קצת יותר עדינה

23/11/2007
נכתב על ידי

היום הוא אומר לי מותק, קשה לפספס אותך. כשהייתי  ילדה, אמא שלי היתה שואלת כל יום ביאוש, למה את לא יכולה להיות קצת יותר עדינה. וכשהייתי עוברת את הגבול, היא היתה שואלת, למה את כזאת פראית. תפסיקי לרוץ. תסתרקי. אולי אני אספר אותך? אבל אני לא רציתי להפסיק לרוץ, ולא רציתי להסתפר, ולא רציתי להסתרק.

אחר כך גם לא רציתי לקנות איפור או בגדים בכסף שלי. הוצאתי אותו על ספרים ומוזיקה. אמא שלי היתה נגנבת מזה. כל הויכוחים שלנו היו הפוכים. היא רצתה שאני אשתמש בשפתון ובעפרון לעיניים. אני רציתי להסתובב עם אותו ג’ינס קרוע כל השבוע. היא רצתה שאלמד לטופף לאיטי כמו אשה בהתהוות. אני רק רציתי להגיע לאנשהו, אלוהים יודע לאן. אז רצתי רצתי, כל הזמן רצתי.

והיום הוא אומר לי, מותק, קשה לפספס אותך, ואני קצת נבהלת. מילדה שרצה כל הזמן בשיער פרוע הפכתי לאישה עם יותר מדי נוכחות. למה אני לא יכולה להיות עדינה באמת? אולי אני כן יכולה? [כי מה שבאמת מעניין לבדוק פה, זה האם העדינות היא חלק מהותי מחווית הנשיות, או שמא היא דיכוי של אותה חוויה.]

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: ,

12 תגובות לרשומה קצת יותר עדינה

  1. Morin בתאריך 24/11/2007 בשעה 01:31

    מה רע בלהיות אישה עם הרבה נוכחות? אני בהחלט מעדיפה נשים שקיימות באמת ויודעות מה הן רוצות, על אלו שמשחקות כל כך טוב את התפקיד הנשי, ששכחו מה הן רוצות בכלל. אולי אפילו שכחו מי הן.

  2. נסט בתאריך 24/11/2007 בשעה 12:22

    נראה לי שהכל תלוי באיך תופשים תכונה מסוימת.
    אם אני אתפוש עדינות כדיכוי עצמי, היא תהיה משהו כובל. בעצם, היא בכלל לא תהיה תכונה, היא סתם תהיה תחפושת. אבל אם אני מרגישה שהיא משהו מהותי ממי שאני, היא תהיה אפילו סוג של כלי. אני מניחה שמה שרציתי לומר היה שכדאי פשוט להיות מי שאתה.
    עמוק, הא? 🙂
    עד כאן עם ההרהורים… שבת שלום.

  3. Golden בתאריך 25/11/2007 בשעה 01:50

    המשפט בסוגריים הקדים את התגובה שלי… החוויה שלי היא בדרך כלל כשאמרו לי להיות יותר עדינה הכוונה הייתה שאקטין את עצמי. וכשהרגשתי עדינות מתוכי החוויה הייתה שונה ממה שביקשו מבחוץ.

  4. Hadar בתאריך 26/11/2007 בשעה 02:09

    Whoever suggests you make yourself smaller is either trying to steal your soul or an accomplice of those who do. I personally think you’re fantastic the way you are.

  5. alonyska בתאריך 27/11/2007 בשעה 00:17

    ראיתי אותך אצל האתון ובאתי לבקר. אחלה בלוג!!

    במיוחד ריגשה אותי הרשומה על הואדי. וצחקתי לאללה מהפוסט על בלוגי הוורדפרס. את אלה אני באמת לא מסוגלת לקרוא.

    ולגבי נוכחות ולתפוס מקום – יש לא מעט נשים שהדרך היחידה שלהן למנוע את זה שימחקו אותן לגמרי ולא רק רגשית – היא להראות נוכחות פיזית. יש לזה מחיר אבל הוא שווה להן במובן מסוים.

  6. יוסי בתאריך 28/11/2007 בשעה 12:06

    -לא ברור לי למה רק נשים מגיבות. ולא ברור לי הקשר בין עדינות ונוכחות.כלומר ,אשה או גבר יכולים להיות מאד עדינים ומאד נוכחים ולהפך, בהמיים לחלוטין ובעלי כריזמה של כרוב כבוש.

  7. נסט בתאריך 28/11/2007 בשעה 19:06

    אני מניחה שרק נשים מגיבות כי, כנראה, זה נושא שהן יותר קרובות אליו. הקשר דווקא די ברור לי: מגבר אין ממש ציפייה להיות עדין, או מעודן.

  8. יוסי בתאריך 29/11/2007 בשעה 14:22

    אתמהה???(מלשון תמהון)למה אין ציפיה שגבר יהיה עדין או מעודן?זה לא סטראוטיפי משהוא?

  9. Golden בתאריך 29/11/2007 בשעה 19:55

    בעיניי – לאו דווקא סטריאוטיפ, אלא דגש חברתי. לרוב מגברים פחות מצופה שיפגין בהתנהגותו עדינות.

  10. אתון עיוורת בתאריך 06/12/2007 בשעה 20:38

    כן, אין לזה סוף לכל התהיות האלה על נשיות וגבריות.
    אין לי מושג מה זה עדינה בשבילך. אבל נראה לי שיש שם איזו סוגיה סביב הטעם הזה – שאת קוראת לו עדין.
    את רוצה להיות עדינה יותר?
    את מרגישה לא עדינה מספיק?
    את מרגישה את זה? או שאת חושבת שהסביבה מבקשת את זה ממך?

    באופן כללי ובלי ממש להבין את המצב אצלך אפשר להגיד שהסוג השאלות האלה: למה אני לא יכולה להיות X כשאני Y, מעלות אצלי אסוציאציה של לעמוד מול חתול ולנסות לגרום לו לנבוח.
    אותו סוג תסכול שלא מוביל לשום מקום, אלא רק לעוד תסכול.

  11. לונה בתאריך 07/12/2007 בשעה 14:38

    ההפך מעדינות זו גסות. בחורה גסה בעיניי היא בחורה קולנית, וולגרית, אגרסיבית, לא מנומסת. אין לזה שום קשר לנוכחות. ולכן, אם אי אפשר לפספס אותך, זה לא אומר שאת לא עדינה.

  12. יוסי בתאריך 11/12/2007 בשעה 16:51

    סכים עם כל מלה של לונה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *