אין סדנאות, יש מעגל

16/03/2007
נכתב על ידי

חדי העין מבינכם הבחינו שדף הסדנאות נעלם. גם הזכרתי את הנושא כבדרך אגב בתגובות, וקיבלתי מיילים דואגים. אז הנה קצת הסברים והבהרות. אכן, לא תהיינה יותר סדנאות. אבל זה לא אומר שאני מפסיקה ללמד קסם וכישוף. להיפך. חשוב לי מאוד ללמד, ואני ממשיכה לעשות זאת. אבל מעכשיו אני חוזרת לשיטה המסורתית הישנה והטובה. בשיטה הזאת, הלימוד נערך בקוונים ומעגלים, דרך טקסים מדגימים, ובצורה בלתי פורמלית. חשוב מכל, הבסיס הוא לא מסחרי או כספי, אלא בסיס של אמון ואהבה.

נהניתי מאוד להעביר את מעט הסדנאות שהתקיימו. למדתי מהן לא פחות מאשר לימדתי. אני חושבת, שבעיקר הייתי צריכה להעביר אותן כדי לחזק בתוכי כמה דברים שכבר ידעתי:

שלימוד פרונטלי אינו מתאים לטיפוח מכשפות עוצמתיות. יש משהו בלימוד הפרונטלי שפשוט לא עובד טוב כשמנסים להראות לאדם איך למצוא בתוכו שקט, עוצמה או אלוהים. הרבה יותר יעיל לעשות את זה בצורה בלתי פורמלית, או בטקס.

שגביית כספים על לימוד רוחני יוצרת מערכת יחסים תלותית ולא-בריאה בין מורה לתלמיד. אז נכון, לא הרווחתי מן הסדנאות, אלא רק כיסיתי עלויות מינימליות (וגם זה בקושי), אבל העניין הוא, שהתלמידים לא יודעים את זה, וזה לא מעניין אותם, ובצדק. מבחינתם, הם לקוחות ואני ספקית שירות. זה לא סוג מערכת היחסים שאני רוצה ליצור עם אנשים.

שאני רוצה ללמד אנשים טובים, ראויים ומוכנים. במילים אחרות, אני רוצה להיות מסוגלת לבחור תלמידים, כפי שהתלמידים מסוגלים לבחור אותי. אני רוצה מערכת יחסים הדדית, שמבוססת על המשוואה הישנה והטובה: אהבה שלמה ואמון שלם. Perfect love and perfect trust. אם אני לא בוטחת במישהו, אני לא אלמד אותו כלום. ואני חייבת להדגיש שכל זה תיאורטי ונאמר מתוך דאגה לעתיד. התמזל מזלי שלכל הסדנאות שהיו עד עכשיו הגיעו אנשים מקסימים. אבל, לצערי, אני פוגשת אנשים לא כל כך מקסימים בכל מיני מקומות. כשהם אומרים לי שאולי יירשמו לסדנאות שלי, אני קצת נבהלת ונכנסת לפאניקה. אני לא רוצה להיכנס לפאניקה. אני רוצה ללמד אנשים שאני מאמינה בהם.

שאני בשום אופן לא מוכנה להתפשר על האתיקה שלי. בתחילת השבוע קיבלתי כמה סטירות לחי מצלצלות מאנשים שבטחתי בהם, אנשים שאמורים להיות שותפים שלי לעשייה הרוחנית. לאחר שהתפוגגו הכעס והעלבון (והם לא התפוגגו לגמרי), הבנתי שכל העוורון, הרעל, הארס והאלימות של אותם אנשים נובעים ממקום אחד: עבודה פנימית לא מספקת ולא בת-קיימא. כשלא עושים עבודה פנימית, אז מתנהגים כמו גמל שלא רואה את הדבשת של עצמו, מתקשרים באלימות, מאשימים אחרים שהם ברמה רוחנית לא גבוהה מספיק, ומיישמים אתיקה רשלנית. אלו האנשים שמוכרים רוחניות. חלקי לא יהא עמהם.

אז לכל מי שרצה להירשם לסדנאות שלי ולא הספיק או לא יצא – הנה הפרוצדורה החדשה: פשוט דברו איתי. יש לי מספיק עוצמה, כוח, אהבה וחמלה כדי לחלוק עם מי שמוכן לעבוד קשה, להתחייב לתרגול רוחני יומיומי, וללכת בדרך חתחתים על מנת למצוא אוצרות מנצנצים. יש לי שפע ידע וניסיון, ואני מכשפה מדהימה, if I may so so. פשוט דברו איתי 🙂

תגיות:

11 תגובות לרשומה אין סדנאות, יש מעגל

  1. אורי רז בתאריך 17/03/2007 בשעה 20:30

    שתי מחשבות \ דיעות.

    כתבת שאת מעוניינת בתלמידים שאפשר לתת בהם אמון. לאחרונה קראתי בעין אחת שרשור בנושא קרוב. אחד הדברים שנאמרו שם הוא שלעיתים רצון חופשי ואמון סותרים זה את זה. אדם שיש לו רצון חופשי עשוי לבגוד באמון שניתן לו, ואדם שאינו יכול לבגוד באמון רצונו החופשי מוגבל (לפחות במידת מה).

    כתבת גם כי התלמידים לא צריכים להתעניין בשאלה אם את מרוויחה או לא. דעתי האישית היא שאדם טוב, ראוי, ומוכן יטריד את עצמו בשאלה.

    אם לפשט את העניין לאספקט הכלכלי בלבד, אני מעדיף לקנות במקום שמרוויח על הלקוחות שלו ונשאר בשטח על פני מקום שאינו מרוויח ויעלם.

    [כן, זה קצת פשטני – עסק שכל המטרה שלו היא להרוויח, ישמח לדפוק את הלקוחות הרווחיים שלו בשביל הלקוחות העוד יותר רווחיים שלו, אבל הטבע האנושי הוא שעסקים שנמצאים כל הזמן על הגבול בין רווח להפסד לא שורדים לאורך זמן.

    באופן אישי, אני גם מעדיף עסקים שהבעלים שלהם מזהים אותי כשאני נכנס ויודעים להציע לי משהו מעניין, אם כי גם כאן ברור גם לשני הצדדים שזה נובע גם מכך שהם מרוויחים עלי.]

  2. כרמית בתאריך 17/03/2007 בשעה 21:28

    אורי, אני מבינה את מה שאתה אומר. אבל כל הנקודה שלי היא שאני לא רוצה להיות עסק. לא לא עסק מרוויח ולא עסק מפסיד 🙂

    (לא בתחום הרוחני/מאגי, זאת אומרת. אני בהחלט רוצה להיות עסק מרוויח בתחומים אחרים.)

  3. aylish בתאריך 18/03/2007 בשעה 09:06

    אולי את רוצה ללמד רק כישוף אבל את מקור להשראה לדברים אחרים
    וטובים כמו איך להיות בן אדם טוב יותר וזה יותר חשוב מהכ.ל . תשמרי את הידע שלך ותתני
    אותו למי שראוי בנתיים תמשיכי להפיץ את הרוח הטובה שלך

  4. גדל בשדה בתאריך 18/03/2007 בשעה 10:03

    טוב כרמית, אני מסכמת את כל מה שרץ לי בראש ואת כל המילים הגבוהות לשתיים: אין עליך!

  5. אורי רז בתאריך 18/03/2007 בשעה 11:28

    יש כאן ודאי עניין של תפיסת עולם שלא חסרים מזוכיסטים ומרטירים שיחלקו עליה, אבל אני חושב שעסק לא חייב להיות משהו עם מחזור כספי, ובהתאם שהרווח לא חייב להמדד בכסף.

    בתור דוגמא, זכורה לי חנות תיקים שנפתחה ע”י אדם מסודר כדי לספק לאישתו משהו מעניין לעשות במהלך היום. החנות הפסידה באופן שוטף, אבל נסגרה רק אחרי שלאישה נמאס לשתות קפה ולרכל עם בעלי החנויות שליד.

  6. כרמית בתאריך 18/03/2007 בשעה 23:13

    הממ, אורי, אז מה ההבדל לדעתך בין “עסק” ל”תחביב”? כי הסיפור שאתה מתאר נשמע לי כמו יותר כמו תחביב יקר, ופחות עסק…

    גדל בשדה – 🙂

  7. אורי רז בתאריך 20/03/2007 בשעה 16:22

    זה לא תחביב יקר כמו שזה תעסוקה.

    אני אנסה את זה אחרת – ביטוי המפתח מהפוסט שלך הוא “מערכת יחסים הדדית”.

    אם מישהו רוצה ללמוד אצלך, הוא צריך ‘להפוך את זה למשתלם עבורך’ – להרוויח את אמונך, להבין את האתיקה שלך ולהתחשב בה לפחות במידה הדרושה כדי לא לפגוע בך, וגו’.

    מי שנכנס לקנות בחנות חרסינה, שלא יתנהג כמו פיל …

  8. כרמית בתאריך 20/03/2007 בשעה 16:59

    אורי, אפשר למצוא כל מיני סוגים של מערכות יחסים הדדיות בחיים. גם סקס זו מערכת יחסים הדדית. גם נישואין. גם להצביע בבחירות.

    עסק, לדעתי (ולדעת רוב העולם, נראה לי) הוא מערכת יחסים הדדית שמבוססת על מסחר. אני מעוניינת במערכת יחסים הדדית שמבוססת על אמון וכו’. למה זה לא בסדר?

    לדעתי אם אין מסחר, אז זה לא “עסק”. זה תחביב, זה תעסוקה, זה עיסוק, זה פעילות, העשרה. תקרא לזה באלף שמות, אבל זה לדעתי לא “עסק” כי זה לא למטרות מסחריות או למטרות רווח כספי.

    לא הבנתי את המטאפורה במשפט האחרון שלך ואיך היא קשורה לדיון.

  9. ארדן. בתאריך 22/03/2007 בשעה 20:32

    “כבוד לכל בני האדם” אני חושב שחלק מזה- זה גם לקבל את הרעל, הארס ואת החסרונות שלהם. נכון, את לא עסק אבל מורה- כל מורה נוצר בו\ה מערכת יחסים תלותית ברמה כלשהי. אם את לא מסוגלת להתמודד עם זה וחייבת לחיות אך ורק בתוך מערכת ומסגרת שאת יצרת לעצמך- מצד אחד את שומרת על סדר וטוהר, מצד שני את לא נותנת לחיים להפתיע אותך- לטובה או לרעה או בכלל.

    ארדן.

  10. אורי רז בתאריך 23/03/2007 בשעה 12:21

    הטיעון שלי אינו נוגע להחלפה של עסף, וגם לא להעברת ביקורת עלייך.

    הטיעון שלי הוא שהתלמיד, באיזה סוג של מערכת יחסים שהוא נמצא איתך (לדוגמא כסף), צריך להתחשב במה שיוצא לך מזה (לדוגמא רווח כלכלי).

    הבנת, הבנת, לא הבנת, לא אבזבז את זמנינו לשווא.

  11. יוסי בתאריך 04/11/2007 בשעה 21:14

    חבל שאני כבר לא אזכה כנראה להנות מחוכמתך

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.