להקפיא תשלומים

22/11/2006
נכתב על ידי

אם המממשלה מתכוונת להקפיא קצבאות לזקנים ולנכים עד שהמצב הכלכלי ישתפר, האם זה אומר שמותר לי, בשם עקרון ההדדיות, להקפיא את התשלומים שלי למס הכנסה, מע”מ וביטוח לאומי?

ביני לבין המדינה יש חוזה. מגיל 17 אני עובדת לפרנסתי, כשכירה וכעצמאית. להוציא כשנה ושבעה חודשים של שירות צבאי, כבר 13 שנים אני משלמת מיסים, אגרות ותשלומי חובה. הרבה מיסים. בתמורה, אני מצפה שלא יזרקו אותי לכלבים גם אם אחלה או (כמה מפתיע) אזדקן. ועד שזה יקרה, אני מצפה שלא יזרקו לכלבים את מי שכבר חולה, כבר זקן, כבר נכה. בשביל האנשים האלו אני משלמת כסף שהרווחתי בעבודה קשה, מדי חודש בחודשו.

(וגם, אם כבר מדברים על זה, בשביל כבישים קצת יותר נורמלים. איזה קרבן צריך להקריב לאלוהי מע”צ בשביל שזה יקרה?)

כתבתי השבוע על מנטליות של מחסור, על הטעות במחשבה שכל מה שיש לאחרים בא על חשבוני. הרעיון להקפיא קצבאות, בעיניי, הוא תולדה ישירה של מנטליות של מחסור. הוא גול עצמי. מדינה שדואגת לאזרחיה, שדואגת שגם לזקן, לנכה ולחלש ירווח, היא מדינה שמכפילה את השפע, הברכה והכוח שלה.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות:

5 תגובות לרשומה להקפיא תשלומים

  1. גדל בשדה בתאריך 22/11/2006 בשעה 10:31

    מילים כדורבנות.
    ונקודה נוספת למחשבה: לא רק כסף (הרי לזקן ולחולה, לילד ולנכה תמיד צריך יותר) אלא כלים וחכה לעזור לעצמם ולא להשאר תקוע במצב של נזקקות שאין לה סוף.
    כאם לילד עם צרכים מיוחדים כואב לי הפינג פונג בין המוסדות השונים (משרד הבריאות, קופות החולים והחינוך המיוחד) בהם אף גורם לא לוקח אחריות לצרכיו אלא מפנה לגורם השני.
    ואני יודעת שכל השקעה שאני נותנת עתה ישא פרי בעתיד ויהפוך אותו למבוגר תורם ולא נזקק. אבל לפעמים לדעת זה לא מספיק…
    גם אני צריכה “לצאת” מהמנטליות של מחסור. אבל מה השלב הראשון? לפתוח תוכנית חסכון? להכפיל את העבודה? לעזוב את העבודה ולהשקיע בלהיות יותר עם ילדי? לאלוהים הפתרונות.

  2. אודיסאוס בתאריך 22/11/2006 בשעה 10:54

    אין באמת חוזה כזה,את יודעת. היחסים בינך לבין המדינה שלך אינם יחסים חופשיים שבהם מתנהל משא ומתן, או שמותר לך לפרק את החוזה אם הוא לא לשביעות רצונך.

  3. כרמית בתאריך 22/11/2006 בשעה 13:47

    אודיסאוס, אני לא מבינה מה אתה אומר. אם אין חוזה, אז איך מותר לי לפרק את החוזה?
    אני חושבת שדווקא יש חוזה. משך מאות בשנים מדינות הוקמו ועדיין מוקמות על בסיס חוזה בלתי כתוב עם האזרחים. מדינות מתפרקות כשהן מתחילות להתעלם מקיום החוזה ומתנהגות כאילו הוא באמת לא קיים.

    גדל בשדה, אני הייתי אומרת שהצעד הראשון בויתור על מנטליות של מחסור הוא לתת לאחרים. אחרי שנותנים, ורואים שלא התהפך העולם, ועדיין יש לנו מספיק לעצמנו, הדרך לשפע יותר קלה. כשנותנים לאחרים גם קורה דבר מאוד מעניין. מקבלים דברים בחזרה! אני אתן לך דוגמא אישית מעצמי. במשך שנים קראתי בקלפים לנשים חינם אין כסף, מתוך אהבה ורצון. בשנה שעברה החלטתי שאני רוצה להחליף עבודה, ולהעביר סדנאות בנושאים הקשורים לקסם. היום אותן נשים משאילות לי את החללים שלהם בחינם או בסכום סמלי מאוד לקיום סדנאות, ואפילו מציגות את הקמיעות שלי למכירה בחנויות שלהם.

  4. חגי הכהן בתאריך 22/11/2006 בשעה 17:56

    שלום כרמית,

    שמח לקרוא שאת מעבירה סדנאות בהנאה ובשמחה. נתקלתי היום במשהו חכם וחשבתי שכדאי לחלוק אותו אתך: “It is not uncommon for our minds to create projections of our expectations. If you find yourself dealing with an entity that’s offering you the wisdom of the universe, chances are very good that it’s your mind you’ve met, and not a spirit or Deity”.

    מקור: http://www.paganachd.com/faq/intermediate.html

    הצעת תרגום שלי:
    “זה לא בלתי רגיל שהציפיות שלנו מייצרות השלכות במה שאנו חווים. אם נתקלת ביישות שמציעה לך חוכמה קוסמית אולי פגשת בשכליות שלך, ולא באל או אלה.”

    חשבתי שזה משהו שמתאים לך להנות ממנו!:)

    בקשר לדיון, מאז שאפלטון כתב את הדיאלוגים ומציג בהם את השיחה בין סוקרטס וחוקי אתונה מקובלת במערב ההנחה שיש חוזה בין הקהילה והפרט (“האם אנו, החוקים, לא דאגנו למחסורך וחינכו אותך סוקרטס? למה אם כן תברח מאתנו כעת?”) הדיון הוא על מה החוזה אומר, אבל אין עוררין על קיומו. במחשבה המודרנית הובס קיבע מושג זה במסמרות ברזל (“אנו מוותרים על המצב הטבעי לטובת הגנת החוקים”) ורוסו העז להציע חלופה נועזת (“האדם נולד חופשי ובכל מקום הוא כבול בכבלים”). החוזה קיים, הדיון מה הוא כולל והאם הוא טוב או רע נמשך עד היום.

    המתקן החברתי הנרי דיוויד תורו
    (http://en.wikipedia.org/wiki/Henry_David_Thoreau) באמת סירב לשלם מס שיממן את מלחמת ארה”ב-מקסיקו וישב בכלא (ליום אחד). למי שאין חברים שישלמו מסים במקומו ויוציאו אותו מהכלא כדאי לחשוב פעמיים ושלוש לפני שנחשפים לשרירות לבם של השלטונות. ככתוב בפרקי אבות : “אל תתוודע לרשות*.”

    כיף לקרוא כתמיד!:)

    בברכה:
    חגי

    * “שמעיה אומר, אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות; ואל תתוודע לרשות”
    (פרקי אבות, א, י)

  5. גדל בשדה בתאריך 23/11/2006 בשעה 00:41

    לקחתי, תודה

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *