הדופק שלי מתופף תפילה

27/09/2007
נכתב על ידי

פרחי היסמין בגינת השכנים נפתחים עם רדת ערב, מפיצים ניחוח משכר הנישא למרחקים. הבשומת מזדחלת לאיטה אל חלוני, מפתה אותי לצאת מפתח הבית, לשאוף פנימה את אוויר הלילה הסתווי. אני פותחת את הדלת והטלפון מצלצל, משמיע לי גראנג’ נשי ומתגרה. לרגע אני חושבת להתעלם, אבל בסוף משיבה לשיחה. הוא אומר לי, מותק. אני אומרת לו, אני יוצאת לרוץ עכשיו. והוא צוחק, את כוח טבע.

בחוץ חם, דחוס, ומתקתק. עיני חתולים מנצנצות מבעד לשיחים, ועשים מרפרפים סביב פנסי הרחוב כשיכורים. מן הסוכות עולים קולות של אנשים. בשמים מבהיקה הלבנה במילואה, ואין בה שום מיעוט. הצללית שלי ארוכה לאורה, ואני רצה, רצה כאילו משהו מחכה לי בסוף המסלול. כאילו המסלול אינו מעגלי. כמו לא אשוב הביתה בעוד שעה קלה.

ונרקמת בי תפילה לליל ירח מלא. שרירי הרגליים שלי כותבים אותה. ירכיי מדקלמות אותה מילה במילה. הדופק שלי מתופף אותה. God make me an instument of your peace.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , , , , , , , ,

2 תגובות לרשומה הדופק שלי מתופף תפילה

  1. Golden בתאריך 28/09/2007 בשעה 16:31

    איזה יופי כתבת. אפשר ממש להרגיש את טפיפות הרגליים על השביל ואת התפילה. לומר: אני מכירה את הערב הזה.

  2. aylish בתאריך 28/09/2007 בשעה 21:21

    יפה הוא באמת אמר לך ככה
    את כוח טבע…..
    ? נשמע מאוד רומנטי….

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *