שִׁיר תְּהִלּוֹת- עִוְעִים לַמוֹרִיגָן / טיוטא טרוטת-עיניים בתום ליל הפצצות

16/07/2006
נכתב על ידי

כֹּל הַלַּיְלָה קִרְקְרוּ מְטוֹסֵי הַקְּרָב,
כְּעוֹרְבֵי מִלְחָמָה צְמֵאִים לְדָם,
מִצְטַוְּחִים בְּרָעְבָם לִבְשַׂר אָדָם.

וְאַתְּ בְּרֹאשׁ הַלַּהַק, גְּבִירָה אֲיֻמָּה,
צִפּוֹר טֶרֶף שְׁחֹרָה, חַדַּת- צִפָּרְנַיִם,
מְסַמֶּנֶת נְתִיבַת בְּנֵי כָּנָף בַּשָּׁמַיִם.

עִם שַׁחַר הֵטַלְתְּ בֵּיצִים עַל הָעִיר,
מִתּוֹכָן בָּקְעוּ מָוֶת, וְאֵשׁ, וְטֵרוּף,
אֶפְרוֹחֵי פַּלָּצוּת נוֹרָאֵי-פַּרְצוּף.

יְנַקְּרוּ הָעוֹפוֹת עֵינַיִם וּפְטָמוֹת,
וּמְרֵרָה נִשְׁאַב לָךְ מְלוֹא דְּלָיִים,
נַאֲכִיל גּוֹזָלַיִךְ אֵיבָרִים כְּרוּתִים.

כֹּל הַלַּיְלָה יְקַרְקְרוּ מְטוֹסֵי הַקְּרָב,
כְּעוֹרְבֵי מִלְחָמָה וּמַלְאֲכֵי גֵּיהִנֹּם,
מִצְטַוְּחִים בְּדַרְכָּם לְמִבְצָע-פִּתְאוֹם.

[פוסט סקריפט: מעניין לראות את התגובות לשיר. גם אלו המופיעות בבלוג, וגם אחרות שנשלחו אליי בדואר אלקטרוני. כל אחד לוקח מהדברים מה שהוא רוצה, ולא תמיד יש לזה קשר למה שהתכוונתי לומר. אני מתחילה להבין למה מורות לספרות מתעקשות להסביר למה התכוון המשורר בשירו. בכל מקרה, אולי כדאי לומר ששני הבתים הראשונים של השיר נכתבו לאחר ליל שימורים של טרטורי מטוסי F-16 מעל ראשי. אליהם התווספו שלושת האחרונים לאחר נפילות הרקטות בחיפה — כמה שעות מאוחר יותר. בעצם השיר הוא מעגל. אני חובבת מעגלים ידועה.]

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , ,

8 תגובות לרשומה שִׁיר תְּהִלּוֹת- עִוְעִים לַמוֹרִיגָן / טיוטא טרוטת-עיניים בתום ליל הפצצות

  1. גדל בשדה בתאריך 18/07/2006 בשעה 10:01

    מתפללת לשלום תושבי הצפון והחיילים

  2. שחף בתאריך 19/07/2006 בשעה 14:26

    מדהים!
    המילים שלך גורמות לשלי להבלע בקטנותם

  3. אילן בתאריך 19/07/2006 בשעה 18:05

    קשה. קשה לקרוא את השיר. מבחינת הכתיבה הוא יפיפה, אבל התוכן הוא קשה מאוד לקריאה. האמת היא אף פעם לא משהו קל. אנשים נוטים לשכוח, מעדיפים להעלים עין, מעדיפים לעטוף בשנאה את מה שגם המדינה שלנו עושה.

  4. כרמית בתאריך 19/07/2006 בשעה 23:18

    למה אתה מתכוון ‘מעדיפים לעטוף בשנאה את מה שגם המדינה שלנו עושה’?

  5. אילן בתאריך 19/07/2006 בשעה 23:43

    הצבא שלנו, שהוא הזרוע של המדינה שלנו, פוגע גם באזרחים. גם החיים של האזרחים הלבנוניים נפגעים – בין אם באבדות בנפש, ברכוש, ובאובדן שגרת החיים. אלו שמעדיפים לעטוף את זה בשנאה – הם אלו שמברכים על כך, ששמחים על כך, שמצדיקים את זה.

    אין כאן עניין של צודק או לא צודק. לאנשים שנהרגו, משני הצדדים, זה כבר לא משנה.

  6. כוחות האופל בתאריך 20/07/2006 בשעה 00:46

    בלי קשר לבלוג הספציפי הזה.

    הבלוג שלך נחמד מאוד. כתוב יפה, גם כשנראה לי שמרבית הסיפורים שלך הם המצאה או שרק הבסיס שלהם נכון.

    ברור לי שאת גם לא מכשפה אמיתי אלה יותר אקדמאית כזאת, מן סוג של חוקרת מעמיקה.
    רוצה להיות מיוחדת מצד אחד, מצד שני לא בטוחה שיש לה על מה לכן לא מגלה את “סודותיה”.

    בכל מקרה אני מאוד נהנת לקרוא את כתיבתך כבר זמן רב, כחווית קריאה.הפעם סוף סוף התחשק לי גם להגיב.

  7. גדל בשדה בתאריך 20/07/2006 בשעה 21:35

    אין ספק שזה שיר מבלבל. גורם לשנוא, גורם לחשוב. איפה הוא הכוח לשבור מעגלי אלימות? הרי כח לא עוזר, וחמלה לבדה לא עוזרת ואפילו השילוב שבין השניים איננו “זה”. אני תוהה.

  8. הדר בתאריך 28/07/2006 בשעה 23:54

    אולי לא היום המתאים לתגובה הזו, אבל המוריגן הזכירה לי. יש תמונה נפלאה שלה בקומיקס הזה (המצחיק עד דמעות, ולעתים – מרגיז ומעציב) של חברי האהוב זאק קרמר:

    http://www.crazyquiltarts.com/9lmm/

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *