על לחם ואונקיית שמרים

05/05/2006
נכתב על ידי

נדמה לי, שהסיפור האמיתי מאחורי ייקור מחירי הלחם אינו בגידתן של המפלגות החברתיות בציבור בוחריהן. הסיפור האמיתי, לעניות דעתי, הוא הנימוק להתייקרות: פיצוי על הפסדי המאפיות. למעשה, ישלם הציבור על פעילותן ומחדליהן של חברות מסחריות לייצור המוני של לחם.

אפיית לחם ביתית הפכה לתחביב של עשירים. מכונת אופה לחם ביתי היא היום סמל סטטוס של המעמד הבינוני, ובשיחות סלון מחליפים זוגות צעירים וזחוחים מתכונים ללחם זיתים, לחם עשבי תיבול ופוקאצ’ות.

אבל לאפות לחם זה פשוט. קמח, מים, גרמים ספורים של שמרים, כמה כפות שמן, מלח, וסוכר – זה כל מה שצריך. וגם תנור טוב, קערה, זוג ידיים חזקות ללוש בעזרתן, והרבה סבלנות.

פשוט, אבל לא מאוד זול. לחם אחיד לאחר ההתייקרות יעלה 3.70 ש”ח. עלות אפיית כיכר לחם פשוטה, בלי זיתים, עגבניות מיובשות, עשבי תיבול או שאר סממני מעמד  בינוני מדושן-עונג היא כחמישה עד שבעה שקלים. וזה, כמובן, לא כולל את עלויות זמן העבודה, החשמל (תנור אפייה זולל אנרגיה), ועיסות ראשונות שיושלכו אחר כבוד לפח האשפה עקב חוסר מיומנות של האופה.

ובכל זאת, אני חושבת שכדאי לאפות לחם. יש משהו אמיתי ופשוט ומספק בעבודה הקשה הכרוכה בהפקת המוצר הבסיסי הזה: לחם. על האמת יש להודות, בבית הוריי לא אפו לחם. אבל אפו פיתות עבות ובשרניות, וגם “לחם דק” (לחם כורדי, דומה ללאפה). להוציא מקרים נדירים של ארוחת צהריים בדוכן הפלאפל המקומי, אני בעצם לא זוכרת את עצמי אוכלת פיתה של מאפייה מסחרית עד שנות העשרה המאוחרות שלי.

כדאי לאפות לחם כי זה יותר טעים. כי תהליך האפייה מלמד שיעורים חשובים בסבלנות ובעבודה קשה ששכרה בצידה. כי יצירה ועבודת כפיים מרוות את הנפש. וגם מפני שזה לא רע בכלל לקחת בחזרה את המונופולין על הלחם מידי הממשלה הבוגדנית והמאפיות הכושלות ולהחזיר לעצמנו את הזכות הבסיסית לאוכל ולמים.

ולא רק שכדאי לאפות לחם, אלא שכדאי להיאבק על מחירי הסוכר, המלח, הקמח והשמרים ביתר שאת מאשר על מחיר הלחם המיוצר במאפיות מסחריות. קילו קמח שמספיק לכשתי כיכרות לחם ביתיות עולה 2.95 ש”ח. יותר מדי, אם כי לא שערורייתי כמו מחיר השמרים. 23 גרם שמרים יבשים עולים 6.55 ש”ח, מה שגורם לי לתהות למה בבורסה אי אפשר לקנות אונקיית שמרים כמו שקונים אונקיית זהב או חבית נפט.

ובינתיים אני נזכרת בסדרת הרובוטים של אייזיק אסימוב. שם, בעתיד הפיקטיבי שלו, שמרים הם המזון היחידי שאוכלים על כדור הארץ המרופט, המנוצל עד תום, והמאוכלס בצפיפות בלתי נסבלת. כל שאר האוכל נגמר, ויקר מדי להכין חדש. הממשלה העולמית מגדלת שמרים בחוות ענק ומייצרת מהם עיסות בצורת בשר, ירקות, עוגות… זימוויל (zymoveal) הוא הסטייק העתידני של אסימוב: עשוי משמרים ואנזימים ומתיימר לחקות בשר בקר. אזרחי העולם אוכלים אותו בחדרי אוכל ענקיים ואין להם שום זכות או אפילו יכולת להתלונן על מה ששמים להם בצלחת.

עד כמה שונה באמת המצב היום? אינני בטוחה. חברות מסחריות מסמנות את המוצרים שלהן על פי חוק, אבל לא יוצאות מגדרן כדי לספר לצרכנים מה באמת מכיל האוכל שלהם. לעיתים, הן אפילו מעלימות מידע ומטעות בכוונה. מאפיות רבות, למשל, צובעות את עיסת הלחם שלהן בקרמל סוכר כדי לשוות לו צבע חום ולהטעות את הציבור שמדובר בלחם מלא, לכאורה בריא יותר. מאפיות אחרות אורזות לחם רגיל באריזות של “לחם קל” או “לחם נשים”.

באפייה ביתית, כמו בבישול ביתי, אין מקום לשקרים. הלחם מכיל בדיוק את אותם חומרי גלם בסיסיים שהכנסתי לתוכו. אני אוהבת את שלי רך ופשוט וריחני, בלי תוספות. שמרים, קמח, שמן, מים ומלח. אני משתמשת במתכון הישן והטוב של אמא שלי לפיתות, ועל פי המסורת, אפילו סוכר לא מוסיפה לעיסה.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , ,

8 תגובות לרשומה על לחם ואונקיית שמרים

  1. מרק קפלון בתאריך 05/05/2006 בשעה 21:57

    אני מניח שאת ממש לא זקוקה לתגובה הזו, אבל אני משתדל להגיד מילה טובה מתי שרק אפשר.

    באתי לקרוא את הפוסט הזה ואז הצצתי גם מסביב. אני ממש רחוק מהקטע של העידן החדש, אבל מאוד מצא חן בעיני מה שבנית פה מבחינת העיצוב והתכנים ואפילו הצלחתי להזדהות עם חלק מהדברים שכתבת.

  2. יוזף ברויר בתאריך 05/05/2006 בשעה 22:45

    היי,
    זו את פה עכשיו?

  3. כרמית בתאריך 05/05/2006 בשעה 22:59

    מרק: תודה לך, וברוך הבא 🙂

    יוזף: תמיד אני. מחליפה מסכות, כרגיל. שמחה לראות אותך גם כאן.

  4. פארה ווי בתאריך 06/05/2006 בשעה 00:25

    🙁
    לא חשבתי על זה, שאני צריכה לחפש גם פוסטים נטולי-גלוטן.

    (עשית לי געגוגעים ללחם העבר)

  5. ימימה בתאריך 06/05/2006 בשעה 14:27

    לא חייבים שמן בלחם. (לפחות בכל מתכוני הלחם שאני השתמשתי בהם עד כה.)

    ואני מסכימה איתך בעניין החומרים ומה שמדווחים. לפני כמה חודשים נכנסתי למשטר דיאטה מחמיר (כי לילדה שלי היו גזים…) ונאסר עלי לאכול המון דברים שבפירוט על המצרכים מכנים אותם בשם קוד כמו “שומן מוקשה” או משהו כזה.

    אגב, פעם ראשונה שלי פה. נראה נחמד.

  6. כרמית בתאריך 06/05/2006 בשעה 15:16

    פארה: ברוכה הבאה לאכסניא החדשה 🙂

    ימימה: בדיוק נזכרתי בחברה טובה שתמיד אומרת, שהלחם הכי טעים בעולם הוא החלה שהילדים אופים בטקס קבלת שבת ביום שישי בגן. קמח, מים, שמרים וטיפונת מלח. הכי מינימליסטי שיש. אני רגילה להוסיף כף שמן לבצק, כי ככה אפו אצלנו בבית תמיד. אבל את צודקת, אפילו שמן לא חייבים. וכמובן, ברוכה הבאה לכאן 🙂

  7. רינה בתאריך 08/05/2006 בשעה 15:37

    היי, כרמית

    עלית על אחת התחביבים העיקריים שלי.

    אני מאוד ממליצה על שמרים מיובשים בחבילות וואקום גדולות. אפשר להשיג בסופּר או בבית טבע או אפילו במכולת. תמורת 9 ש”ח ואיחסון במקרר, יש לי שמרים לשנה – שנתיים. ואני מניחה שאני אופה יותר לחם בשנה ממה שאת מסוגלת לאכול.

    אני גם קונה קמח מלא אורגני (ללא אישור, אבל אני מכירה את המגדלים) מאדמאמא (קישור באתר שלי) בשקים של 25 קילו במחיר ממש זול ואיכות שלא מצאתי כמוה. אני גומרת שק תוך חודשיים-שלוש. הפסקתי להכניס שמן בלחם (יקר), אבל אני מכינה לחם בצל (זול) מהמם, וגם שום כאשר הוא זול וטרי. גם עשבי טיבול אחרים הם זולים (וניתנים לגידול עצמי) ויוצרים לחם לעניני טעם במחיר לכל נפש – הרבה יותר זול מלחם קנוי של אותו סוג קמח. (אולי הכיכר יותר יקר, אבל גם יותר כבד.)

    ברכות על הבלוג, ואפייה מהנה!

    – רינה

  8. […] מה אני חושבת על התייקרות מחירי הלחם האחיד כבר בפעם הקודמת שהפעילו המאפיות הגדולות לחץ על […]

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *