על כוח וחלוקת כוח

20/11/2006
נכתב על ידי

אני כל הזמן מדברת על כוח. אני מכשפה ויש לי כוח. כוח מאגי. כוח קסם. כוח לחולל שינויים בעולם. הכוח הזה נובע מבפנים, ומקרין החוצה. הוא מאפשר לי להביט לאנשים בעיניים, לדבר בשפה ברורה, להביע את עצמי, לעשות דברים ביעילות ובצלילות, ולהשיג את מה שאני רוצה. לכוח הזה קוראים “כוח פנימי”, power-from-within. חלק הארי מעבודת המכשפה הוא לטפח את הכוח הפנימי הזה. אני, למשל, נושמת, רוקדת, לוחשת לחשים מסורתיים, עורכת מסעות לעולם הפיות, מתלכלכת בצבע וכותבת שירה. כתוצאה מכל החוויות הללו, הכוח הפנימי שלי מתעצם, ואני מסוגלת להטיל כישופים שממש עובדים.

כמובן, לא את הכל בחיים אני יכולה לעשות לבד. יש דברים שמצריכים שיתוף פעולה, כוח פנימי של אינדיבידואלים נוספים, יכולות של אנשים אחרים. ואמנם אליסטייר קראולי אמר Power shared is power lost, כוח משותף הוא כוח שהולך לאיבוד, אבל מכשפות אומרות, power shared is power multiplied. כוח משותף הוא כוח שמכפיל את עצמו. לכוח הזה, מכשפות קוראות בשם power-with.

מכשפות זקנות לימדו אותי, שהאויבת הגדולה ביותר של הכוח היא מנטליות של מחסור, או, המחשבה שכל מה שיש למישהו אחר בא על חשבוני. מנטליות של מחסור היא הנושא בשיר הזעם הנבואי של ג’ורג’ מייקל: Praying for Time, אבל אפשר למצוא אותה בצורה טרגיקומית גם בטקסט שמסתובב ברשת הישראלית ושנקרא “חוקי הרכוש של ילדים”:

1. אם אני אוהב את זה – זה שלי.
2. אם זה ביד שלי – זה שלי.
3. אם אני יכול לקחת את זה ממך – זה שלי.
4. אם זה היה אצלי לפני כמה דקות – אז זה שלי.
5. אם זה שלי – אסור שייראה בשום דרך שהיא לעולם שזה שלך.
6.אם אני בונה או עושה משהו – כל החלקים שלי.
7. אם זה נראה בדיוק כמו שלי – זה שלי.
8. אם אני חושב שזה שלי – זה שלי.
9. אם זה שלך ואני גונב לך את זה – זה שלי.

המצב לא מאוד שונה בשוק ההון, בעולם החברות, או אפילו בין עמיתים לעבודה, אחים, שכנים וחברים. אם נסתכל סביב, נמצא שם לפחות אדם אחד שכואב לו שלאחרים יש משהו. אבל מנטליות של מחסור היא גול עצמי. אם אני מונעת מאחרים להתעצם, לצמוח, להשיג דברים שחשובים להם, ולחולל שינויים שנובעים מתוכם, אני לא תורמת שום דבר לעצמי. להיפך, אני שוללת מעצמי את כל הטוב שיכול לצאת לי מהפעולות של אותם אנשים.

בימים אלו, אני יוצאת מהקונכייה שלי. צועדת צעדים זהירים ומהוססים לקראת בניין קהילת מכשפות מקומית. נזכרת בדברים הבסיסיים ביותר: כוח משותף, מנטליות של שפע, חלוקת תפקידים בטקס, אחריות, אוטונומיה אישית. נזכרת שאני בעצם כוהנת, שהבטחתי הבטחות לאלוהים ולאנשים, ושאני אקיים אותן.

נזכרת גם בדברים שאני אוהבת לעשות ויודעת לעשות: להטיל מעגלי קסם דחוסי-עוצמה ומחשמלים, להוביל טקס רב-משתתפים, לרגש אנשים, ללמד אותם איך למצוא את הפרח שפורח בתוכם, להצביע על אלוהים שגר להם בבטן, לעזור להם למצוא כוח פנימי שמצטרף לכוח שלי ומכפיל את עצמו, שוב, ושוב, ושוב.

מה ששלי-שלכם, אם אני אוהבת את זה – זה גם שלכם, ואם זה ביד שלי – אני אתן לכם את זה.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: ,

5 תגובות לרשומה על כוח וחלוקת כוח

  1. Golden בתאריך 20/11/2006 בשעה 00:53

    בהצלחה, ותודה, קריאת הקטע הזה הגיעה לי בדיוק בזמן הנכון.

  2. דוד אבוטבול בתאריך 20/11/2006 בשעה 01:33

    הפוסט הזה, למי הוא שייך?

  3. אילן בתאריך 20/11/2006 בשעה 09:49

    אני חושב ששתי ההנחות נכונות, הן זו של קראולי והן זו של המכשפות – הכל תלוי באנשים איתם חולקים בכח. יש כאלו שינסו לקחת לעצמם, יש כאלו שימשיכו לחלוק.

    בינתיים, הלכתי לקחת כוס מים ועברה לי בראש מחשבה אחרת, שבאה עמוק מבפנים – המכשפה החכמה לא יכולה באמת לאבד כח – אובדן בא מנסיון לשמור ולהחזיק. אם המכשפה חולקת מכוחה ברצון, לעולם לא יחסר לה…

  4. אילן בתאריך 20/11/2006 בשעה 10:08

    ותוספת – בעצם, זה מה שכתבת, רק הייתי צריך להבין את זה קודם דרך המילים שלי כנראה כדי להבין את המילים שלך (מנטליות של מחסור).

  5. אביאל בתאריך 20/11/2006 בשעה 17:02

    וואי, כרמית את פשוט עשית לי את היום עכשיו ^^

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *