תילי תילים של רשימות

04/07/2006
נכתב על ידי

העבר במקומו מונח. בהווה אני מנהלת רשימות, תילי-תילים של רשימות. יש לי רשימת מטלות יומיומיות ורשימת קניות שמתעדכנות מדי ערב. לקבוע תור לשיננית. לסיים לתפור תלבושות להתכנסות המכשפות באוגוסט. להחליט איזה שיר לקרוא באותה התכנסות. לשלוח שירים לכתבי עת. לקנות פטריות, בצל, עגבניות, יוגורט עם גרנולה, קוטג’. להספיק לשיעור אירובי מדרגה. להחליף תכנית בחדר הכושר. לאפות לחם. לקחת סרט מהספרייה. להוריד ספרים מהאינטרנט. לקפוץ למוזיאון וילפריד ולהציץ בתערוכה החדשה. לעשות טיפול 10,000 למכונית. להזמין כרטיסים לרכבת. לפנות את יום רביעי לאנשים שזקוקים לעזרת מכשפה. זה ההווה שלי.

יש לי גם רשימת פרויקטים שמתעדכנת מדי שבוע בערך. לכתוב הצהרת תיאולוגיה אישית (כמעט גמורה), להעלות עוד חוקים ופסקי דין בענייני דתות לאתר “כישופים” (התחלתי, אין לי חשק לסיים), לכתוב ביקורת על הספר “דרך הקסם” של רינה קסם (אבל קודם לקרוא אותו בשנית), להקליד את היומנים הישנים שלי לקובץ טקסט כגיבוי (מתיש נפשית), לקרוא 120 ספרים לפחות בשנת 2006, ולראות 120 סרטים. גם זה ההווה שלי.

ויש גם רשימת מטרות לטווח ארוך שמתעדכנת מדי שלושה חודשים, עם חילופי העונות. קורס שחייה למתקדמים ביולי. כנס מכשפות באוגוסט. קורס רישום וציור למתחילים בספטמבר. קבוצת שחייה למבוגרים מספטמבר ואילך. ללמוד לסרוג, ללמוד להחליק על רולר בליידס, להקצות חלקה בחצר לגן-ירק, לפרסם ספר שירה, ללמוד איטלקית, ללמוד לטינית, להצטרף לקבוצת ג’יו-ג’יטסו, לטוס לפריז, לפירנצה, לרומא, ללונדון… זה העתיד שלי, נדמה לי. אבל האם זה באמת הכל? אני לא רוצה שזה יהיה הכל. אני רוצה משהו אחר. אני רוצה להרגיש. אני רוצה משהו אמיתי ובשרי וחי.

מישהו אמר לי היום, משהו טוב עובר עלייך, את נראית נפלא. והאמת היא שאני גם מרגישה נפלא. אני אוהבת את העולם ואני אוהבת את האנשים והעולם והאנשים אוהבים אותי בחזרה. אבל זה לא מספיק לי. אני רוצה עוד. אני רוצה לבלוע את העולם, לשתות את האוקיינוסים בקשית, לגמוע אנשים כמו ביצים רכות, להרגיש את השינויים מפעפעים בורידים. תשוקה אני רוצה, ואקסטזה, ואהבה קצת פחות אלוהית והגיונית ויותר אנושית ומבולגנת. אני רוצה לדמם.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

11 תגובות לרשומה תילי תילים של רשימות

  1. דרור גלבוע בתאריך 04/07/2006 בשעה 20:50

    רשימות ורשימות – הם תמיד נערמות להם וכל פעם צריך לפתוח רשימה מסוג חדש ולראות מה לא הספקנו. לא מתסכל אותך לפעמים שאת יש כלכך הרבה מה לעשות ותמיד מעט מדי זמן ?
    אולי הרשימות האלו ואוסף הדברים הגדול שמצטבר ברצון של ציפור הנפש מונע ממך בעצם את הרגשת הסיפוק שבלעשות רק את הדברים הכי הכי מהותיים ולא כל ניצוץ קטן של רצון ?

  2. כרמית בתאריך 04/07/2006 בשעה 21:29

    האמת היא שיש לי הרבה מאוד זמן… אולי אפילו יותר מדי זמן. לא הרשימות מטרידות אותי. הן, אגב, משקפות בדיוק את הדברים המהותיים, כי אני לא עושה דברים שלא חשובים לי בפרינציפ. מה שמטריד אותי הוא שלמרות כל הפרויקטים והמשימות והפעילויות והדברים היקרים ללבי, עדיין יש לי המון זמן פנוי, וחלל ריק שצריך להתמלא… אבל אני לא יודעת במה. אולי באנשים. אני עדיין תוהה ביני לבין עצמי מה חסר לי.

  3. סנדי ש בתאריך 05/07/2006 בשעה 13:48

    מסקרן אותי לדעת איזה תלבושות את תופרת לכנס, אם את יכולה לתאר (:

  4. דרור גלבוע בתאריך 05/07/2006 בשעה 21:20

    אני לא מכיר אותך וזהו הפוסט היחידי שקראתי (בזכות וובסטר המעניין), אך זה נשמע כך שאין מטרה אמיתית/גדולה בחייך כרגע , וזה אולי גורם לך להתעסק בהמון דברים שמעניינים ועדיין להרגיש שמשהו חסר.
    שוב , מאוד יכול להיות שאני טועה.

  5. כרמית בתאריך 06/07/2006 בשעה 04:02

    דרור, אני מכשפה :-), *אין מצב* שאני לא מודעת בכל שניה של ערות למטרה הגדולה של חיי. בעגה מכשפתית אנחנו קוראים לזה True Will, הרצון האמיתי. אני פשוט לא נוהגת לדבר על זה יותר מדי. חדי-עין יוכלו לזהות את המטרה שלי ברשימות ובפרויקטים, נדמה לי. אתה מוזמן לקרוא קצת מסביב 🙂

  6. כרמית בתאריך 06/07/2006 בשעה 09:51

    סנדי, התלבושת שלי כוללת שמלה שחורה קלאסית של כוהנת מלסבוס לאלה אפרודיטה: חצאית ארוכה ומתנפנפת, וחלק עליון רופף וחסר שרוולים. על השמלה תפרתי צעיף רשת-דייגים ירקרק. הוא משתפל אלכסונית מקדימה ומאחורה, מהכתף הימנית אל האגן, שם הוא עוטף כמו חגורה רחבה (קצת כמו בתלבושות של רקדניות בטן). החלק שעוד לא סיימתי הוא תפירת חרוזים מנצנצים בגווני-ים של ירוק, כחול, זהב וכסף על החצאית, בדוגמא עדינה של דגים וגלים.
    בסופו של דבר, התלבושת אמורה לשקף את הולדת אפרודיטה מקצף הגלים של הים התיכון, ואת היכולת שלי (ושל כל אחד, בעצם…) להמציא את עצמי מחדש, ולהיוולד מחדש מתוך הים (מטאפורית, כמובן.)

  7. סנדי ש בתאריך 06/07/2006 בשעה 14:44

    נשמע יפה (:
    וקשה לי להתאפק: שיער אסוף או פזור?

  8. כרמית בתאריך 06/07/2006 בשעה 15:51

    שיער פזור ומשוחרר 🙂 בדרך כלל לא אוספים שיער בטקסים מאגיים.

  9. סנדי ש בתאריך 06/07/2006 בשעה 16:11

    חשבתי דוקא ששיער אסוף לפקעת יותר יתאים, כדי שיראו את רשת הדייגים על הכתף, אבל מכשפה זה מכשפה (-:

    שיהיה לך מהנה, מחכים ומפרה (-:

  10. תום בתאריך 07/07/2006 בשעה 14:37

    אהבת בשר ודם. אהבה שפלה. זה מקום טוב לדמם בו.

  11. בועז כהן בתאריך 07/07/2006 בשעה 23:06

    תשוקה אני רוצה, ואקסטזה,…”

    משפט יפה. חזק.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *