אני יושבת אצל שולחן הכתיבה, משרבטת חרוזים על דף נייר, מהופנטת מן הסתגלנות המופלאה של השפה העברית. בראשית היו מילים תקניות כמו מַאֲפִיָּה, מִגְדָּנִיָּה, מַעֲדַנִּיָּה. אחר כך הוסיף הסלנג הצבאי חֲלָבִיָּה וגם פִּתִּיָּה. השפה האיטלקית תרמה פִּיצֶרִיָּה וּגְּלִידֶרִיָּה והגרמנית קוֹנְדִּיטוֹרְיָה. ועכשיו שולט הכאוס. בלגן לשוני הגיוני להפליא. שִׁפּוּדִיָּה, סְטֵיְקִיָּה, חוּמוּסִיָּה, נִגּוּבִיָּה, מְרָקִיָּה, שְׁנִיצֶלִיָּה, הַמְבּוּרְגֶּרִיָּה,...
המשך »

הקליאו יוצאת משטיפה, מבריקה כמו שלא היתה אף פעם, נוטפת מים ומריחה מסבון. לא מתניעה. אני פותחת מכסה מנוע. הכל נראה יבש בפנים. נושמת נשימה עמוקה. מחייגת למוקד שירותי דרך של שגריר. יושבת על המדרכה ברגליים משוכלות וממתינה. לוחשת תפילות, מדברת לעורבנים, כורתת בריתות שלום עם האורנים. מדברת לקליאו, משדלת אותה במילים רכות. אחרי...
המשך »

וכולם חושבים שאני לא נורמלית. המנומסים לא אומרים זאת בפניי, כמובן. זה צובט בלב, כי אין לי דרכים להוכיח אחרת. אני מכשפה. מכשפה. מכשפה. מכשפה. מילה טעונה, מביכה, נלעגת. אי אפשר לעקוף אותה. ואני ילדה טובה צפון הארץ. דווקא כן נורמלית. נולדתי במושב, גדלתי במושב עם משפחה נורמלית, הלכתי לבית ספר נורמלי, הייתי תלמידה...
המשך »

אסף פדרמן כותב בבלוג שלו, גלות רוחנית, על בני האדם כמכונות עשויות בשר: “הדתות המונותאיסטיות אף פעם לא הצטיינו ביחס בריא לחומר ולגוף. בכל אדם, הדתות מספרות, יש יסוד אלוהי, נשמה, שהיא נעלה על החומר ולא שייכת אל החומר. הנשמה שורדת את המוות, והיא זו שתענש על חטאיה בעולם הבשר, או תהנה מפירות הצדיקות”....
המשך »

אני שוכבת על הדשא ברגליים יחפות. זרועותיי חשופות, העיניים עצומות. מרגישה איך נמלים מטפסות במעלה השוק השמאלית שלי. מציצה מבעד לריסים. שני עורבים אפורים מנקרים בעשב לימיני. מאחוריי להקת דרורים מנהלת שיחה עליזה בציוצים מהירים. סוגרת שוב את העיניים. מפקירה את גופי לשמש ולנמלים. דקות ארוכות עוברות. אני שומעת דלת נפתחת. עוד לפני שאחותי...
המשך »

ביום שישי מת ההיפופוטם מתי מחסימת כדור בד שנתקע במעיו. את כדור הבד שבלע מתי, השליכו ככל הנראה מבקרי גן החיות התנכ”י לחצר. הכתבה באתר הארץ מספרת על חייו של ההיפופוטם ומזכירה את “מערכת היחסים המיוחדת שניהל עם הפילה אביבה”. בגן החיות התנ”כי הישן חלקו מתי ואביבה חצר משותפת. “בעד לגדר הם פיתחו יחסי...
המשך »

נדמה לי, שהסיפור האמיתי מאחורי ייקור מחירי הלחם אינו בגידתן של המפלגות החברתיות בציבור בוחריהן. הסיפור האמיתי, לעניות דעתי, הוא הנימוק להתייקרות: פיצוי על הפסדי המאפיות. למעשה, ישלם הציבור על פעילותן ומחדליהן של חברות מסחריות לייצור המוני של לחם. אפיית לחם ביתית הפכה לתחביב של עשירים. מכונת אופה לחם ביתי היא היום סמל סטטוס...
המשך »

להירשם בתחילת פברואר להזמין כרטיס טיסה, ביטוח, פאונדים למצוא מסלול רכבת יעיל, לקנות כרטיסים לרכבת לברר טלפונים של רייבן ושאר המארגנים לברר לו”ז טקסים + paths + ציוד ספציפי מזוודת טרולי בגודל בינוני, תיק גב בגדים קלים ובגדים חמים מגפי גומי/פלסטיק חזקות מעיל גשם מפלסטיק נעלי אצבע/כפכפים כובע רחב שוליים, משקפי שמש, קרם הגנה...
המשך »

היום חג מכשפות. ערב מאי. בלטיין. ולפורגיסנאכט. אומרים, שבת המכשפות החשובה ביותר בשנה. תחילת הקיץ. סקס באוויר. העולם רודף אחר תענוגות, חלומות, מגע של עור בעור. נשים כמהות לתנועת תינוק בתוך גופן. גברים כמו צבאים בעונת הייחום. פרפרים מזדווגים ומתים. עורבנים כחולים מתעופפים באוויר כמטורפים. יונים הומות עד שנשבר קולן. תנים מייללים בלילות. אמא...
המשך »

משך שנים מכרה חברת בודי שופ ללקוחותיה תדמית של חברת קוסמטיקה איכותית, מוסרית, ידידותית לסביבה, וידידותית לנשים באשר הן נשים. בודי שופ היתה עד היום הבחירה הטבעית של אקטיביסטיות, צמחוניות, טבעוניות, ונשים מודעות פוליטית. עד השבוע. השבוע נתבשרנו כי החברה נמכרה לענק הקוסמטיקה הצרפתי לוריאל תמורת לא פחות מאשר 652 מיליון פאונד, שהם בערך...
המשך »

בכל פעם שאני נכנסת לאתר האקדמיה ללשון עברית, אני מתעצבנת. מעתה אל תאמרו “לחם מחיטה מלאה”, אמרו “פַּת קִבָּר שֶׁל חִטִּים”. לא, אני לא צוחקת. זה התרגום התקני למונח whole wheat bread. ויש גם “פַּת קִבָּר שֶׁל שִׁיפוֹן”. והערך התזונתי של המזון? אז זהו, שהוא ערך מזוני ולא ערך תזונתי. והמרגרינה היא בכלל מרגרין. כן, כן....
המשך »

שוב ושוב אני קוראת את סיפור רפונזל של האחים גרים, ודמותה של הקוסמת אינה מתחוורת לי. העלמה גוטל, חידה ומסתורין, מגדלת בגינתה צמחים מופלאים. הכל פוחדים ממנה, ואיש אינו מתקרב לביתה המגודר היטב. הכל, פרט לבעל אחד מסכן, שאשתו ההרה אומרת לו, הב לי רפונזל מגינתה של הקוסמת לאכול, ולא – מתה אנוכי. פראו...
המשך »