צמחונים ופעילים למען זכויות בעלי חיים במשק סוברים שרקמות שריר שגודלו במעבדה מהוות חלופה אתית וידידותית לסביבה. אני סוברת שזה מגעיל, שהמוצר לא יכול להיות בריא או אפילו ראוי למאכל אדם מעצם היותו תעשייתי ומהונדס, וחשוב מכל - שזה לא באמת אוכל. נקודת הקיצון של מזונות תעשייתיים שהומצאו על ידי טכנולוגים ובאים בקופסא.
המשך »

עדיף הרי לנגוס שיניים באפרסק עסיסי ולא לחשוב על שדות השלפים, על ישראל המתייבשת, או על בעל אל הגשמים שאוכל עכשיו עפר בשאול. לבחור בחיים, במים, בצבעים נמרצים, לא בטעם האפר של האבלות. מטורף לחשוב שבמשך שנים היו נשים ספונות בחדרי המשכית שלהן בקיץ, מיוזעות ולבושות שחורים, מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז.
המשך »

רנו זו מכונית ששוברת לך את הלב. אתה מתאהב בה. אתה חייב להתאהב בה. גם אם היא ישנה וחבוטה, יד חמישית עם קילומטרז’ שנראה כמו מספר טלפון, אתה מתאהב בה. היא צרפתייה, היא שובבה, היא מפנקת ונעימה. אהבה היא הברירה היחידה שעומדת בפניך. גם כשהחיישנים שלה הולכים אתה אוהב את הרנו שלך. ומנוע הצעדים....
המשך »

זה בלוג על אלוהים ובבלוג הזה ראוי להיאמר שיש אלוהים בכביסה ריחנית ונקייה, בעוגת תפוחים עם ציפורן וקינמון, במכוניות מהירות, וגם בכאלו ששובקות חיים על הכביש, הופכות עיסה של פלסטיק ומתכת, נותנות את גופן עבור בני-אדם. יש אלוהים בתחבושות שליפפתי על רגלו של כלב פצוע, בשטיפת רצפות, וגם באורז ששרפתי ארבע פעמים עד שהצלחתי...
המשך »

חוקרים: יהודים בתקופת התלמוד השתמשו בגולגלות אדם כקמעות (הארץ). מאיגרא רמה לבירא עמיקתא: על דעיכתה של הארמית המדוברת בישראל (הארץ) ואתם רוקדים? הרבנות הראשית נגד העם היהודי (העין השביעית) ויסלבה שימבורסקה – פסל יווני (תרגום שיר בעיתון 77) אלפרד לורד טניסון – העלמה משאלוט (תרגום קטע בעיתון 77)
המשך »

היום הצלחתי סוף סוף לבקר בתערוכת “עולמות הגוף” של גונתר פון האגנס, שמציגה עכשיו במוזיאון הלאומי למדע בחיפה. המקצוען ואני קפצנו לשם כבר ביום ראשון, אבל תור של 45 דקות לכרטיסים בקופות, ועוד שעת תור בכניסה לתערוכה עצמה שלחו אותנו לחפש ארוחת צהריים במקום השכלה אנטומית. היום הגענו קצת יותר מסודרים. הצטיידנו בכרטיסים שנרכשו...
המשך »

מן ההצלחות היותר מסחררות של ליל הסדר שחלף עליי ביעף. אני,  למען האמת, העדפתי את הירקות המופלאים שצליתי בתנור. ארטישוק, פורטבלה, שמפיניון, ברוקולי, רבעי בצל סגול, קישואים מוצקים, גזר סקסי, פלפל אדום מתקתק ובשרני…. זה אוכל בשבילי, ובשר אדום הוא לא כוס התה שלי, וגם לא המנה העיקרית המועדפת עליי. אבל עם הצלחה מסחררת אי...
המשך »

עכשיו בואו נדבר רגע על כבדי עוף. בדרך כלל או ששורפים אותם למוות במסעדות או שמשאירים אותם חצי חיים מבפנים. מי שיודע להכין כבדים רכים ונימוחים אבל לא מדממים, כבר זוכה אצלי לניקוד גבוה. והפירה. אוי הפירה. בחיים שלי לא אכלתי כזה פירה, נשבעת לכם. ורוטב היין. והערמונים. והפטריות. וואו.
המשך »

כרובית וגם ירון הזמינו אותי לשחק שבע בום, אז יאללה. ממילא אין לי משהו יותר טוב לעשות עכשיו. האיש שלי עבד לילה, ועכשיו הוא ישן, אז אני משתדלת שלא לעשות יותר מדי רעש בבית. כבר יצאתי לריצה, הוצאתי את הכלב, שטפתי כלים, התקלחתי והכנתי קפה. כרגע – זו או שבע בום בבלוג, או להסתכל על שמלות...
המשך »

המורה הקודמת שלי לציור היתה קיבוצניקית עם נפש חופשית, שרק רצתה שאני אזרום עם הצבע. הצרפתייה הקפדנית לעומת זאת, מתעקשת איתי על משיחות מכחול נכונות, על צורת האחיזה בשפכטל, ובעיקר על בחירת אובייקטים פשוטים לציור, כי "אנחנו עוד לא ברמה של מוזיאון". כל השיעור אני מתאפקת שלא לחרוץ לה לשון.
המשך »

אני לא כותבת פוסטים כי הסיפורים הם שלי. רגעים פרטיים, ימים של קסם, סודות, הצלחות קטנות, נסיונות אמיצים, כשלונות חרוצים, צעדים זערוריים לקראת אופק, איזשהו אופק, והכל שלי. הבוקר קיפלתי כביסה, חבטתי בשטיחים, קרצפתי חלונות במים וסבון. נהרות של מים וסבון. מבעד לדלת הנפתחת לגינה אפשר היה לשמוע את השכנה מתאמנת בפסנתר. השנה גם...
המשך »

ושוב לבקשת הקהל….  חגיגות הסהרנה סוכות 2008 יתקיימו השנה בחמישה מוקדים בתאריכים 15-16/10. 1) עין חרוד ליד הסחנה (גן השלושה). 2) כפר יונה. 3) מושב זכריה. 4) יקנעם. 5) מושב אחיטוב. מועצת משפחת מזרחי בראשות אחותי טרם החליטה באיזה מוקד חוגגים השנה. מסתמן עין-חרוד, אבל עוד חזון למועד. מי שלא יודע מה זה סהרנה, יכול לקרוא...
המשך »