מחלקת כישופים בחינם

25/11/2006
נכתב על ידי

אני מחלקת כישופים בחינם. ערב בנות. אנחנו שותות ומנשנשות, מדברות וצוחקות. יש מוזיקה ויש קלפי טארוט צבעוניים, ואני מחלקת כישופים בנונשלנטיות. זאת רוצה אהבה, וזאת רוצה להצליח בפרויקט עסקי חדש. זאת מתלוננת שבפעם הקדומת ביקשה שיתחילו איתה יותר אנשים, אבל ההיצע שהכישוף הביא הוא לא משהו. ואני צוחקת, מתקנת, זורה מלח על לחמניה ונותנת לה לאכול. אפילו מטה קסמים אני לא צריכה. הגוף שלי קדרה. קנה הנשימה שלי הוא כף עץ לבחישה. רק לשאוף. רק לנשוף. ככה אמרתי, וככה יהיה. כישוף מהגוף.

ופתאום אני חושבת לעצמי, רגע, גם אני רוצה אהבה. גם אני רוצה להצליח בפרויקט עסקי חדש. ובדיוק כשאני חושבת את זה, שואלת ל’, תגידי, את עושה גם כישופים לעצמך? ואני מנסה להיזכר מתי היתה הפעם האחרונה. זו היתה ציפור, בזה אני בטוחה. שלחתי ציפור קסם לחפש מישהו. והיא עפה לדרכה, והיא הביאה לי את המישהו הזה. הוא נשאר ואז הוא הלך. אחר כך הוא חזר, אבל אני הלכתי. מתי זה היה? אני סופרת חודשים… לפני שנה וחצי. שנה וחצי שאני מחלקת כישופים בחינם, ולא עושה קסמים עבור עצמי. רק מצחצחת את הקדרה שלי. אוהבת את הגוף, מתקנת את הנפש.

יש כל מיני תגובות נפוצות של אנשים שנפגשים עם מכשפות. אני צריכה פעם לכתוב את הרשימה המלאה. אחת התגובות האלו היא, “אם יש לך כוחות כל כך גדולים, אז למה את לא זוכה בלוטו?”. שאלה באמת יפה. אם הייתם שואלים אותי לפני חמש-שש שנים, הייתי מגמגמת משהו ובלב חושבת לעצמי, “לכל הרוחות, אין לי מספיק כוח מאגי בשביל לעשות דבר כזה. מאיפה בכלל מתחילים…”. היום, אני די בטוחה שאני יכולה לארגן זכייה בלוטו. אבל אני לא רוצה. לא רוצה הרבה כסף. ולא רק שאני לא רוצה כסף מהלוטו, אני אפילו לא רוצה להמשיך ולהתקדם במעלה הסולם העסקי, ולא משתדלת לקבל עוד העלאה קטנה במשכורת. זוממת להתפטר מהמשרה הבכירה שלי. להתפרנס מאמנות, מקסם ומנשימות. לחיות חיים פשוטים וצנועים, אבל ירוקים ושופעים.

למה אני לא רוצה כסף? למה אני לא מכשפת כסף עבור עצמי? אני עוד לא לגמרי יודעת. אבל כשאני חושבת על זה, אני נזכרת בדימוי הקלאסי של המכשפה. אישה זקנה וענייה שגרה בבקתה בקצה היער, חיה על גרגרים וקצת ירקות שהיא מגדלת בגינה. אולי על תרנגולת שהביא לה מישהו כתשלום על שירותיה. היא מחזירה אהבות ומתקינה קמיעות, אבל בעצמה חיה חיים של עוני מרוד. למה? למה היא לא מתעשרת והופכת לקוסמת המתגוררת באיזה מגדל? למה אני לא מתאמצת ומרכזת את כל הכוח שלי כדי לזכות בלוטו?

אני לא יודעת את התשובה. אני רק יודעת שככל שמתעצם הכוח שלי, והוא מתעצם בכל יום, כך יש לי פחות מוטיבציה להשתמש בו לאמצעים “אגואיסטיים”. האם זה פרדוקס? אני הרי מאמינה בערך הגאווה, ואני מאמינה שאדם צריך להיות מודע לעצמו ולאהוב את עצמו לפני שהוא אוהב אחרים. ואני דווקא כן אוהבת את עצמי. אוהבת את עצמי מספיק כדי לפרגן לעצמי חיים פשוטים. אני לא רוצה להקים אימפריה. לא רוצה ולא רוצה ולא רוצה. אימפריות סופן ליפול. מי כמוני יודעת, הרי כבר היתה לי אימפריה בעבר. הקיסרות ממני והלאה. אני בסך הכל מכשפה. ואני רוצה כפר קטן, ירוק ושלו, ועומד על תילו בטוחות.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: ,

12 תגובות לרשומה מחלקת כישופים בחינם

  1. יונת הסלע בתאריך 25/11/2006 בשעה 06:51

    מעניין, אני לא מכשפה וגם אני, כל מה שאני רוצה, זה כפר קטן ירוק ושלו (עם אהבה).

  2. אוהד בתאריך 25/11/2006 בשעה 13:43

    איזה יופי של פוסט לפתוח איתו את הבוקר.
    כישפת גם אותי.

  3. ענת בתאריך 25/11/2006 בשעה 14:04

    יש לי הרבה שאלות באמת בנושא שאם אנחנו משנים משהו לא יחזור אלינו פי 3?
    יש הרי את עניין השילוש ,הפרי האסור ,לפני כמה שנים קראתי שכשעושים קסם -כישוף,כל עוד אנחנו לא משנים או פוגעים באחר אז עניין השילוש לא קיים וגם אם אנחנו משנים משהו בקארמה שלנו,כלומר מביאים אלינו עוד כסף,גורמים לאחר לחזור אלינו להתאהב באמצעות כישוף נענשים..
    לעומת זאת,מכשף הסביר לי שלפני שמבצעים כל דבר צריך להכין מעגל הגנה וכמו שמבקשים לקחת צריך לתת.כל העיניין השאיר אותי מבולבלת בלי ספק.
    אשמח אם תוכלי לענות לי על השאלות:)

  4. כרמית בתאריך 25/11/2006 בשעה 14:38

    ענת – את מעלה נושאים רחבים ומורכבים שקשה לי לענות עליהם במסגרת של תגובה בבלוג. גם “חזרה פי שלוש”, גם “קארמה”, וגם עבודה בתוך מעגל הם לא סיסמאות, אלא חלקים מתפיסת עולם שלמה של מכשפות במסורות מסוימות. אם הנושא מעניין אותך, אני ממליצה לקרוא את הספר “דרך הקסם” של רינה קסם. יש שם דיון מאוד מעניין בנושא האתיקה של המכשפות. ובעברית 🙂

    בכל מקרה, מילת הקסם כאן היא “אחריות”. אני כמכשפה אחראית על כל מה שאני עושה. אני אחראית על תוכן הדברים שאני אומרת, על הניסוח, על הפעולות שלי, הבחירות שלי, וגם על ההשלכות שצפיתי או לא צפיתי. כשאני בוחרת לעשות קסמים, אני בוחרת גם לקבל אחריות על כל מה שיקרה כתוצאה מאותם קסמים, לשלם את המחיר (אם יהיה), ליהנות מן הפירות (אם יבשילו), וגם לתקן את מה שישתבש (אם ישתבש). כדי לקבל אחריות כזאת, אני כמובן צריכה לדעת ולהבין למה תגרום כל פעולה שלי.

    מעגל מאגי, אגב, הוא לא “הגנה אוטומטית” בפני השלכות של המעשים שלנו. לכל פעולה, לכל מילה, ובטח שלכל קסם, יש השלכות. בתוך המעגל אפשר לפעול קסם נכון ושלם יותר, מתוך מודעות עמוקה יותר, אבל המעגל לא יגן עלינו מפני עצמנו, מן הסיבה הפשוטה שהמעגל הוא השתקפות שלנו ונוצר מתוך כוח שהגיע בתוכנו. איזה מין כוח קיים בתוכנו?

  5. שי בתאריך 25/11/2006 בשעה 18:32

    נסיון אחרון ודי (כי העליתי את התגובה הזו פעמיים והיא לא הצליחה. ננסה שוב. ואם גם זו לא תצליח, אולי נוותר. ואולי ננסה שוב.). אז הנה:

    נהדר, תודה.

    הגעתי דרך הדליתה, ואשמח להישאר (אם, כמובן, גם קוסמים-בתחילת-דרכם מוזמנים ולא רק מכשפות).

    אהבתי ממש.

    עם העניין של הכסף הזדהיתי ממש. אני הרי מאוד אוהב כסף, ומאוד אוהב קסמים במציאות. אפילו מתמקצע בהם להנאתי. ותמיד תהיתי לי בסוגיית הזכייה בלוטו – מה ולמה ולמה לא, עד שאמרתי לעצמי לפני שנה בערך, יאללה, בוא ננסה ונבדוק את כל הסיפורים האלה גם במציאות. והפעלתי את כוחותיי הקסומים על הגרלה מסויימת, והתכוונתי, וקיבלתי את המספרים בחלומי בלילה, ומילאתי טופס קטן וחביב, ובמשך שבוע ידעתי שאני הולך לזכות בוודאות. היה לי ברור שזה קורה, כי ככה בחרתי וזה מה שאני רוצה. רק עניין הסכום לא היה נהיר לי. לא ידעתי מה אני רוצה. בכמה אני הולך לזכות. פעם נראה לי כך ופעם אחרת.

    וזכיתי. בסכום קטן וחביב. ובאמת כששיחזרתי לאחור את חיי, ראיתי שבהזדמנויות רבות ביצעתי קסמים מודעים/לא מודעים של זכייה בהגרלות כשרציתי. ותמיד בסכומים קטנים ולא חשובים. למה? נראה לי שזה בגלל שאני יכול, אבל לא רוצה. לא רוצה לזכות במיליון ש”ח. לא רוצה להיות “לכאורה” תלוי במזל. שכאילו מישהו אחר נתן לי מתנה. מה פתאום. זה לא העולם שלי. רוצה לעבוד נהדר עם כסף, בלי קסמים גדולים וערטילאיים. רק קסמים שאני יוצר, ויכול להוכיח רשמית (;-)). לפעמים קסמים נראים {לי ולאחרים} כמו אשליה, ומה פתאום שאני אתבלבל ככה. פה יש לי דרך ללכת, לא תחנה סופית להתיישב בה בניחותא. רוצה ללכת את הדרך. אם הגעתי לסופה, ייתכן שעוד דברים אחרים יגיעו לסופם.

    אז בינתיים יש לי המון כסף. ובא לי עוד. כי כסף בשבילי זה כמו לנשום. בחופשיות. המון. לעומק. כמו שאני אוהב להנות מדברים. הכי הרבה, הכי חזק. בגלים. כמו ים… לצלול בים של כסף :-). אני רוצה להמשיך לתת המון ולקבל המון. כסף, עשייה, נתינה, אור, מילים, שמחה, מגע, אהבה…

    חיים.

    אז תודה, שוב. אהבתי :-). כפר ירוק וקטן נשמע נהדר.

  6. ��� בתאריך 26/11/2006 בשעה 01:03

    תודה כרמית על התשובה העניינית והברורה שענית לי.אני מבינה שאלו נושאים מורכבים ,מוזר שנקרים אליי בדרך אנשים שמנסים לשנות או לבלבל את תפיסתי.
    אובכן,תשובתך אכן עשתה לי סדר.
    ובקצרה המון תודה:)
    }{

  7. כרמית בתאריך 26/11/2006 בשעה 04:26

    שי, ברוך הבא. (מי זו הדליתה?)

  8. שי בתאריך 26/11/2006 בשעה 11:37

    זו דליתה: http://blog.tapuz.co.il/aliveandkicking

    בחורה ששווה להכיר, אם תשאלי אותי. 🙂

    ברוכה הנמצאת.

  9. דלית בתאריך 27/11/2006 בשעה 02:03

    עכשיו אני מבינה מדוע אני מגהקת כל כך 🙂

    כרמית, אני כאן ומאד אוהבת כבר זמן מה.
    חיברתי אלייך מהבלוג שלי, וכך שי הגיע אליך…
    לאחרונה אני נפתחת גם להגיב ולתקשר. לפעמים למילים אצלי לוקח טיפה זמן. ואז זה זורם.

    לילה טוף!

  10. כרמית בתאריך 27/11/2006 בשעה 10:37

    ברוכה הבאה דלית 🙂

  11. דלית בתאריך 30/11/2006 בשעה 18:39

    ברוכה הנמצאת 🙂

    תודה על כל המתנות שאת חולקת עם העולם.

  12. שרון בתאריך 14/10/2010 בשעה 16:45

    אני בחור שתמיד האמנתי שאני יזכה בסכום ענק כמו מאה אלף שקל או יותר אני תמיד שולח צאנס ולא מצליח ליתפוס את 4 המספרים רק שניים את יכולה לעזור לי לדעת מה יוצא בהגרלות הצאנס

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *