תסבירו לי שוב למה הוא קיבל פרס נובל לספרות?

29/01/2007
נכתב על ידי

גם “עושה הנפלאות מלובלין” לא הצליח להניח את דעתי בנושא יצחק בשביס זינגר. ספר נחמד, באמת. עלילה בסדר. דמויות בסדר. רעיון בסדר. עברית עתיקה וצבעונית. אבל תסבירו לי שוב למה המחבר קיבל פרס נובל לספרות? אולי מפני שהוא העז לדון בדברים כמו צמחונות, מערכות יחסים פתוחות, ואתאיזם כבר לפני חמישים שנה? אבל זו לא נראית לי סיבה מספקת לפרס נובל.

הסיפור: קוסם יהודי בפולין חי חיי חטא, פשעים ועברות קלות. הוא הולך ומידרדר מבחינה מוסרית, מסתבך עם החוק, פוגע באנשים, עד שמגיע לשפל המדרגה ושם מחליט החלטה גורלית. עליבות הנפש של עושה הנפלאות מלובלין מזכירה קצת את הגיבורים של מישל וולבק, אבל תחושת הריקנות והקבס לא עמוקה כל כך, והגיבור של בשביס זינגר בסופו של דבר כן מוצא מזור לנפשו הדוויה. פתרון קיצוני ומטורף, אבל פתרון.

לא יודעת. הספר לא הצליח לגעת בי. אני חושבת שלעולם לא אצליח להבין אתאיסטים. קשה לי מאוד להזדהות עם הסוג הספציפי של ריקנות שהם מביעים (למשל בספר הזה, או אצל וולבק). זו נראית לי ריקנות מתוך בחירה. מין סוג של טירוף הדעת, דיכוי מלאכותי של התשוקה, או עיוורון וולונטרי. הרי איך אפשר לחיות בעולם הזה ולא לחוש את אלוהים? מצד שני, לעולם לא אצליח להבין אדוקים רדיקליים ודתיים קיצוניים למיניהם, מכל דת שהיא. הרי איך אפשר לחיות בעולם הזה ולא לחוש את אלוהים…?

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , ,

10 תגובות לרשומה תסבירו לי שוב למה הוא קיבל פרס נובל לספרות?

  1. האביר שלא היה בתאריך 29/01/2007 בשעה 19:49

    בדיעבד, אלה שקיבלו פרס נובל לספרות יהיו הראשונים להישכח.

    הם היו חשובים מבחינה פוליטית אבל בוודאי במקביל היו חמישה לא פחות טובים מהם שגם להם הגיע.

    מרביתם כתבו יותר מספר אחד, על בשביס זינגר תמיד כתבו שהוא היה נציג של עולם שנעלם.

    יש לו סיפורים קצרים מופלאים, ספרים אחרים טובים, אבל חייבים להשתחרר מהפרסטיטוציה.

    אחת הסיבות שאני כותב לבלוג של כמה עשרות קוראים ביום ולא לתחרות הסיפור הקצר של הארץ היא שלא בא לי יותר למצוא חן.

  2. נתאי בתאריך 29/01/2007 בשעה 19:50

    תקראי את פיתוי או פיתויים לא זוכר.
    זה אוסף סיפורים על אהבה.
    ותביני מייד למה.
    חוצמזה, אם זה בגלל כתיבה על משהו אז זה על השואה, בימים שזה עוד לא היה הנושא הכי נדוש.

  3. אורי רז בתאריך 29/01/2007 בשעה 20:44

    למה ש”י עגנון זכה בנובל ? [ידה, ידה, ידה, >>>פוליטיקה!

  4. אורי רז בתאריך 29/01/2007 בשעה 21:35

    אביר: רודיארד קיפלינג (1907) וסלמה לגרלף (1909) היו מהראשונים שזכו.

  5. רואה שחורות בתאריך 29/01/2007 בשעה 22:35

    אתאיזם אינו ויתור על משהו, או בחירה בריקנות. זה רק התמלאות במשהו אחר. שיהיה ברור: אתאיזם זו אמונה, אפילו שהיא שונה מאמונה באלוהים.

  6. האביר שלא היה בתאריך 29/01/2007 בשעה 22:42

    אורי רז – אשיב לך באמרתו של מארק טווין – ספרות קלאסית היא ספרות שאף אחד לא קורא. וחוץ מזה – היום קוראים אותם רק בתיווך. מי מתמודד עם המקור?

  7. כרמית בתאריך 29/01/2007 בשעה 23:28

    רואה שחורות, הביקורת שלי לא היתה על אתאיסטים באופן כללי. היא היתה על אתאיסטים מזן מאוד מסוים שלדעתי בוחרים בצורה מודעת בריקנות ואז מתבוססים בה וטוענים שהעולם שלנו מכוער (מישל וולבק הוא דוגמא קלאסית לאתאיסט שכזה).

    אורי, ממה שראיתי עד עתה, אין להשוות את היכולות הספרותיות הוירטואוזיות של עגנון ליכולות הספרותיות החביבות של בשביס זינגר. בהחלט יכול להיות שהוירטואוזיות של עגנון היתה משנית לשיקולים פוליטיים בנושא פרס הנובל. אינני יודעת. אבל כשאני קוראת את עגנון, אני בכל זאת לא מוצאת את עצמי תוהה בקול רם איך יכול להיות שהעניקו לאיש הזה פרס נובל.

  8. אורי רז בתאריך 30/01/2007 בשעה 09:50

    האביר – בגדול אני מסכים איתך, אבל חושב שזה ראוי לדיון קצת יותר רחב משאפשר בטוקבקים.

    לגבי רודיארד קיפלינג ולגרלף, בארץ הם מוכרים בזכות ספרי הילדים שלהם, ורוב הילדים בארץ לא ממש שולטים באנגלית כדי לקרוא את קים בשפת המקור, ובוודאי שלא בשבדית כדי לקרוא את נילס הולגרסון.

    בכלל, הסופרים שזכו בפרס נובל כתבו במגוון של שפות שמונע להגיע אליהם במקור. איזה אחוז מאוכלוסיית העולם מסוגל לקרוא את בשביס זינגר, ש”י עגנון, ויאסונארי קאוובטה בשפת המקור ? האם המספר המוגבל יחסית של דוברי השפה מהווה בהכרח חסם בפני איכות ספריו של המחבר ?

    כרמית – גם סטיבן קינג וירטואוז. וירטואוז בייצור סדרתי של רבי מכר עבי כרס שמפרנסים אותו היטב. לדעתי עגנון וירטואוז, אבל לעניות דעתי לא בכתיבת ספרים שאיכותם מזכה את המחבר בפרס בין-לאומי יוקרתי בספרות.

  9. ירון בתאריך 31/01/2007 בשעה 14:56

    תנסי לקרוא את משוגע וחלאה. זה אחד הסופרים היחידים ששרדו מהתרבות המתה ופרצו את הגבולות שלה.
    אפילו את בת העם הזה האם את יכולה לשלוף שם של ספר אחד שקראת של איציק מאנגר?
    אבל את בשביס זינגר את כן יכולה.
    וזו סיבה טובה מאוד.

  10. האביר שלא היה בתאריך 02/02/2007 בשעה 05:28

    1.יש גם תרגומים מלאים לנילס הולגרסון, ופעם ילדים ידעו להתמודד איתם. היום הולך ופוחת הדור.

    2.כרמית, אני לא יודע אם את עוסקת בספרות, אבל היה לעגנון מבקר שהיה לו גם מעמד באירופה ושמו ברוך קורצוויל. הביקורות של קורצוויל סללו לעגנון את הדרך משום שהוא יכול היה להמחיש את מה שלך לא ברור. העומק התרבותי ממנו שואב עגנון את כתיבתו, ההתמודדות שלו עם השאלה באיזו עברית לכתוב (ותאמיני לי שיש כותבים צעירים ממנו שנשכחו עוד בחייהם משום שכתבו בשפת זוועות) אבל לא נוכל לפתח על זה דיון כרגע. לילה טוב.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *