתפת בממים. כבר התייאשו מלתייג אותי למשחקים, למרות שמדי פעם מישהו עוד מנסה. והנה מרק תייג אותי, וגם רונית מהמושבה החופשית אצל יובל דרור. אבל זה לא העניין. העניין הוא מה שאני כבר יכולה לכתוב על...

המשך »

התלבטות שם מתחם – הצביעו בהמוניכם!

תגידו, לאתר רשמי של ישוב קטן, מתאימה סיומת  co.il או org.il? הישוב קטן מכדי לענות על הקריטריונים של muni.il. במילים אחרות, הוא לא נחשב רשות מוניציפלית עצמאית. אז מה נראה יותר טוב: www.enhaemeq.co.il או www.enhaemeq.org.il ? על ה-q בשם הישוב אני מניחה שיהיו מלחמות חורמה. עקרונית, השם הרשמי הוא עם q, אבל כולם כותבים פה עם k....

המשך »

לזכור לקנות חלב

לזכור לקנות חלב. אתר בטא לניהול מתקדם של משימות. שרק יוסיפו אפשרות של גרירה ושחרור לשינוי מהיר של סדר המשימות, ואני מסודרת בחיים. בינתיים יש לי שתים עשרה כרטיסיות משימות: פעילות פוליטית, מודעות גוף, משפחה, חיי חברה, ריקליימינג, סדנאות, פרויקטים לטווח ארוך, קניות, סימפליפיקיישן (איך להפוך את החיים לפשוטים וקלים יותר), כישוף (תרגילים ופרויקטים במסע ההכשרה...

המשך »

גילוי פנים

מביך אותי לשמוע אנשים משתמשים בביטוי “גילוי פנים” כתרגום למילה האנגלית invocation. בשיח המיסטי, invocation היא פעולה שמזמינה רוחות, ישויות או אלוהויות שייכנסו לתוך גוף של מכשף או כוהנת. כשהוכשרתי בטכניקה, לא בדיוק ידעתי איך לתרגם את העסק הזה לעברית. אף מילה סטנדרטית לא עונה על הדרישות. לא קריאה, לא העלאה, ובטח שלא דיבוק, שהוא תוצאה א-וולונטרית ולא...

המשך »

ויקיפדיה: למה אני לא לומדת לקח

את ויקיפדיה האנגלית אני אוהבת. לא שיש לי פחות בעיות עקרוניות עם הרעיון הויקיפדי כשהוא כתוב אנגלית, אבל בויקיפדיה האנגלית אפשר למצוא שפע מידע, לרוב איכותי. אז שוטטתי קצת בויקיפדיה האנגלית וגיליתי שיש קטגוריה של מועצות אזוריות בישראל, אבל אין ערך על המועצה האזורית מגידו. ואני, חברת ועד חרוצה הלוא, אז ישבתי לכתוב את הערך. מתוך...

המשך »

שנת 2006 באינטרנט שלי

שנת 2006 תיזכר בתולדותיי כשנה שבה האינטרנט הפסיק לרגש אותי. הפסקתי כמעט קליל להשתמש בשמות מסך ושמות בדויים למיניהם, ויתרתי על היכרויות חדשות עם אנשים מעבר לים, ובאופן כללי הפסקתי לרפרש כמטורפת, וחייתי את חיי מחוץ לכבלים ולסיבים האופטיים. האתרים שעשו לי את השנה הם פונקציונליים בעיקר: 43 Things – רשת חברתית המבוססת על רשימות של דברים לעשות בחיים. שימושי...

המשך »

בשביל מה המצאנו את האינטרנט

כבר אין עם מי  לדבר באינטרנט בשעות הקטנות של הלילה. פעם הצ’טים היו הדבר הכי טוב באינטרנט, בעיקר לסובלים מנדודי שינה, כמוני. שניים שלושה קליקים והייתי מוצאת לעצמי פרטנרים לשיחות משעשעות, פילוסופיות, קנטרניות, אישיות, עמוקות… היום בצ’טים יש רק ילדים, בוגדים, ואנשים שמתמקצנים לשלם על מנוי באחד מאתרי ההיכרויות. אי אפשר להיכנס לצ’טים רק...

המשך »