שלוש הערות על מצבו של אלוהים

26/02/2010
נכתב על ידי

(1) השאלה החשובה היא לא אם יש אלוהים, אלא מה זה אלוהים. כבר כמעט עשור שהדיון בשאלת קיום האל משעמם אותי, מהרבה סיבות. בעיניי הוא מסיט את נקודת הכובד מעניין הרבה יותר מהותי: מה זה אלוהים בכלל, מי זה אלוהים, ואיפה הם. הסירוב המוחלט שלי בשנים האחרונות להשתתף בדיונים ופאנלים בשאלת קיום האל הוא בעצם מחאה נגד הניסיון האתאיסטי להכתיב את סדר היום בעניינו של אלוהים.

סיבה נוספת לכך לכך שהדיון בשאלת האל משעמם אותי היא שהוא יוצא מנקודות הנחה מונותאיסטיות, בדרך כלל נוצריות, ולפעמים יהודיות או מוסלמיות. (2) בעצם, הדיון בשאלת קיום האלוהים לא מאוד רלוונטי לתפיסות פוליתיאסטיות. הדיון מדלג על השאלה החשובה יותר “מה זה אלוהים” וקופץ למסקנות פזיזות, ולרוב שגויות. כל הטיעונים המכחישים את אלוהים בעצם מכחישים אלוהים מסוג אחד, מתוך רבבות סוגים שקיימים עבור הפוליתאיסטים.

וגם נדמה לי, (3) שאחת הסיבות לכך שהחברה שלנו נמצאת בשפל מוסרי כה עמוק היא שלרבים מאיתנו אין אלוהים, במובן העגתי והבסיסי ביותר של הביטוי. יש הרבה אשמים. המגזר הדתי שהמאיס על רוב הציבור את אלוהים היהודי. רעיונות חילוניים. התגברות האינדיבידואליזם. בשורה התחתונה, לרבים מאיתנו אין אלוהים, שום אלוהים מכל האלוהים שניתן לבחור מהם. להווי ידוע, שאני חסידה גדולה של תפיסת האלוהות באדם, אך לאחרונה התעוררו בי הרהורי כפירה רבים, ואני נוטה לחשוב, שבאופן עקרוני חובה שיהיה לאדם, או אפילו לחברה בכללותה, מקור מוסר חיצוני כלשהו, וכי האלוהות הפנימית (או המוסר הפנימי) לא מספיקה כלל וכלל על מנת לתמוך בחיים בריאים, יציבים, ומתחשבים בזולת.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , , ,

10 תגובות לרשומה שלוש הערות על מצבו של אלוהים

  1. טל בתאריך 26/02/2010 בשעה 19:40

    אני חושב שזה לא נגמר כאן ושישנם עוד הרבה מאוד היבטים להסתכל על כל עניין האלוהים. אכן האלוהים משתנים מאדם לאדם בתפיסתו של כל אדם את האלוהים, אבל חשוב לציין שלכל התפיסות המשתנות יש כמה מכנים משותפים שחייבים להתייחס אליהם. גם אני יעפתי ועייפתי מלהתעסק בקיום האל, אנשים שמתעסקים בשאלת הקיום גורמים לי לפהק במקרה הטוב ובמקרה הרע להרדם – אדם שטוען בפניי שהוא אינו מאמין מקבל ממני חותמת ממשית של אדם משעמם, הדבר המשמעותי ביותר שציינת שבהחלט מעורר בי שאלות סבוכות הוא – האם אלוהות פנימית מספיקה כדי לקיים חיים בריאים יציבים ומתחשבים בזולת (?) והאם לאנשים שדבקים באמונה באלוהים למינהם יש אלוהים בכלל (?) וכמובן, אם אותם המונותאיסטים הם אילו שגרמו לי למאוס באמונה, או בקיום דיון על האלוהים (?)

    תודה שגרמת לי לחשוב.

  2. יוס בתאריך 26/02/2010 בשעה 21:20

    ביננו, אני מרגיש הרבה פעמים שכל הסיפור הזה של אלוהים (אלוה, אלוהימה ושות’) הוא פשוט לא רלוונטי.
    יש חשיבות לייחוס קדושה לאחרות האחר. יש יופי בהגדרת האל המונותיאיסטי כאחרות מוחלטת שאנו מצווים לאהוב בכל לבבנו, יש חשיבות לציוויי מוסר ולאתיקת חובה קאנטיאנית, אבל בסופו וראשיתו של ענין, אלוהים הוא פשוט לא כל כך רלוונטי לחיי היום יום.

    נדמה לי שמי שהומאניסט מחליף את אלוהים ההיסטורי ב-“האדם באשר הוא”.
    אלוהים מת, יחי האדם.

    • כרמית בתאריך 27/02/2010 בשעה 10:54

      התיאוריה בדבר חוסר הרלוונטיות של אלוהים (לעומת המוסר הטבוע באדם) היא מונותיאיסטית לעילא ולעילא (שלא לומר מונותיאצנטרית). כמו הדיון בשאלת קיום האלוהים, גם היא מתייחסת לאלוהים מסוג מסוים (שברא את היקום, והוא יישות-על, רחוקה ואחרה, והמעורבות או אי המעורבות שלו בחיי האדם מובילה לחוסר הרלוונטיות שלו).

      פוליתאיזם זה לא מונותיאיזם כפול מספר האלים בכל התרבויות האנושיות. זו תפיסה אחרת לגמרי של מהות האלוהות. ואם אלוהים זה גשם (לשם דוגמא), אז הוא רלוונטי בכל יום שאתה צריך לקחת מטרייה, אחרת תירטב.

    • יוס בתאריך 15/03/2010 בשעה 20:15

      כרמית, פגאניות זה לא קצת פאסה?
      מה הטעם לקרוא לכל אותם כוחות ויישויות פיזיקאליות “אל”?
      האם כח הכבידה הוא אל? האם סיבוב כדור הארץ? האם יש אל לחמסין ואל לקור ואל לסתיו?

      מרגיש כמו נסיגה (אבל ממשיך להתנהג רגיל).

    • כרמית בתאריך 04/04/2010 בשעה 17:31

      פגאניות זה כמו שמלה עם נקודות. זה לא פאסה. זה רטרו.

      הטעם בלקרוא לכוחות פיזיקליים אל הוא שחלקם הם הרבה יותר מאשר סתם כוחות פיזיקליים. הם סמלים אנושים, הם תקוות, חלומות, פחדים ואהבות.

      (לא חושבת שכוח הכבידה הוא אל, אבל הוא יכול להיות, בנסיבות תרבותיות מסוימות.).

  3. efyska בתאריך 27/02/2010 בשעה 09:57

    שאפו לבחירת הנושא.
    בסייפא שלך, כתבת על הצורך החברתי במקור מוסר חיצוני. אני מסכימה כי הגדרת מסגרת מוסר והתנהגות חיצונית אמורה לשמור על החברה כקבוצה ועל הפרטים בתוכה, ולא לסמוך רק על המוסר והגדרות הפנימיים שיש לאדם. המערכת החיצונית מאפשרת לא רק שמירה על הפרטים בקבוצה אלא גם תרגום אחיד למערכת הסייגים הפנימיים. כשאנחנו מדברות על מקור מוסר חיצוני – האם אין מדובר במערכת חוק ומשפט?

    • כרמית בתאריך 27/02/2010 בשעה 10:46

      מערכת חוק ומשפט היא ביטוי בפועל של מקור מוסר חיצוני. כל חוק הגיע מאיפשהו. היה לו מקור באדם אחד או קבוצה של אנשים, שהחליטו שהוא חשוב. חוק הוא בעצם ביטוי של איזשהו ערך, ואני יותר מדברת על הערכים האלו, הראשוניים, שמכתיבים, בסופו של דבר, גם חוק ומשפט.

  4. יובל אדם בתאריך 01/03/2010 בשעה 14:41

    בספרו המאד קריא יחסית, למי שמכיר את קאנט – “ביקורת התבונה המעשית” הוא מחפש סוג של אלהים – צידוק לזה שחייב להיות מוסר, בהסירו מהעולם את המטאפיזיקה, שזה האל המונותאיסטי.
    ספר מרתק שבו הוא מוצא את המוסר כהכרחי ללא קיומו של אל.

    זה גם פיתרון 🙂

  5. אלעד בתאריך 13/03/2010 בשעה 13:55

    שלום כרמית
    תודה על פוסט מעניין (ובלוג מעניין אותו אני כבר קורא תקופה ארוכה ארוכה).
    כמה מחשבות מהירות שעולות בי לאחר קריאת הפוסט –
    אני מסכים שישנה הדרדרות מוסרית בחברה שלנו אבל אני חושב שבחלקה היא למראית עין בלבד. אנחנו מופצצים בפרטי ידע שליליים וכואבים שבחלקם (לדעתי הגדול) אפיינו את החברה שלנו גם לפני שלושים וגם לפני ארבעים שנה. ההפצצה הזו של ידע מאמצעי מדיה שונים בונה תמונת מציאות שמעלה בי את שאלת הביצה והתרנגולת – אולי בגלל שרבים מאיתנו חשים שהחברה כל כך אלימה ומסואבת הם נוטים להתנהגות כזו יותר ויותר.

    אני חושב הרבה על עניין מקור המוסר החיצוני ומסכים עם מה שכתבת. זה יוצא אצלי בעיה גדולה בתור חילוני מובהק, כי אם הברירה היא לקבל את האלוהים ה”תנכי” בו איני מאמין, אני נמצא בבעיה. הפשרה שלי היא לדבוק בערכי מוסר בסיסיים (אפשר לומר בגדול, המבוססים על עשרת הדיברות בעיקר) פשוט כחלק מאורח חיים שבחרתי עליו והחלטתי לדבוק בו.

    מחשבה נוספת על מקור המוסר החיצוני – לא מעט ממאלו המאמינים באל בכל ליבם הם רקובים מוסרית מהיסוד. כמו כן האמונה באל והדת בכלל היתה התירוץ לחלק מהמעשים הנוראיים ביותר מבחינה מוסרית שנעשו בהיסטוריה האנושית. האם זה מבטל את הטענה שחייב מקור מוסרי חיצוני (אלוהים) בשביל ליצור הכרח להתנהגות מוסרית חברתית?

  6. נפוליאון בתאריך 19/03/2010 בשעה 00:20

    חבורה של חולמים..כולנו

    אני מבין שאם יכולנו לתפוס את המושג האלוקי הזה ולהבין אותו, היינו כמוהו, כאדם יהודי, לפעמים אני מסתכל אחורה להיסטוריה על דורות דורות של אלפי אנשי חכמה יהודים שהלכו בדרך מאוד ברורה וזכורים בהיסטוריה כאנשי מיסטיקה גאונים, אנשים שהם אבני דרך ביהדות…
    האם אנחנו חכמים מהם ויכולים לטעון בהינף יד שהכל זה שקר?!
    האם “גדלות המדע” גרמה לנו לזלזל בכח האדיר הזה?!

    ובכן, מה זה הכח הזה?
    ע”פ מקורות פילוסופיים ביהדות,
    “סוג של אחדות אמיתית שאין לה אמיתות אלא בהרחקת הגשמות”
    זה הרמז הכי גדול שמנסה לתאר אפילו קצת מה זה,
    ההבנה הראשונית היא קודם כל, שאין לנו מושג מה זה, להתנתק מחומר באמת..

    ומכיוון שאין לנו יכולת תפיסתית של לנסות להבין מה זה נצח,
    אנחנו מכירים כל דבר בגשמיות שלו, כל חומר בעולם מושפע מהזמן, כל דבר בעולם הזה מוגבל בחומר, וכל חומר… מתכלה
    מלבד דבר אחד…
    הרוח של האדם, לא משנה כמה שנים האדם יחיה, הוא לא יחסר אפילו מעט מהכח שמוביל אותו, וזה רוחו, לכן זוהי לדעתי ההוכחה שאנו רוח נצחית קודם כל,
    ה”כלואה” בתוך גוף חומרי… כמובן שאפשר להטיח תיאוריות בתיאוריות
    לאורך שנים על גבי שנים, אבל לדעתי המפתחות האמיתיים לתובנות הללו נמצאים בספר הספרים… (ואינני איש דתי, יש לי המון נגד המערכתיות של הדת) אך אחרי סיבובים וסיבובים וחיפושים, כאבי ראש, סמים מכל סוג שהו , והרבה….
    מצאתי משמעות אמיתית בזה שיש אומה שלמה שטוענת בלי שום בושה, שמעל מליון אנשים עמדו לילה אחד מסביב להר וקיבלו בהתגלות מיסטית אדירה וברורה את ספר הספרים הזה…
    יכול להיות שההיסטוריה שלנו נשענת על פנטזיות וסיפורים של כלכך הרבה אנשים ודורות?!
    ובנוסף מצאתי איזה ציטוט מעניין של המדען הכי מפורסם ומבריק בכל הזמנים, שהוכיח כל מניי תפיסות על מימדים כאלו ואחרים, שהעין שלנו פשוט לא תופסת, והדברים האלה היו כתובים בספר הזוהר כמה מאות שנים לפני כן..

    “הכל נקבע מראש, ההתחלה וגם הקץ, על ידי כוחות שאין לנו שליטה עליהם, הכל נקבע מראש לחרק ולכוכב. בני אנוש, ירקות ואבק כוכבים – כולם רוקדים לפי מנגינה מסתורית, הנשמעת ברקע מפי חלילן נעלם.” – אלברט איינשטיין

    בלי שום טיפת הטפה דתית,
    אולי שכחנו לחפש אצלנו בבית, אחרי שתרנו במחוזות חפץ רחוקים..

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *