תַּשְׂלִיךְ

08/09/2010
נכתב על ידי

השנה החולפת היתה לי שנה מאושרת, עם התחלות יפות, ואהבה. היא היתה לי גם שנה איומה ונוראה, אלימה ומטלטלת. רגע לפני שהיא תמה, אני מחטאת את פצעיי, ומתמרקת. שוטפת את שיירי הדם מגופי. מזדככת כמו זכוכית. כמעט נקייה. אומרת את תפילת התשליך הפרטית שלי.

John William Godward, A Pompeian Bath, 1890

John William Godward, A Pompeian Bath, 1890

וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותי,
וַאֲשַׁנֶּה צוּרָתִי לְדָג,
סְנַפִּיר אֲגַדֵּל וְגַם קַשְׂקֶשֶׂת,
וְאֶהְיֶה טְהוֹרָה
לְמַאֲכָל אָדָם,
וְלֹא לְמַאֲכָל בְּהֵמָה.

כִּי כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר
בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים,

יִסְתַּתֵּר מִן הָעַיִן,
וְכָל אֲשֶׁר לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת,
יִשָּׁמֵר מִן הַצַּיָּדִים,
וְכָל אֲשֶׁר לוֹ מַיִם חַיִּים,
יְנֻקֶּה עֲווֹנוֹ וְיִהְיֶה טָהוֹר.

הנה. תיכף תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

תַּשְׂלִיךְ הוא מנהג ללכת ביום ראשון של ראש השנה אחר הצהריים לשפת ים, נהר או נחל שבמימיהם מצויים דגים שהם סגולה לפריון וסמל למסתור מעין הרע, ולהתפלל שם תפילה להשלכת עוונות אל המצולות, על פי הפסוק בספר מיכה ז’, יט: “וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם“. מקור המנהג בקהילות אשכנז של המאה ה-14.

רבי חיים ויטאל הפיץ את מנהג התשליך בקרב שאר קהילות ישראל, והוא התקבל החל מן המאה ה-16 ברוב הקהילות הספרדיות. יהודי כורדיסטן נהגו אף לשוט ברפסודות בנהר ועל גביהן אמרו את התשליך. חלקם אף היו קופצים למים לאחר התפילה, ושוחים בין הגלים כמו היו דגים, כדי שתשרה עליהם הברכה, ויישטפו כל חטאותיהם.

מחר בבוקר נלך לים.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , , , , , ,

9 תגובות לרשומה תַּשְׂלִיךְ

  1. יוסי בתאריך 09/09/2010 בשעה 06:27

    שנה טובה

    • כרמית בתאריך 10/09/2010 בשעה 11:22

      שנה טובה ומבורכת

  2. רז בתאריך 10/09/2010 בשעה 11:20

    שנה טובה,למרות שאנו כפגאנים לא חוגגים את החג הזה…

    אולי טוב יותר לומר(קצת מוקדם מהזמן)מאבון שמח!!!

    • כרמית בתאריך 10/09/2010 בשעה 11:25

      שנה טובה ומבורכת.
      אישית אני לא רואה כל סיבה לעצמי לחגוג חג שהוא אנגלו-סקסוני במקורי.
      (שוויון הסתיו, לגבי דידי, לא אותו דבר)
      כמובן שמאחלת לך חג שמח בחגך 🙂

  3. רז בתאריך 10/09/2010 בשעה 11:27

    אה…את בהחלט צודקת. וגם אני הולך במסורת הכנענית ועובד בעיקר עם ענת

    מאבון הוא שם שבו אני משתמש כדי לציין את השבת שנחגגת ושאותה(למיטב הבנתי)חגגו גם עמי כנען-הוא כמובן שוויוון הסתיו.

    • כרמית בתאריך 10/09/2010 בשעה 11:35

      האמת היא שאין כל עדויות ישירות לחגיגות שוויון הסתיו בקרב הכנענים. הם השתמשו בלוח ירחי. בירח החדש של חודש תשרי (שנקרא ירח אסיף) הם חגגו את ראש השנה, ובירח המלא של החודש הם חגגו את ראש ארגמן וראש יין.
      כמובן שיש כל מיני השערות של חוקרים על סמליות של איזון בשוויון הסתיו (למשל איזון של כוחות הטבע כפי שבאים לידי ביטוי במיתוס בעל וענת), אבל אלו רק השערות, לא שום דבר שמבוסס על הכתובים.
      http://www.witchcraft.co.il/?p=73

  4. רז בתאריך 10/09/2010 בשעה 11:42

    תודה על המידע,בכל מקרה השגת קורא קבוע חדש לאתר שלך(ארדן המצליץ לי עליו-אני חושב שאת מכירה אותו)

  5. ebony בתאריך 11/09/2010 בשעה 09:38

    שנה נפלאה 🙂

  6. […] תַּשְׂלִיךְ נושאים […]

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *