השועל המכשפה והג’יפ

26/03/2007
נכתב על ידי

אז התחמקתי באמצע מפגש פורום המרחב הביוספרי של רמות מנשה. פילחתי בורקס תפוחי אדמה משולחן הכיבוד, הפעלתי קסם בלתי-נראות שלי ויצאתי החוצה, לערב מרץ קר. אף אחד לא הבחין בי. מחר הם יתהו בינם לבין עצמם איפה כרמית היתה בחלק השני של המפגש. נו. גם אקטיביסטים מתעייפים לפעמים, וגם מי שאמון על שמירת הטבע והשטחים הפתוחים — במיוחד בסביבה של יותר מדי דיבורים ופחות מדי מעשים.

בחלק היותר חם של הערב: יוזמה לסגור את פארק רמות מנשה לתנועת ג’יפים ושאר כלי שטח, ו/או  לגבות תשלום מרכבי שטח שייכנסו לפארק דרך שערים מוסדרים בלבד. אוהו איזו מהומת אלוהים שגרמה ההצעה הזאת. איש אחד אפילו צעק שלהיכנס לפארק עם ג’יפ זה חלק מזכותו “להיות עם חופשי בארצנו”. אבל אי אפשר להגיד שזה לא היה צפוי. ההרס שגורמים המטיילים ברכבי שטח הוא עצום. מבצעי ניקיון ושיקום עוזרים כמו פלסטר על פצע ירייה. יתכבד נא העם החופשי בארצו וייכנס לפארק ברגל או באופניים.

הרעיון הכי מעניין ששמעתי במפגש: שהמטרה שלנו היא לשמור על רצף שטחים ירוקים ברמות מנשה, ולוודא שהפיתוח נעשה בתוך יישובים קיימים או פיתוח צמוד-דופן ליישובים קיימים. אחלה ביטוי, פיתוח צמוד-דופן. גם חכם.

עשה לי את היום: שועל מצוי שחצה את הכביש בין קיבוץ דליה לצומת רמות מנשה. הוא נלחץ באמצע הכביש כשראה את הקליאו שלי מתקרבת. אני האטתי. הוא חצה במהירות ונעלם לתוך העשב. אני המשכתי בדרך. לכל המעורבים שלום.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , ,

20 תגובות לרשומה השועל המכשפה והג’יפ

  1. הדר (לא הג'יפאית) בתאריך 27/03/2007 בשעה 06:53

    זה מעניין, שאנשי הג’יפים כל כך התרגזו. למה זה כל כך חשוב להם (אולי מישהו מאנשי הג’יפים רוצה להסביר)?

  2. גדל בשדה בתאריך 27/03/2007 בשעה 09:37

    כמה שאת עסוקה…לא יודעת אם לקנא או לרחם… משהו באמצע כנראה. לפחות עסוקה בדברים מהלב. גם לך מגיע חופש! מתי את נוסעת לאנגליה?

  3. הדר בתאריך 28/03/2007 בשעה 00:39

    ארץ ציון וירושלים 🙂

    אני חושבת שהרוגז של “אנשי הג’יפים” נבע מהעובדה הפשוטה שהם לא היחידים שגורמים נזק לסביבה. להיפך, הרבה פעמים אפשר לראות מטיילים בג’יפים שאוספים שקיות זבל שמטיילים השאירו בדרך …
    אני חושבת שהדרך הזו שגויה ואני גם לא בטוחה שהיא תעמוד במבחן החוקיות.
    לדעתי, אם רוצים לגבות אגרה מסויימת בכניסה לשמורה על מנת לדאוג לטיפוח , טיפול יאות ותחזוקה אין עם זה שום בעיה, כל עוד האגרה הזו תהיה שווה לכל נפש…

    בינינו, מי שגורם את הנזק האמיתי הוא לא אחד שיימנע מלהכנס לשמורה בגלל תשלום אגרה… להיפך, הוא ישלם ויכנס וירגיש חופשי לזרוע כמה שיותר הרס כי הרי למטרה זו הוא שילם…
    אבל, ברגע שמגדירים את האגרה כאגרה כללית ולא ככזו המופנה לציבור מסויים, הרי שיוצא ממנה העוקץ ובדרך אולי גם מחדירים קצת אהבת הטבע והבנה שצריך לשמור ולשמר.

    ובעניין אחר, אני עדיין נפעמת מחדש בכל פעם שמבטי מצטלב במבטו של שועל 🙂
    אבל לצערי בזמן האחרון אני רואה הרבה יותר שועלים מוטלים בשולי הכביש מאשר בשדות 🙁

    לילה טוב

    הדר
    הג’פאית, המכשפה (כך אומרת השמועה), חברה של קבע בחברה להגנת הטבע ועוד כמה תארים שהשתיקה יפה להם 🙂

    נ.ב. – על מנת להטיל תשלום חובה בכניסה לשטח ציבורי יש לפעול בדרך המלך והיא פנייה לרשות הגנים הלאומיים או לרשות שמורות הטבע או לרשות המקומית המוסמכת שכן קביעת חיוב שכזה מצריכה סמכות מפורשת מכוח חוק.

  4. אילן בתאריך 28/03/2007 בשעה 11:03

    העיקר שלכל המעורבים שלום.

  5. גדל בשדה בתאריך 30/03/2007 בשעה 01:13

    טוב, אני מקנא…וגם חסר לי צומי…מתי תחזרי אלי?

  6. סנדי ש בתאריך 15/04/2007 בשעה 12:54

    מה קורה, כרמית? מזמן לא כתבת…אני מקוה שהכל טוב.

  7. קינמון בתאריך 15/04/2007 בשעה 23:18

    מצטרפת לתהייה. הכל בסדר? המילים שלך חסרו לי.

  8. שי בתאריך 15/04/2007 בשעה 23:18

    מצטרף לסנדי לדאגה ולציפייה לכתיבה שלך…

  9. חגי הכהן בתאריך 16/04/2007 בשעה 15:31

    אבדה מכשפה ישראלית ברשת.
    כותבת ומדברת עברית רהוטה וזכה (וגם גרמנית ואנגלית). עם איכפתיות רבה לחברה הכללית וחיות הבר. ייתכן ואפשר יהיה לפתות אותה במוזיקה כורדית משמחת. למוצא הישר ינתן פרס – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום.

    אנא כרמית חזרי אל הבלוג. מקווה שהכל בסדר וטוב.

    בברכה:

    חגי הכהן

  10. סנדי ש בתאריך 16/04/2007 בשעה 23:21

    ההעלמות של כרמית מעוררת מחשבות – האם לבלוגר מותר להעלם כך בלי לדווח לקוראים? ואם סתם בא לה לא לכתוב כלום לכמה זמן בלי לצאת בהצהרות על חופשה או על נמאס לי. לבלוגר אין פרטיות? הוא חייב לדווח כל שבוע איפה הוא?
    כרמית, תרגיעי אותנו.

  11. רק האחת בתאריך 24/04/2007 בשעה 11:17

    כרמית??? השמיעי קול!!!

  12. גדל בשדה בתאריך 24/04/2007 בשעה 22:04

    כרמית, את מאוד חסרה לי. עבר חודש. אני יודעת שתככננת נסיעה (מקריאה בבלוג) אבל אפילו בשבילך זה מפתיע באיזו פתאומיות נעלמת. באמת שהתחלתי לדאוג, בעולמנו וארצנו הקטנטונת לא חסר ממה. חג עצמאות שמח. חיבוקים ותהיות.

  13. הדר בתאריך 28/04/2007 בשעה 17:24

    כרמית, גם אני מוטרדת. מאוד.
    אייך?

  14. גדל בשדה בתאריך 03/05/2007 בשעה 08:05

    חושבת עלייך

  15. אלמונימית בתאריך 06/05/2007 בשעה 00:50

    מצטרפת למתגעגעים

  16. שי בתאריך 07/05/2007 בשעה 20:49

    טוב אני ממש לא חושב שזה יעזור לי לכתוב כאן עוד תגובה כזאת… אבל גם אני מודאג…

  17. ניקי בתאריך 08/05/2007 בשעה 00:00

    מרגישים בחסרונך

  18. Golden בתאריך 08/05/2007 בשעה 00:39

    וגם אני בשנית (:

  19. איליש בתאריך 14/05/2007 בשעה 07:17

    מתגעגעת גם מקווה שתחזרי במהרה

  20. מכבס ותולה בתאריך 16/05/2007 בשעה 13:55

    טוב, אני מבין שצריך להשתמש בחצוצרה הכורדית! 🙂

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *