למה אני לא מפחדת מהמילה “בעלי”

05/08/2009
נכתב על ידי

זה כמובן לא מפתיע שאני לא מפחדת מהמילה “בעלי”. זו מילה נהדרת בעיניי, “בעל”. קצת חבל  שמשמעותה הרחבה בהקשר היסטורי הלכה לאיבוד בשיח הפסאודו-פמיניסטי שמתעקש לראות בה נגזרת של שם העצם “בעלות” ולא יודע שגם “בעל” (במובן גבר נשוי) וגם “בעלות” מגיעים ממקור אחד,  ושתיהן נגזרות של “בעל” (במובן אל כנעני).

מה זה בַּעַל (שֵם ז’)

1. האל הראשי של עממי כנען.
2. שם של אלים פטרונים מקומיים בארץ כנען.
3. גבר נשוי.
4. מי שיש לו בעלות על קניין כלשהו.

האל בעל במיתולוגיה הכנענית

בעל הדד הוא אל הגשם הכנעני. לאחר סדרת קרבות עם אחיו הוא ירש את אביו אל המושל בשמיים והפך לאל הראשי של ארץ כנען, המושל בארץ, ומהלך בקרב בני האדם. בעל הוא אל של ממטרים, סערות, ברקים ורעמים, אך גם של טל ענוג, ערפילי בוקר ואדמה פורייה. הוא משיב הרוח ומוריד הגשם. אל של חקלאות, אוכל וציוויליזציה.  כאל גשמים בארץ מוכת חמסינים ושנות בצורת, בעל הוא האל שבו תלויים חיי בני האדם. הוא מקור החיים והפריון. בסיפורים המיתולוגיים ובאומנות הדתית הוא מצטייר כאל צעיר, חסון ולוחם ללא-חת.

אלי הבעל המקומיים

שמו המדויק של האל בעל הוא “בעל הדד”. שם זה מבדיל אותו מאלים אחרים ששמם גם כן בעל. הבעלים היו בעצם הפטרונים של הערים, היישובים, השבטים, ההרים והעמקים שעל שמותיהם נקראו. הם היו אלי אדמה ואלים שומרים ומגנים.

הכנענים לא היו קבוצה אתנית או פוליטית אחידה, אלא שבטים מפורדים שהתקיימו לצד ערי מלוכה עצמאיות. לכל שבט, לכל עיר ולעיתים אפילו לכל משפחה מורחבת היו את האלים הפטרונים שלה, האלים המקומיים שלה.

בין האלים המקומיים של כנען ניתן למצוא את בעל בקעה, בעל חזור, בעל חרמון, בעל כנף, בעל כרמל, בעל לבנון, בעל מגינים, בעל מרפא, בעל מרקוד, בעל מלגה, בעל פעור, בעל פגרים, בעל קרניים, ובעל חמון (בעל עמון).

הוא בעלי ואני אש(ר)תו

לכל בעל מקומי היתה גם אשרה (“גבירה”) מקומית, שהתגלמה בצורה של עץ אלה או תמר רענן. האשרה נקראה גם בשם “בעלת”.  הבעל שמר על ההר או העמק, והאשרה סיפקה מחסה. הבעל הוריד גשם, והאשרה הצמיחה שורשים ועלים. הבעל השקה את בני האדם ובעלי החיים, והאשרה נתנה להם פירות לאכול.

הבעל והאשרה המקומיים השלימו זה את זה בכשרונותיהם ובייעודם. כל אחד עשה את מה שהוא יודע הכי טוב לעשות, וביחד הם הצליחו ליצור חיים ולקיים סביבה שופעת ומגוונת.

בעל הבית ובעלת הבית

בעל ובעלת (האשרה) היו בעצם בעלי הבית בהר או בעמק שעליו שמרו.בעל-לבנון היה בעל הבית בהר לבנון והאשרה שלו היתה שם בעלת בית. בעל-חרמון היה בעל הבית בהר חרמון לצד בעלת-חרמון, בעל-עמון היה בעל הבית בעמון לצד בעלת-עמון, וכך הלאה.

במחזור המיתי של בעל מסופר, איך שב האל בעל-הדד מן המלחמה לבית-אל בשמים. בעל היה עטור-נצחונות ומלא תביעות לירושת הארץ. ובכל זאת, אין לו רשות לבנות ארמון או להכריז על מלכותו, כל עוד האלה-האם אשרה, אשתו של אל ובעלת הבית בבית-אל, לא מסכימה לכך. כבעלת הבית של היכל האלים, אשרה קובעת יחד עם אל מי בונה ארמון, מי יושב על כס מלכות, למי יש זכות לחלק פקודות לשאר האלים, ולמי לא. בעל-הדד היה צריך לשכנע לא רק את אל, אלא גם את אשרה, להכיר בזכותו לרשת את הארץ.

בעלי, לא אישי

למרות הקשר בין בעל ל”בעילה” דווקא במקורות המונח שנחשב היום יותר פמיניסטי “אישי” הוא זה שקשור לסקס. “אישך” הוא האיש ששוכב איתך. הוא לא בעל-הבית של ביתך, ואת לא בעלת הבית בביתו. וראו למשל “ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך” (בראשית ג’), או “ויאמרו לאשת-שמשון פתי את אישך” (שופטים פרק י”ד), וגם “אלכה ואשובה על אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה” (הושע, ב’).

בעוד הקשר בין אשה ואיש הוא פרטי, הקשר בין אשה ובעל הוא חברתי ופומבי מעבר לרובד האישי.  בעל הוא מונח שמראה על מחויבות אישית אבל גם פומבית וחברתית של גבר נשוי להגן, לשמור ולטפח בית. בעל ואש(ר)ה הם לא רק איש ואישה ששוכבים יחד, אלא הם  גם אנשים שיש להם בית, על כל המשמעויות המשפחתיות, החברתיות והכלכליות הנובעות מכך. גם הבעל וגם האשה עומדים בראש הבית, כבעל-הבית ובעלת-הבית.

בעלות?

במיתולוגיה הכנענית, לבעל ולבעלת יש בעלות על האזור הגאוגרפי שלהם, אבל הבעלות הזאת היא נגזרת של האחריות שלהם כלפי אותו אזור. הבעל הוא לא הבעלים של אשרה, אלא הבעלים של ההר, העמק, הגבעה או העיר שעליו הוא שומר. גם בעלת היא לא הבעלים של בעל, אלא הבעלים של אותו תחום גאוגרפי.

באותה מידה, הבעל היום הוא לא בעלים של אשתו, אלא בעלים של הבית (הפיזי והמטפיזי) שהוא ואשתו בונים יחד. גם האשה היא בעלים של אותו בית בדיוק באותה מידה. הבעיה, נדמה לי, היא לא השתמרותה של המילה העתיקה “בעל” במשמעות גבר נשוי, אלא אובדנה של המילה העתיקה “בעלת” במשמעות “אישה נשואה”.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , , , , , , , , , , ,

23 תגובות לרשומה למה אני לא מפחדת מהמילה “בעלי”

  1. רויטל בתאריך 05/08/2009 בשעה 20:37

    את בכלל לא צריכה לפחד משום דבר.
    Fear is the mind killer 🙂

    • כרמית בתאריך 06/08/2009 בשעה 09:15

      צודקת במאה אחוז 🙂

  2. efyska בתאריך 06/08/2009 בשעה 08:22

    אחלה סקירה, אבל בסופו של דבר, בלי פחדים רק רצון ליצר מציאות שוויונית אצלי הבעל הפך לבן זוגי שיחייה. ולפעמים העילוי.

    • כרמית בתאריך 06/08/2009 בשעה 09:15

      הממ, אבל הוא בן זוגי שיחיה כבר עכשיו… מה ישתנה אחרי החתונה? את ההבדל אני מחפשת 🙂

  3. בלבוסטע בתאריך 06/08/2009 בשעה 23:30

    אכן, השכלתי. כרגיל.
    ומה משמעות הביטוי בעלת האוב? זו שיש לה בעלות על האוב? שהיא מנהלת בית משותף עם רוח רפאים?

    בדרך כלל אני חותמת אמתלאי, אבל הפעם לא התאפקתי

    • כרמית בתאריך 07/08/2009 בשעה 16:40

      אוב = רוח מת, רוח רפאים. בעלת אוב = מי שיש לה גישה/אחריות/פטרונות על התחום או הממלכה של רוחות המתים. 🙂

  4. FredScarren בתאריך 07/08/2009 בשעה 09:25

    אבל אבל אבל…. “פמיניזם” בכלל לא אומר שצריך להתכחש לסקס (כפי שקצת השתמע ממה שכתבת לגבי המילה “אישי”).
    חוצמזה – זו הפעם הראשונה שלי בבלוג הזה, והוא מרתק בינתיים… כיף לקרוא!

    • כרמית בתאריך 07/08/2009 בשעה 16:39

      זה לא עניין של התכחשות לסקס. הסקס קיים וזה ברור וסבבה אבל אל”ף, קשר בין איש ואשה שיש בו סקס יכול להתקיים ואכן מתקיים גם בלי נישואין, ובי”ת, בתקופה הכנענית (ולדעתי גם היום במידה מסוימת) סקס לא היה הרובד המרכזי בנישואין.

  5. […] צחוק”, תוכנית הרדיו המזעזעת אך האהובה כל כך על בעלי. לנישואין יש גם […]

  6. יוסי בתאריך 09/08/2009 בשעה 09:42

    אכן סקירה ממצה על בעל ונגזרותיו, למרות זאת הוחמצה נקודה מרכזית אחת: כל בעל אומר בסופו של ענין “כן אשתי היקרה” וזה מנסיון של 26 שנים.

    • ג'קי בתאריך 05/03/2010 בשעה 16:03

      סקסקירה טובה מאוד, אך לא ממצה. מה בדבר אדמת בעל? בשפה, בכל שפה, יש מממילים שנשמעות אותו דבר, נכתבות אותו דבר, אבל יש להן משמעויות שששונות.
      לללמשל מין, זה סקס. מין זה מגדר. אך מין זה גם סוג. ומין זה גם דבר. (למשל בפתגם מממין בשאינו מינו – דבר שאינו מסוג העניין.

    • עופר בתאריך 05/01/2014 בשעה 02:46

      אדמת בעל היא אדמה שהאל בעל משקה אותה באמצעות גשם להבדיל מהנילוס שמציף את האדמות הסמוכות לו.

  7. עירא בתאריך 25/08/2009 בשעה 16:55

    אממ… נתת סקירה ארוכה ובסוף את אומרת שפשוט ביטלת את כל הסמטיקה העתיקה ולכן אין לך בעיה עם המשמעות המודרנית הצרה שבחרת. הבעל כבר איננו הבעל משום שהוא הבעלים של האישה (כמו שעדיין כתוב בכתובה), לא משום שהוא בועל אותה כדי להוכיח בעלות, וכן הלאה.

    בעיני אלו משחקים בסמנטיקה, הרגעה עצמית מוזרה, וכל זה לא משנה של90% מהאוכלוסיה ששמה לב למשמעות היסטורית למילים וסימנים תרבותיים יש עדיין סלידה מהמילה… 🙁

  8. […] צחוק", תוכנית הרדיו המזעזעת אך האהובה כל כך על בעלי. לנישואין יש גם […]

  9. יוס ואחיו בתאריך 15/08/2011 בשעה 01:42

    ‘בעל’ היה כינוי גם לחפץ פאלי (קיים גם היום בכפרים ביוון) שאולי שימש כ’דילדו’ עתיק בתקופה ההיא בידי נשים. לכן הקשר למושג ‘בעילה’.

    • כרמית בתאריך 15/08/2011 בשעה 08:26

      יש לך סימוכין לטענה הזאת?
      או לפחות קישור למילה המקורית במילון יווני-אנגלי/גרמני/צרפתי/עברי כלשהו כדי שאוכל לבדוק את האטימולוגיה שלה?

  10. יוס ואחיו בתאריך 19/08/2011 בשעה 03:40

    העליתי הסבר אתמול – משום מה נעלם. מעלה שוב.

    לא זכור לי היכן ראיתי או קראתי על החפץ ושמו ותפקידו הפולחני , אבל זכור לי שהוא שימש בפולחן, אולי של האלה ענת.

    כמה סימנים שמצאתי –

    * מאבן שושן, הערך ‘בעל’ (שניים בעצם):
    בעל הוא גם אל הגשם וגם הפריון (אדמת בעל – שאינה זקוקה להשקיה ומופרית מהגשם); בתנ”ך המילה מציינת נישואים (‘שנואה כי תיבעל’, משלי ל’ 23) וכן יחסי מין: ‘כי יקח איש אשה ובעלה’ (דברים כ”ד 1), ‘ואחר כן תבוא אליה ובעלתה’ (דברים כ”א 13).

    שם יחודי: ‘בעל פעור’ אל המואבים (במדבר כ”ה 3), שנזכר בהקשר של בנות מואב.

    * מהרשת:
    http://kspark.kaist.ac.kr/Old%20Testament/Sex%20Worship%20and%20Idols.htm
    מפרש את השם ‘בעל פעור’ כ-Baal the hymen-breaker, כי הוא היה idol-phallus, אליל שצורתו פאלית.

    בספר מלכים ב’ פרק י’, מסופר על הטיהור שערך יהוא בבתי הפולחן לבעל, ועל הוצאת ‘מצבותיו’ ושריפתן (מלכים ב’ י’ 26).
    ‘מצבות’ מתורגמות כ-pillars, שהיו עמודי עץ שהוצבו זקופים וייצגו את פוריות האל בעל, לצד ‘אשרה’ או ‘אשרים’ (באנגלית groves), כמו במלכים ב’ כ”ג; במספר מקומות בספר מלכים מופיע הצירוף ‘בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים’ (מלכים א’ י”ד 23), שהם סימני פולחן הבעל והאשרה, ומציינים זכר ונקבה לפי http://atschool.eduweb.co.uk/sbs777/snotes/note1112.html

    גליה דורון כאן http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17103
    טוענת שלא נמצאו פסלי בעל, מלבד קטנים ממתכת. אבל תמונת הפסלון שלו כאן
    http://en.wikipedia.org/wiki/File:Baal_Ugarit_Louvre_AO17330.jpg
    מעניינת בהקשר הפאלי.

    מקוה שתוכלי למצוא עוד.

    • כרמית בתאריך 19/08/2011 בשעה 11:16

      אלו הדברים הידועים. מה שלי לא ידוע זה על אספקט יווני כלשהו של הנושא.

  11. יוס ואחיו בתאריך 19/08/2011 בשעה 03:46

    אגב ‘פעור’ הוא גם שם של מקום (הר במואב, ואולי גם עיר). סביר שהשם ‘בעל פעור’ דומה ל’בעל צפון’ (בשיר השירים), כלומר אל מקומי של מקום מסויים (הראשי או שנחשב ‘פטרון’), שהיה מקובל אז.

    הפרשנות המאוחרת של בית שני, היא שחיברה את ‘פעור’ עם נקבים פעורים בגוף, ומכאן ההקשר המיני. נראה שהסיפור המקורי לא קישר בינהם.

  12. המומה בתאריך 13/09/2011 בשעה 17:59

    אז את מקשרת את המילה בעל, למשמעות של האל בעל והאלה בעלת. אבל הרי הגברים לא קוראים לנשים “בעלות”, ולא מתארים אותן כ”בעלתי” וכו’, אז מדוע שנשים ישתמשו במילה “בעל”?? הוא נשאר אל ואת הפכת שפחה, כמו במיתולוגיה היהודית. וזה שהמילה לא מפחידה אותך, כי במקור האישה הנשואה גם היא בעלת..זה נשמע לא יותר מתירוץ. מצטערת. לא קיימת בעברית מילה יותר מחרידה מבעל. ומי שלא מזדעזעת מהמילה, מאוד הזויה בעיניי. במיוחד, כשהיא כותבת כ”כ יפה ובעלת חוש ביקורת.

    אם אנשים כ”כ בקטע של זוגיות, אז מה רע במילה בת זוג ובן זוג?
    ונניח שהתחתנת, הרי לפני רגע הוא היה בן זוגך, אז מה השתנה? מהרגע שהתחנת איתו, הפך לבעלך? במה הוא מעיך פתאום? הרי עד לפני רגע הייתם זוג.

    ומאז ומתמיד אני הכי המומה מעצם העובדה שמישהי בכלל מסכימה להתחתן, כאשר יש לה אפשרות לא להתחתן.

  13. המומה בתאריך 13/09/2011 בשעה 18:00

    מעיך = מעלייך.

  14. המומה בתאריך 13/09/2011 בשעה 18:04

    אם המילה אינה ראויה, הרי יש להחליף אותה באחרת ולא למצוא תירוץ סמנטי ולטעון שהכוונה היא אחרת ממשמעותה בעברית.

    המילה אישי, גם היא נוראית ע”פ המשמעות התנכית, אולם היא מקבליה למילה “אישתי”, ולכן נתפסת כנייטרלית יותר. היא בטח לא המילה האידיאלית.

    שפה אמורה לשרת אותנו ולא להיפך.

  15. מורגיין בתאריך 02/10/2011 בשעה 12:00

    גם בן גוריון לא הבין מדוע משתמשים במילה “בעל” כשאומרים אישתי אפשר לומר אישי.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *