בחור נורמלי

07/07/2006
נכתב על ידי

אמרתי פעם לד’, אני לא יכולה לאהוב גברים שעוסקים במאגיה. ד’ הוא מכשף זקן וחכם ומנוסה ממני. אנגלי בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, עוסק במאגיה בשיטת תלמה מזה עשרות שנים, חבר במסדר מאגי אנגלי שהתפצל ממסדר שחר הזהב המיתולוגי, בעל דוקטורט מאוניברסיטת קיימברידג’, ייסד את אחת מכתבי העת האקדמיים הראשונים שעוסקים בהיסטוריה של המאגיה המערבית. 

ערב אחד דיברנו על מסעות באירופה, על פאבים באנגלייה, על נשים וגברים, וסקס. אני אמרתי, אני לא יכולה לאהוב גברים שעוסקים במאגיה. אני רוצה לחזור הביתה לאיש שלא מהלך בין העולמות. לישון בזרועות איש יציב ופשוט-נפש, שעצם נוכחותו החומרית תפוגג את השפעת הקסמים והשדים והרוחות. אני רוצה מישהו שלא יודע את שמות שומרי המגדלים, ולא יודע ללחוש לחשים. אני רוצה בחור נורמלי.

אבל ד’ צחק. הוא אמר לי, זאת לא הבעיה האמיתית שלך. את פשוט לא פגשת אף גבר שמשתווה לך מבחינה מאגית. ברגע שהם שוטחים את התיאוריות הרעועות שלהם בפנייך בבטחון עצמי מופרז, את מפסיקה לכבד אותם, ומאבדת עניין. את לא רוצה מישהו נורמלי, את רוצה מישהו שתוכלי להעריך. אני נרעשתי לשמע האבחנה. מה פתאום! אמרתי. הזכרתי לד’ שורה ארוכה של מכשפים חכמים ממני שפגשתי במהלך השנים. חלקם חברים, חלקם היו מורים שלי, אפילו. ד’ צחק שוב ואמר, יופי חוכמולוגית, הם כולם הומואים, חוץ מאחד נשוי, וזקן מספיק כדי להיות הסבא שלך.

ואת כל זה אני מספרת כדי לומר, שאני לא תמיד יודעת מה לומר לאנשים שמנסים ללמד אותי מאגיה. לא אנשים כמו ד’, זקנים וחכמים ממני, שמהם אני לומדת בכל יום. לא נשים כמו אלו שאני פוגשת מדי שנה באוגוסט בגלסטונברי. אנשים אחרים. אנשים שקראו כמה ספרים וחושבים שהבינו מה כתוב בהם. אנשים שלא ממש יודעים על מה הם מדברים. מצד אחד מתעורר בי הדחף לתקן אותם. מצד שני הבטחון העצמי המופרז שבו נאמרים הדברים מוחק את הדחף הזה. תוך שניות אני מאבדת הערכה כלפיהם ומאבדת עניין במה שיש להם לומר.  אני לא רוצה לנהל איתם דיאלוג בכלל.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: ,

7 תגובות לרשומה בחור נורמלי

  1. Justin-Josef Angel בתאריך 07/07/2006 בשעה 20:13

    פיספסתי קצת את הפואנטה בסוף, אבל אני אסכים כאן עם ד’.
    באופן כללי קשה לי לראות מערכת יחסים רומנטית כלשהי כאשר לשני האנשים יש תחומים עיקריים משותפים בחיים ואחד עולה על השני באופן חד וברור.

    בני-אדם לרוב נוטים לחפש אנשים שהם תופסים כשקולים\דומים להם ולהתחבר איתם. זה נכון מהמון בחינות.

    מבחינת “נורמלי”, אישית אני מעדיף לשמור את הדת שלי מחוץ למערכות יחסים. בת-זוג וחברים שידעו מחשבים, ידקלמו אלתרמן או יעריכו בישול איטלקי, רק שלא יהיו פאגאנים.

  2. תום בתאריך 07/07/2006 בשעה 21:19

    משהו בפוסט הזה ציער אותי. אולי אפילו איכזב אותי. לפעמים אני עייף מן שיח האקדמי בארץ שהדחיק את המאגיה. ומנגד – מן ההתכתבות עם חכמים שמקומם מושבם בארצות רחוקות. לפעמים אני עייף גם מן הספרים. ספרים רבים שלהם אני חב חוב שאין לו פירעון. ולפעמים עוד מתקיימת בי איזו תמימות. תמימות ששמחה לגילוי של שכן כלשהו או שכנה כלשהי שאומרים את המילה “מאגיה”. ואפילו שיהיו מעט שוטים, ודעתם תהיה זרה לשלי, גילויים כאלו עוד תמיד משמחים אותי, ומפיחים בי תקווה. תקווה תמימה וילדותית. ולפי התקווה כך גם האכזבה.

    אני חושב שמרביתנו פשענו ביהירות. לעולם לא היו מסטיקנים מדברים בשבחה של הענווה אלמלא היהירות היתה רובצת תמיד לפתח. בעיני יהירות אינה החמורה שבפשעים. ובכל זאת ישנה יהירות, יהירות מסוג מסויים, שמכבה אותי ומעלימה אותי תמיד. זוהי היהירות שבה אדם חושב אחרים לבלתי ראויים לדיאלוג עמו. ולא רק שהוא חש כך בינו לבין עצמו, חובה עליו גם לכתוב זאת ולפרסם זאת. שהכל ידעו על הדיאלוג שאיננו מכון לקיים.

    כרמית, אינני מכיר אותך כלל. ובכל זאת – הפוסט הזה הקפיץ אותי מעט. יש בו משהו מתנשא מאוד. מאוד. ואין זו התנשאות שבא אחרי דיאלוג. אלא את ההתנשאות הגדולה מכל – זו שקודמת לכל דיאלוג. בדרך כלל התנשאות כזו פשוט מעלימה אותי. כי הרי במקום הזה, בין אם רוצים ובין אם לא – דיאלוג אי אפשר למצוא. ובכל זאת, הפעם, נדחפתי לכתוב משהו קודם להעלמותי.

    אני יודע שאני כותב לך דברי חרון בתוך עולמך הפרטי. אני מקווה שלא תראי בכך משום זלזול. כי לא משם הדברים באים.

    תודה על הכנסת האורחים, כל עוד היא נמשכה. ובהצלחה.

    תום

  3. כרמית בתאריך 07/07/2006 בשעה 22:12

    ג\’סטין, אני יודעת שאתה וד\’ צודקים, אבל קצת קשה לי להודות בכך. זה אומר שאני אליטיסטית, ואני לא רוצה להיות אליטיסטית.

    תום, מעניין שאתה מאשים *אותי* ביהירות ובאותה נשימה יוצא מנקודת הנחה שאני כותבת פוסטים *עליך*. גם מעניין שלא הבחנת שאינני מיסטיקנית, ושאיני מאמינה בענווה כלל ועיקר. לאור הרצון שלך בדיאלוג, זאת אומרת.

  4. תום בתאריך 08/07/2006 בשעה 00:08

    כרמית, לא. זה ממש לא מעניין. וגם רטוריקת ה-readymade שלך אינה מעניינת כל כך. את קצת מפספסת משהו.

  5. כרמית בתאריך 08/07/2006 בשעה 00:53

    תום, מה יש לפספס? אני לא מעניינת, אני מתנשאת, אני שוטה, אני מעלימה אנשים, והכתיבה שלי היא רטוריקה קלישאתית. פשוט, לא?

    אני בוחרת לחשוף חולשות, שריטות, פגמים אישיותייים, פצעים פתוחים ונקודות רגישות בבלוג. אני עושה את זה כדי לאפשר הצצה לתהליך המאגי, ומתוך מודעות מלאה לכך שתמיד יהיה מישהו שישמח לנצל את המידע ולנסות לפגוע בי, ובכל זאת, בכל פעם אני מופתעת מחדש.

    בכנות, אני לא יודעת מה אתה רוצה ממני. אתה מדבר על תמימות ותקווה, תוך כדי פלישה אגרסיבית למרחב פרטי ומשלוח חיצים של ארס. אתה אומר שאתה לא מביע זלזול, אבל אתה מביע ‘דברי חרון’, שאינם אלא אלימות מילולית, שאינה משתמעת לשתי פנים. אתה רומז שהקטע הזה מכוון כלפיך (???), אבל מודה שאתה לא מכיר אותי, ומתעלם מן העובדה שהפוסט בכלל מדבר על *המשאלות הרומנטיות* שלי, ולא על שיחות עם אנשים זרים.

    אני מצטערת שרגשותיך נפגעו. אני לא יודעת למה הם נפגעו, אבל עדיין, אני מצטערת שכך קרה.

    (ולא, הדברים שכתבת בין המתקפות המילוליות לא שכנעו אותי ש*חובה* עליי לנהל דיאלוג עם אנשים מסוימים. להודות על האמת, הם אפילו חיזקו את הרתיעה שלי. חוסר הרצון לנהל דיאלוג הוא לא העלמה של האחר. הוא התגוננות עצמית.)

  6. Justin-Josef Angel בתאריך 09/07/2006 בשעה 02:41

    זה לא כזה פשוט, בסוגיות כאלו אין באמת מישהו שצודק ומישהו שטועה. אני מרגיש ש-ד’ קלע למטרה היות ואני מזהה מעט מהבעיות שלי בתשובה שלו ולכן אני משליך את זה גם אלייך.

    זה שאת לא רוצה לצאת עם מישהו שלא יתאים לך בתחום מאוד מרכזי בחיים שלך לא הופך אותך לאלטיסטית, זה הופך אותך לאנושית. הכי כיף זה מערכת יחסים רומנטית שאתה לא מכיר את החיים של הצד השני ולא את העיסוק שלו, ככה ממש לומדים ורואים דברים חדשים ומעניינים. מערכת יחסים רומנטית אמורה להיות שונה ומיוחדת, ולהיות עם מישהו שחופף לך בהמון תחומים זה כמו לצאת בחופשה בצד השני של החדר (ולא במדינה ירוקה ונעימה לעין).

  7. יוזף ברויר בתאריך 12/07/2006 בשעה 01:33

    קרייסט, שמא אקרא לוולטר ויעשה בך מעשים מגונים על גבול הפורנוגרפיה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *