וְשִׁירָה תַּצִּיל מִמָּוֶת

23/02/2010
נכתב על ידי

פניו של הבוקר היו רעים. לא האפרוריות היתה אשמה, ולא הצינה, אלא משהו אחר שעמד באויר, כמו ענן החלטי של רוע יוקד, שוליו שחורים ורקובים.

רוב היום שתקתי. שמעתי מילים ארסיות, סיפורי אונס ומכות רצח, צפירות מכוניות נרגזות, טרטורי מנוע דחופים, טריקות דלת, פעפוע דם מורעל, ושתקתי. לא הישרתי מבט אל הרוע. נדרש לכך כוח, כוח שלא היה לי היום. חזרתי הביתה ופתחתי את “כחולים ואדומים” של אמיר גלבוע בעמוד רנדומלי. “אֵינְי מַאֲמִין בַּנְּבָלִים כִּי יַעֲשׂוּ טוֹב”, הוא כתב, “וְהַנְּבָלִים רַבִּים”.

והלוא מספיק לקרוא את כותרות החדשות כדי להיווכח בכך. קשה לי לכתוב את זה, כי אני אוהבת את ישראל, וגרה פה מתוך בחירה שלמה, אבל החברה שלנו חולה, מושחתת, רקובה מן היסוד.

תמיד אני משתוממת כשאני מגלה את הביטוי “כישופי אהבה” בראש רשימת החיפושים בקדרה. איוולת שכזאת. הסוד הגדול אינו טמון בכישופי אהבה, הרי, אלא בכישופי הִתְגּוֹנְנוּת מפני כוחות האופל, שְׁמִירָה, סילוק עין רעה, מזל טוב.

עוד הלילה אני אשקה את העציצים, אלחש נחשים, אסמן צורות על דלתות.

עד מתי נהיה מפחדים.

[ad name=”ad-3″]

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , ,

3 תגובות לרשומה וְשִׁירָה תַּצִּיל מִמָּוֶת

  1. יובל אדם בתאריך 24/02/2010 בשעה 10:04

    אני חושב שאהבה היא מהדברים הכי חקים שמשאירים אותנו שפויים ובטוחים מול הרוע שאת מתארת כל כך טוב. זה הקסם הכי חזק שאני מכיר.
    אז קצת עצוב לראות שאנשים מחפשים את זה באינטרנט, אבל אני חושב שהם מחפשים את הדבר הנכון לפחות אינסטינקטיבית. בלי אהבה קשה לשרוד מול כל זה, ובטח קשה להתגונן.

  2. אילן בתאריך 24/02/2010 בשעה 12:54

    מסכים שהסוד הוא לא בכישופי אהבה, אבל לא מסכים שהוא בהתגוננות מפני כוחות אופל.

  3. יוסי בתאריך 25/02/2010 בשעה 10:37

    כמידת הרוע כך מידת הטוב ואל מול כל זוועה יש נס מתחולל. מכיוון שאיני מאמין בקמיעות וכישופים לא יעזור לי באופן אישי דבר מאלה ולא נותר לי אלא לסמוך על כוחותי אני שיושיעוני. לעומת זאת יש מגוון אמונות שיכול לעזור לאחרים ולכל המאמין שיש לו אמצעים כלשהם לעזרה בהתמודדיותיו עדיף לו להשתמש בהם. ולך אומר האמיני השתמשי והרע יחלוף לו.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *