הכל אפשר

28/09/2008
נכתב על ידי

מסלול הריצה שלי עובר ליד גן ילדים. בבוקר יום שישי עברתי לידו ושמעתי קול נרגש קורא בשמי: “כרמיייייייתתת!!!!”. הפניתי מבט וראיתי את הבת של השכנים. פצצת אנרגיה בת ארבע. שאר הילדים שיחקו בשלווה בחצר, ורק היא נתלתה בגדר בהתרגשות.

ניגשתי לגדר כדי לדבר עם הזאטוטית.  “כרמית!!” היא אמרה לי, “כרמיייייית!!!!, “את יודעת, התנדנדתי עכשיו גבוה מדי והגעתי לשמים!!!!” . העיניים שלה הבריקו. החיוך התנוצץ לה על הפנים. זה היה כאילו גם התלתלים שלה חייכו ביחד איתה.

ואני חשבתי לעצמי, הנה. זה הכוח. ככה הוא נראה וככה הוא נשמע. זאת ההתרגשות שממנה עושים קסמים.

לעולם, לעולם לא צריך להפסיק להתנדנד גבוה. רק ככה מגיעים לשמים.

אה כן, וגם הכל אפשר.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , , , ,

4 תגובות לרשומה הכל אפשר

  1. עופר בתאריך 28/09/2008 בשעה 15:41

    פוסטים כאלה, שמעבירים את החיוך ,מהתלתלים והעיניםף שמעבירים את הקסם מהילדה אלינו, הם קסם בפני עצמם.

  2. Luxinri בתאריך 30/09/2008 בשעה 01:31

    אותי פגשת הערב בשהם, בחיפה.
    ראיתי את המצב שבו אני פוגשת אותך מספר פעמים בראש שלי, לא מתוך דמיון, וזה היה שונה.
    זה היה מוזר, ובעיקר מעניין. בשבילי.
    קשה לי להסביר פה (לא כל כך קשה כמו שלא נוח) למה זה היה מעניין, ולמה זה היה משמעותי, ולמה התרגשתי ככה, אבל זה היה המצב- מעניין, מרגש, ובעיקר משמעותי. ושונה, קצת מוזר.

    בכל אופן, שוב, חג שמח,
    ושנה טובה.

  3. כרמית בתאריך 30/09/2008 בשעה 07:06

    Luxinri – שמחתי לפגוש אותך אתמול 🙂 יום אחד תסבירי לי מה משמעותי, טוב?

    אה ועופר – תודה 🙂

  4. ויקי וייל בתאריך 02/10/2008 בשעה 03:25

    הפוסט שלך התאים לי בדיוק להרגשה הנוכחית, וכל כך חיזק אותה.
    תודה. 🙂

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *