מזמן שהיה אלוהים, היה הקסם

25/02/2010
נכתב על ידי

אני רוצה לכתוב על מאגיה. על הצבע האדום שלה, על טעם השוקולד, ועל ניחוח היערה בלילות. אני רוצה לכתוב כדי לזכור, וכדי לדעת מה להשיב למרימי הגבה ולמעקלי זויות פיהם בלעג. אני רוצה לכתוב על מאגיה כמו הייתי צורפת של נזמי זהב עבור אפי חזירים, ואני רוצה לשכוח, לשכוח, לשכוח את דברי התוכחה של אליפז לוי בספר “דוגמה ופולחן של המאגיה הגבוהה”. אני במלכים, ואני בכוהנים, ואני אכתוב ארגמן, ואלחש קקאו, ומספיק לשאול למה, ארורה השאלה כמחלת הכלבת.

מבעד לדלת הזכוכית הפונה למרפסת אני מתבוננת בגשם הניתך על מדרכות, ובאורות הדולקים בבית הספר להנדסאים של הטכניון. שמי הלילה כחולים כפלדה, ואני רק רוצה לכתוב על מאגיה, לכתוב מילים בטעם, מילים עם שורשים. מאז ומעולם היתה המאגיה סוד ומסתורין, ותמיד היתה גלויה לעין. לא מפתח דרוש ללימודה, כי היא לא באמת מנעול. משקפיים דרושים, ואולי זכוכית מגדלת.

מאגיה היא היכולת לראות נכוחה, להושיט יד, ולגעת.

בקמח. באש. במים. בתינוק בן יומו. פשוט לגעת.

יש אלוהים. אולי תמיד היה, ואולי מראשית האדם. ומזמן שהיה אלוהים, היה הקסם.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , ,

6 תגובות לרשומה מזמן שהיה אלוהים, היה הקסם

  1. אמתלאי בתאריך 27/02/2010 בשעה 10:19

    אלוהים, זה נפלא

  2. לא חרדי ולא עורך דין בתאריך 09/03/2010 בשעה 17:50

    תגידי, את במקרה אותה “כרמית” שהסתובבה באייל לאיזו תקופה לפני כמה שנים?

    • כרמית בתאריך 10/03/2010 בשעה 08:31

      כן. ברוך הבא.

    • לא חרדי ולא עורך דין בתאריך 12/03/2010 בשעה 13:51

      ראיתי את הפרופיל שלך בדה מרקר. תחומי עניין ועיסוק רבים ומגוונים יש לך. סחתיין.

  3. אורית בתאריך 25/04/2010 בשעה 10:17

    הי כרמית
    במקרה הגעתי
    קראתי כמה דברים והתרגשתי מאד
    מזמינה אותך לבקר בבלוג שלי (חדש) שקוראים לו נשימהות
    יש שם עמוד בשם מכשפוטובות
    אשמח מאד לתגובתך שם
    תודה
    אורית
    http://nashimahut.wordpress.com/

  4. אורית בתאריך 25/04/2010 בשעה 20:10

    וגם – אם מתאים לך, אשמח לפרסם את הרשומה הזאת בבלוג שלי. כמובן בשמך.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *